ישו הנוצרי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:06, 27 ביוני 2024

ישו הנוצרי ימ"ש ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם)^[1]. נולד מגוי^[2] בשם פנדירא^[3], שבא על אימו מרים שהייתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביו^[4], לפירוש נוסף, סטדא רומז על מעשיה של אמו - 'סטת-דא - שסרה מבעלה', כלומר זנתה^[5].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישו, היה^[6] תלמידו של התנא יהושע בן פרחיה והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון, ולאחר המעשה בפונדק שם התבטא על אשת בעל הבית כי "עיניה עגולות", החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרות^[7]. כשניסה ישו להתקבל בחזרה נדחה פעם אחר פעם. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע קריאת שמע, ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי הוא דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה. הוא הסית והדיח אחריו יהודים רבים. וכאשר בקש יהושע בן פרחיה להחזירו אמר לו: כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה".

מותו של ישו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישו התפרסם כעושה כשפים^[8] ומדיח לעבוד עבודה זרה^[9], אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים^[10] שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה^[11]. בי"ד בניסן (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות^[12]. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות בשדה סמוך ובמוצאי שבת סלקו אותה הבעלים של השדה. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק^[13].

כעבור שנים, כאשר העלהו אונקלוס באוב, ושאלו על עם ישראל, אמר לו: כל הנוגע בם כנוגע בבבת עינו של הקב"ה.

הרמב"ם כתב אודותיו בהלכות מלכים ומלחמות:

אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" (דניאל יא יד). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" (צפניה ג ט)

— רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק י"א הלכה ד'.

חמשת תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חמשה תלמידים היו לישו^[14]: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרה^[15].

בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתלמוד^[16] מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. הרבי^[17] מסביר כי כשראה יהושע בן פרחיה את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות^[18]. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה^[19]

בליל יום לידתו על פי הנצרות (הקרוי 'ליל ניטל'), נוהגים קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי הקבלה לימוד תורה בזמן זה משפיע חיות רוחנית לטומאה שהוא מייצג.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

נצרות

הערות שוליים

↑ ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.
↑ סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.
↑ סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.
↑ רש"י, סנהדרין ק"ד ע"ב.
↑ סנהדרין ס"ז ע"א
↑ סוטה מ"ז ע"א.
↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מז א'
↑ סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.
↑ סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.
↑ סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.
↑ סנהדרין ד' מ"ג.
↑ משנה, סנהדרין.
↑ ס' תולדות עם עולם.
↑ סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס
↑ סנהדרין ס"א, רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ה ה"ה.
↑ גיטין.
↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.
↑ סנהדרין מג, א.
↑ כמובא תשובת הנודע ביהודה בזה חאו"ח סל"ה.

[1] ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.

[2] סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.

[3] סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.

[4] רש"י, סנהדרין ק"ד ע"ב.

[5] סנהדרין ס"ז ע"א

[6] סוטה מ"ז ע"א.

[7] תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מז א'

[8] סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.

[9] סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.

[10] סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.

[11] סנהדרין ד' מ"ג.

[12] משנה, סנהדרין.

[13] ס' תולדות עם עולם.

[14] סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס

[15] סנהדרין ס"א, רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ה ה"ה.

[16] גיטין.

[17] התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.

[18] סנהדרין מג, א.

[19] כמובא תשובת הנודע ביהודה בזה חאו"ח סל"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ישו הנוצרי''', נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם){{הערת שוליים|1=ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.}}. היה ממזר, כיון שנולד מגוי{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.}} בשם פנדירא{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.}}, שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא{{הערת שוליים|1=בסנהדרין ס"ז ע"א מובא, כי "סטדא" הוא כינוי לאימו של ישו שילדה אותו בזנות, "סטדא" - "סטת-דא" על שם שסרה מבעלה.}}, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביו{{הערת שוליים|1=רש"י , סנהדרין ק"ד ע"ב.}}.
+'''ישו הנוצרי''' [[יימח שמו|ימ"ש]] ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם){{הערה|1=ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.}}. נולד מגוי{{הערה|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.}} בשם פנדירא{{הערה|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.}}, שבא על אימו מרים שהייתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביו{{הערה|1=רש"י, סנהדרין ק"ד ע"ב.}}, לפירוש נוסף, סטדא רומז על מעשיה של אמו - 'סטת-דא - שסרה מבעלה', כלומר זנתה{{הערה|1=סנהדרין ס"ז ע"א}}.
+==תולדות חיים==
+ישו, היה{{הערה|1=סוטה מ"ז ע"א.}} תלמידו של התנא [[יהושע בן פרחיה]] והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון, ולאחר המעשה בפונדק שם התבטא על אשת בעל הבית כי "עיניה עגולות", החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרות{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מז א'}}. כשניסה ישו להתקבל בחזרה נדחה פעם אחר פעם. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע [[קריאת שמע]], ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי הוא דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה.
+הוא הסית והדיח אחריו יהודים רבים. וכאשר בקש יהושע בן פרחיה להחזירו אמר לו: כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה".
-==תולדות חייו ==
-ישו, היה{{הערת שוליים|1=סוטה מ"ז ע"א.}} תלמידו של רבי [[יהושע בן פרחיה]] והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה רבי יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון, ולאחר המעשה בפונדק שם התבטא על אשת בעל הבית כי "עיניה עגולות", החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרות{{הערת שוליים|תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מז א'}}. כשניסה ישו להתקבל בחזרה נדחה פעם אחר פעם. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע [[קריאת שמע]], ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי הוא דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה.
-הוא הסית והדיח אחריו יהודים רבים. וכאשר בקש רבי יהושע להחזירו אמר לו: כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה".
 ===מותו של ישו===
-ישו התפרסם כעושה כשפים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.}} ומדיח לעבוד עבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.}}, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.}} שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג.}}.
+ישו התפרסם כעושה כשפים{{הערה|1=סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.}} ומדיח לעבוד עבודה זרה{{הערה|1=סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.}}, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים{{הערה|1=סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.}} שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה{{הערה|1=סנהדרין ד' מ"ג.}}.
-בי"ד בניסן (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות{{הערת שוליים|1=משנה, סנהדרין.}}. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות בשדה סמוך ובמוצאי שבת סלקו אותה הבעלים של השדה. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק{{הערת שוליים|1=ס' תולדות עם עולם.}}.
+בי"ד ב[[ניסן]] (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות{{הערה|1=משנה, סנהדרין.}}. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות ב[[שדה]] סמוך וב[[מוצאי שבת]] סלקו אותה הבעלים של ה[[שדה]]. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק{{הערה|1=ס' תולדות עם עולם.}}.
-הדעות חלוקות בשאלה מי הרגו בפועל, יש אומרים כי בית דין הרגו אותו{{הערת שוליים|1=על פי [[מסכת סנהדרין]], בחסרונות הש"ס: "ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שהסית והדיח את ישראל"}}, אך יש החולקים על כך כיון שמקובל{{מקור}} כי הוא היה לאחר ביטול הסנהדרין בזמן שבית דין לא היו דנין דיני נפשות, וטוענים כי כנראה היו שני ישו, ובתלמוד לא מדובר ב'''ישו הנוצרי'''.
+כעבור שנים, כאשר העלהו אונקלוס באוב, ושאלו על עם ישראל, אמר לו: כל הנוגע בם כנוגע בבבת עינו של הקב"ה.
+[[הרמב"ם]] כתב אודותיו בהלכות מלכים ומלחמות:
+{{ציטוט|אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" (דניאל יא יד). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
+אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" (צפניה ג ט)|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק י"א הלכה ד'.}}
 ===חמשת תלמידיו===
-חמשה תלמידים היו לישו{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס}}: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"א, רמב"ם הל' עבודה זרה פ"ה ה"ה.}}.
+חמשה תלמידים היו לישו{{הערה|1=סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס}}: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרה{{הערה|1=סנהדרין ס"א, רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ה ה"ה.}}.
 ==בתורת חב"ד==
-בתלמוד{{הערת שוליים|1=[[גיטין]].}} מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
+בתלמוד{{הערה|1=[[גיטין]].}} מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
-[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} מסביר כי כשראה [[יהושע בן פרחיה]] את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות{{הערת שוליים|1=סנהדרין מג, א.}}. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}}
+[[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} מסביר כי כשראה [[יהושע בן פרחיה]] את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות{{הערה|1=סנהדרין מג, א.}}. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה{{הערה|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}}
+בליל יום לידתו על פי ה[[נצרות]] (הקרוי '[[ליל ניטל]]'), נוהגים קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי ה[[קבלה]] לימוד תורה בזמן זה משפיע [[חיות רוחנית]] ל[[טומאה]] שהוא מייצג.
+==ראו גם==
+*[[נצרות]]
-בליל יום לידתו על פי הנצרות, נוהגים חסידי חב"ד{{מקור}} שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי ה[[קבלה]] לימוד תורה בזמן זה משפיע [[חיות רוחנית]] ל[[טומאה]] שהוא מייצג.
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:עבודה זרה]]