מספר קידמי: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
בתורת הקבלה מכונה צורת החישוב של האות עם כל האותיות שלפניה בשם 'מספר קידמי', כשהמשמעות היא שכל אות אינה עומדת בפני עצמה וסדר האותיות בלשון הקודש הוא מכוון ביותר, וכל אות מגיעה עם כל האותיות שלפניה. | בתורת הקבלה מכונה צורת החישוב של האות עם כל האותיות שלפניה בשם 'מספר קידמי', כשהמשמעות היא שכל אות אינה עומדת בפני עצמה וסדר האותיות בלשון הקודש הוא מכוון ביותר, וכל אות מגיעה עם כל האותיות שלפניה. | ||
חישוב זה, מקביל לצורת החישוב המקובלת בתורת המספרים בעולם המתמטי בשם 'מספר משולשי'{{הערה| | חישוב זה, מקביל לצורת החישוב המקובלת בתורת המספרים בעולם המתמטי בשם 'מספר משולשי'{{הערה|בתורת המספרים מספר טבעי כלשהו (היינו, מספר חיובי שלם) יקרא "מספר טבעי '''משולשי'''" אם אפשר לסדר מספר כזה של עצמים (כדורים, או כל דבר אחר) בצורת משולש שווה צלעות.}}, היות וכל מספר הוא קומה נוספת על כל המספרים שלפניו. | ||
ניתן להמחיש זאת לדוגמא ב'משולש' של האות דל"ת: | ניתן להמחיש זאת לדוגמא ב'משולש' של האות דל"ת: | ||
גרסה מ־09:01, 23 ביוני 2024
| ערכי האותיות בגימטריה של מספר קידמי | |
| אות | ערך |
|---|---|
| א | 1 |
| ב | 3 |
| ג | 6 |
| ד | 10 |
| ה | 15 |
| ו | 21 |
| ז | 28 |
| ח | 36 |
| ט | 45 |
| י | 55 |
| כ | 75 |
| ל | 105 |
| מ | 145 |
| נ | 195 |
| ס | 255 |
| ע | 325 |
| פ | 405 |
| צ | 495 |
| ק | 595 |
| ר | 795 |
| ש | 1095 |
| ת | 1495 |
מספר קידמי הוא אחד האופנים בחישוב ערך הגימטריא של אותיות לשון הקודש. בשיטה זו, מחשבים את סכום הגימטריא של כל האותיות באל"ף בית עד לאות הזאת.
כינוי נוסף וביאור
בתורת הקבלה מכונה צורת החישוב של האות עם כל האותיות שלפניה בשם 'מספר קידמי', כשהמשמעות היא שכל אות אינה עומדת בפני עצמה וסדר האותיות בלשון הקודש הוא מכוון ביותר, וכל אות מגיעה עם כל האותיות שלפניה.
חישוב זה, מקביל לצורת החישוב המקובלת בתורת המספרים בעולם המתמטי בשם 'מספר משולשי'[1], היות וכל מספר הוא קומה נוספת על כל המספרים שלפניו.
ניתן להמחיש זאת לדוגמא ב'משולש' של האות דל"ת:
א • ב
א • ב • ג
א • ב • ג • ד
ובגימטריא
1 • 2
1 • 2 • 3
1 • 2 • 3 • 4
עם זאת, בשונה ממספר משולש רגיל, אותו ניתן לחשב באמצעות נוסחה שמחלקת את סכום כל המספרים לזוגות בעלות ערך שווה[2], לא ניתן לערוך חישוב זהה במספר קידמי כיון שבלשון הקודש, הערך של האותיות כ' ואילך 'קופץ' ואינו ממשיך בצורה סדרתית (10, 11, 12...).
השימוש במספר קידמי
בתורת הקבלה מופיעים שימושים רבים למספר קידמי, להלן מספר דוגמאות:
- בשל"ה מבואר אחד הטעמים לכך שספירת המלכות רמוזה באות דל"ת דווקא[3], מכיון שהמלכות היא הספירה העשירית, והאות ד' במספר קידמי הוא עשר.
- האבן עזרא כותב על הפסוק בקהלת "כי גָבֹהַּ מעל גָבֹהַּ שומר", כי יש 55 דרגות אלוקיות גבוה מעל גבוה, והרמז הוא במספר הקידמי של גבה (שנכתב בכתיבה חסר, שביחד הוא י') שהוא 55.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בתורת המספרים מספר טבעי כלשהו (היינו, מספר חיובי שלם) יקרא "מספר טבעי משולשי" אם אפשר לסדר מספר כזה של עצמים (כדורים, או כל דבר אחר) בצורת משולש שווה צלעות.
- ↑ לדוגמא: לחשב את סכום את כל המספרים מ-1 עד 100, ניתן לסדר את המספרים בזוגות: 1+100, 2+99, 3+98... וכן הלאה, כך שישנם 50 זוגות שהערך של כולם זהה, והתוצאה היא 5050.
- ↑ האות י' רומזת לחכמה, וכשהיא נכתבת עם המילוי שלה, כלומר כשהיא באה לידי גילוי, אזי כל אחד מהאיברים שלה רומז לאופן הגילוי שלה: י' - החכמה, מקור הגילוי, ו' - מידת התפארת, עיקר המידות ובאמצעותה המשכת החכמה, ד' - ההמשכה היא אל המקבל, ספירת המלכות. וראה רמז נוסף במאמר אלה פקודי תש"כ, שרמוז בתיבת אח"ד - א"ח כנגד ט' הספירות, וד' כנגד המלכות.