ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראו גם) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}} | ||
ה'''ברכה''' היא מעין תפילה הנאמרת כהודאה או שבח ל[[קדוש ברוך הוא]]. בין סוגי הברכות: הברכות הנאמרות במהלך ה[[תפילה]], ברכות הנהנין וברכות ה[[מצוה|מצוות]]. [[ | ה'''ברכה''' היא מעין תפילה הנאמרת כהודאה או שבח ל[[קדוש ברוך הוא]]. בין סוגי הברכות: הברכות הנאמרות במהלך ה[[תפילה]], ברכות הנהנין וברכות ה[[מצוה|מצוות]]. [[מן התורה|דאורייתא]] ישנה [[מצוה]] [[ברכת המזון|לברך אחרי הסעודה]]. | ||
משמעותה של הברכה ב[[חסידות]] היא [[המשכה]] ממקור השפע ה[[רוחניות|רוחני]], מלשון "הַבְרָכָה". | משמעותה של הברכה ב[[חסידות]] היא [[המשכה]] ממקור השפע ה[[רוחניות|רוחני]], מלשון "הַבְרָכָה". | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
== החילוק בין ברכה והצלחה == | == החילוק בין ברכה והצלחה == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלחה]]}} | |||
כאשר היה רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מ[[לעלוב]] שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם ב[[חוץ לארץ]], מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף". והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו ב[[ארץ ישראל]]. | כאשר היה רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מ[[לעלוב]] שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם ב[[חוץ לארץ]], מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף". והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו ב[[ארץ ישראל]]. | ||
גרסה אחרונה מ־21:54, 26 ביוני 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הברכה היא מעין תפילה הנאמרת כהודאה או שבח לקדוש ברוך הוא. בין סוגי הברכות: הברכות הנאמרות במהלך התפילה, ברכות הנהנין וברכות המצוות. דאורייתא ישנה מצוה לברך אחרי הסעודה.
משמעותה של הברכה בחסידות היא המשכה ממקור השפע הרוחני, מלשון "הַבְרָכָה".
משמעות המושג ברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל ברכה מתחילה במילה "ברוך", לה שתי משמעויות: 1) הוספת שפע למי שמברכים אותו, 2) המשכת שפע. לפי זה משמעות הברכה היא, שאנו מברכים את הקב"ה ומוספים שפע בעולמות העליונים, וגם ממשיכים שפע לעולם הזה.
הרשב"א בספר השאלות ותשובות שלו מבאר ששני הפירושים תלויים זה בזה, כמשל למלך שאוצרותיו גנוזים וחתומים ונראה כעני, וכשאוצרותיו פתוחים אזי נראה ומתגלה שהמלך יש לו שפע רב. ולכן בכך שאנו ממשיכים ממנו שפע בהיותו מקור הברכות אנו כביכול מברכים אותו ומגדלים את שמו[דרוש מקור].
האדמו"ר האמצעי[1] ביאר שממשיכים שפע מהעולם שלמעלה לעולם שלמטה, שהרי השפע בא כידוע מעולם לעולם, נמצא כי מצד אחד אנו ממשיכים שפע לעולם הקדוש שמשם בא השפע, ומצד שני אנו ממשיכים ממנו שפע.
מטבע הברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
"מטבע הברכות" הוא הסדר הקבוע שקבעו חז"ל בכל הברכות: ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכות המצוות, וברכות שבסדר התפילה. הברכות כולן נפתחות במילים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם".
בהלכה נאמר שהמשנה מה"מטבע" שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובת הברכה, ואין להוסיף עליו[2].
בירושלמי מובא כי ישנם שני סוגי ברכות:[3]: א"ר יודן מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בהן בברוך וחותם בברוך. כלומר, חז"ל קבעו שבברכה קצרה יש רק לפתוח בנוסח הברכה הקבוע אבל בברכה ארוכה יש גם חתימה שהיא "ברוך אתה ה'", בנוסח המותאם לתוכן הברכה.
בחסידות מבואר ש"ברוך" היא ההמשכה, "אתה" מרמז לשון נוכח על עצמות הבורא, "הוי'" - ההמשכה של אור אין סוף, "אלוקינו", לשון כוחנו וחיותנו, היא ההתלבשות בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים, "מלך" - הירידה לספירת המלכות, "העולם" - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר.
אדמו"ר הזקן מבאר את תוכנה של הברכה: "ברוך אתה מלך העולם", פירוש כי כל העולמות נמשכו מבחינת מלך. כמו שכתוב "מלכותך מלכות כל עולמים", והוא בחינת חיצוניות לבד להיות נקרא עליהם שמו ומלכותו לבד, ומבקשים שיהיה ברוך אתה ה' אלוקינו כמ"ש ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם, דהיינו שיתברך ויומשך ממקורא עילאה ראשיתה דכולא מהעלם אל הגילוי אשר יאמר עליו, כי הוא זה אתה בלשון נוכח דהיינו שישוב אלינו בבחינת פנים על ידי שובנו פנינו אליו כנ"ל[4]. "הוי'", הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת הויה להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח"ו. "אלקינו": בנוסף לכך אנו ממשיכים ומבקשים: שיהיה בחינת אלקינו, שנהיה בטלים אליו בחינת מרכבה אליו יתברך עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, וכמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא - אברהם אבינו, - היה כל חייו עבודתו להיות בבחינת מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו. "מלך העולם": פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו מלך שמו נקרא, ואין מלך בלא עם מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה הקדוש ברוך הוא את העולם בבחינת הסתר דווקא, ולא בחינת בן שהוא ביטול. מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש[5].
ברכות הנהנין[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברכות המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
החילוק בין ברכה והצלחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – הצלחה |
כאשר היה רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מלעלוב שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם בחוץ לארץ, מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף". והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו בארץ ישראל.
הרבי לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה.
ברכה - מבואר בדרושי חסידות, שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה[6]: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי.
בנוסף, אדמו"ר הזקן[7] מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו.
הצלחה - מבואר בדרושי אדמו"ר הצמח צדק[8] שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.
מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך הטבע.
וכן הוא בלשון העולם[9]: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"[10] הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התוועדויות תשמ"ה ח"א
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בקונטרס פירוש המילות (ע' סג
- ↑ ירושלמי ברכות סב, ב
- ↑ מסכת ברכות דף יא, א
- ↑ לקוטי תורה דרושים ליו"כ סח, ג
- ↑ לקוטי תורה פרשת אחרי.
- ↑ כלאים ריש פ"ז.
- ↑ לקוטי תורה ראה יט, א.
- ↑ אור התורה וישב רעח א.
- ↑ "מילתא דאמרי אינשי". ראה ב"ק צב, א.
- ↑ א גליקלעכער מענטש.