שינון בעל פה: הבדלים בין גרסאות בדף
| (17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''שינון בעל פה''' הינו דרך | ה'''שינון בעל פה''' הינו דרך ב[[לימוד התורה]] הכולל חזרה על הלימוד מתוך הזכרון. | ||
==לימוד בעל פה== | ==לימוד בעל פה== | ||
שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה בדרך כלל | שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה יש שתי מטרות בדרך כלל: '''שיטת לימוד,''' על ידי שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. '''שיטת זיכרון''', הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה. | ||
==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון | שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". 'דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב'. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא. | ||
ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] | |||
עם זאת, גם כיום שכל הספרים מודפסים ואין צורך לזוכרם בעל פה, ישנה חשיבות רבה לשינון דברי תורה - כדלקמן. | |||
אודות רבותינו נשיאינו מסופרים במסורת החסידית סיפורים רבים כיצד את בניהם ונכדיהם לשנן משניות בעל פה, אך נמנעו מלעודד את הבנות, ומשמע שעיקר הלימוד בעל פה מיועד לבנים דווקא{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26767&st=&pgnum=9 שיחות לנוער תשרי תש"מ], מתוך שמועות וסיפורים.}}. | |||
בהוראות של הרב חודוקוב בנוגע לשינון משניות בעל פה, הורה ללמוד בעל פה את המשניות הנלמדות בגמרא, כשהדבר יסייע גם ללימוד הגמרא{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/חדקוב_חשון_תשמג.pdf הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג].}}. | |||
===שינון תורה שבכתב בעל פה=== | |||
על אף האיסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה", הכולל את כל הדברים בתורה שבכתב{{הערה|איסור שהרבי עצמו מקפיד עליו מאוד, וכאשר הרבי חוזר על פסוק בתוך הדברים בהתוועדות, הוא נוהג לשנות אותו מעט, או לצטט בדילוג, או רק חצי פסוק וכדומה.}}, רבותינו נשיאינו הדריכו שכן ללמוד ולשנן בעל פה{{הערה|ראו לדוגמא במאמר 'והדרת פני זקן' שבלקוטי תורה.}}, אך לא לחזור ולהוציא אותם בדיבור{{הערה|מענה הרבי בשנת תשכ"ו לרב [[נטע שלמה וילהלם]], תשורה וילהלם-דוברוסקין שבט תשפ"א עמוד 7.}}. | |||
==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון== | |||
ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה. | |||
כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כ[[אביי]] במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו [[רבא]]. | כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כ[[אביי]] במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו [[רבא]]. | ||
==במהלך הלימוד== | |||
ב[[קונטרס עץ החיים]]{{הערה|סעיף כח. וראה [[היכל מנחם (ספר)|היכל מנחם]] כרך א עמוד רלה.}} מדריך [[אדמו"ר הרש"ב]] את תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] לחזור בעל פה אחרי הלימוד על הפרטים והדעות בסוגיא הנלמדת ב[[גמרא]], על מנת לקלוט במוח את העניין. | |||
==פעולות הלימוד בע"פ== | ==פעולות הלימוד בע"פ== | ||
עם בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] החל לעורר על הצורך לחזור אותיות התורה בעל פה ברחוב | עם בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] החל לעורר על הצורך לחזור אותיות התורה בעל פה ברחוב, והקים את [[חברת משניות בעל פה]]. | ||
===כלי לטיהור האוויר והעולם=== | ===כלי לטיהור האוויר והעולם=== | ||
בספר [[היום יום]]{{הערה|ל[[י"א טבת]].}} כותב [[הרבי]] על הדאגה ל[[טהרת האויר]] כצורך חיים בסיסי | בספר [[היום יום]]{{הערה|ל[[י"א טבת]].}} כותב [[הרבי]] על הדאגה ל[[טהרת האויר]] ברוחניות כצורך חיים בסיסי, בדיוק כמו טהרת האוויר בגשמיות, על ידי שינון וחזרה ברחוב על [[אותיות התורה]] וביניהם אותיות ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהלים]], ה[[משניות]] וה[[תניא]]. | ||
===חזרת משניות לקבלת פני משיח=== | ===חזרת משניות לקבלת פני משיח=== | ||
ב[[היום יום]]{{הערה|ל[[כ"א בכסלו]].}} מובא:{{ציטוטון|מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה | ב[[היום יום]]{{הערה|ל[[כ"א בכסלו]].}} מובא:{{ציטוטון|מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה דיליה, און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח.}} תרגום מ[[אידיש]]: שילמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל, וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני ה[[משיח]]. | ||
==סגולה לזכרון== | ==סגולה לזכרון== | ||
ב[[אגרות קודש]]{{ | ב[[אגרות קודש]]{{הערה|חלק י"א עמ' קפ"ז.}} נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד ה[[מאמר]] "[[והדרת פני זקן (מאמר)|והדרת פני זקן]]" ולימוד [[משניות]] שניהם בעל פה: "ומהסגולות בזה ללמוד משניות בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" ב[[לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה". | ||
במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, החשיבות הרבה של קניין ה[[תורה]] ב[[זכרון]] דווקא, באופן שהתורה חקוקה תמיד על ליבו. | |||
==שינון תניא בע"פ== | |||
{{ערך מורחב|שינון תניא בע"פ}} | |||
במהלך הדורות שמו חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - [[אדמו"ר הזקן]]. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמנויות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב ביניהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש. | |||
במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מדי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה. | |||
==מבצע שינון בע"פ - דור דעה== | ==מבצע שינון בע"פ - דור דעה== | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ו]] פתח ארגון [[את"ה המרכזי 770]] את "[[קרן דור דעה]]" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי ה[[תמימים]] במימון הנסיעה לרבי ב[[חודש תשרי]] בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד. | ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ו]] פתח ארגון [[את"ה המרכזי 770]] את "[[קרן דור דעה]]" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי ה[[תמימים]] במימון הנסיעה לרבי ב[[חודש תשרי]] בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד. | ||
==אותיות אית"ן{{הערה|פיסקה זו עוסקת בחוברת עזר לשינון תניא ומשניות, זאת להבדיל מהמושג הדקדוקי 'אותיות אית"ן' שכוונתו לאותיות שכאשר מופיעות בתחילת הפועל מעידות על זמן עתיד ('''א'''לך [= לשון יחיד בגוף ראשון, עתידי]. '''י'''לך [= לשון עתיד בגוף שלישי, עתידי], '''ת'''לך''' [= לשון יחיד בגוף שני, עתידי]. '''נ'''לך [= לשון רבים בגוף ראשון, עתידי].}}== | |||
על מנת להקל על שינון תניא ומשניות בעל פה, יצאו לאורך השנים חוברות שונות המסייעות בשינון ובחינה עצמית, על ידי מחיקת המילים והשארת האות הראשונה שבכל מילה בלבד. | |||
החוברות הראשונות שיצאו על התניא נקראו בשם 'אותיות איתן' ויצאו לאור על ידי ר' יהושע חיים גריססגאטט, בהוצאת מעיינות בירושלים. | |||
בהמשך, יצאה לאור חוברת במתכונת דומה על ידי הרב [[ישעיה זושא וילהלם]] תחת השם 'אותיות התניא', עם מספר מעלות, דוגמת שמירת צורת הדף המקורית, כולל ההגהות, ועוד. | |||
במתכונת דומה יצאו לאור על ידי מרכז [[את"ה העולמי]] חוברות עזר לשינון משניות בעל פה על סדר זרעים{{הערה|בעריכת ר' מנחם מענדל דורון.}}. | |||
== | ==ראו גם== | ||
[[חברה משניות בעל פה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://hebrewbooks.org/53261 אותיות התניא]''' בעריכת הרב וילהלם | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:35, 20 ביוני 2024
השינון בעל פה הינו דרך בלימוד התורה הכולל חזרה על הלימוד מתוך הזכרון.
לימוד בעל פה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה יש שתי מטרות בדרך כלל: שיטת לימוד, על ידי שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. שיטת זיכרון, הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה.
שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי התורה שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא[1] מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". 'דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב'. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא.
עם זאת, גם כיום שכל הספרים מודפסים ואין צורך לזוכרם בעל פה, ישנה חשיבות רבה לשינון דברי תורה - כדלקמן.
אודות רבותינו נשיאינו מסופרים במסורת החסידית סיפורים רבים כיצד את בניהם ונכדיהם לשנן משניות בעל פה, אך נמנעו מלעודד את הבנות, ומשמע שעיקר הלימוד בעל פה מיועד לבנים דווקא[2].
בהוראות של הרב חודוקוב בנוגע לשינון משניות בעל פה, הורה ללמוד בעל פה את המשניות הנלמדות בגמרא, כשהדבר יסייע גם ללימוד הגמרא[3].
שינון תורה שבכתב בעל פה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף האיסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה", הכולל את כל הדברים בתורה שבכתב[4], רבותינו נשיאינו הדריכו שכן ללמוד ולשנן בעל פה[5], אך לא לחזור ולהוציא אותם בדיבור[6].
סימנים בתלמוד כעזרה לשינון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתלמוד מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.
כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כאביי במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו רבא.
במהלך הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקונטרס עץ החיים[7] מדריך אדמו"ר הרש"ב את תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש לחזור בעל פה אחרי הלימוד על הפרטים והדעות בסוגיא הנלמדת בגמרא, על מנת לקלוט במוח את העניין.
פעולות הלימוד בע"פ[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לעורר על הצורך לחזור אותיות התורה בעל פה ברחוב, והקים את חברת משניות בעל פה.
כלי לטיהור האוויר והעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר היום יום[8] כותב הרבי על הדאגה לטהרת האויר ברוחניות כצורך חיים בסיסי, בדיוק כמו טהרת האוויר בגשמיות, על ידי שינון וחזרה ברחוב על אותיות התורה וביניהם אותיות החומש, התהלים, המשניות והתניא.
חזרת משניות לקבלת פני משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיום יום[9] מובא:"מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה דיליה, און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח." תרגום מאידיש: שילמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל, וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני המשיח.
סגולה לזכרון[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרות קודש[10] נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד המאמר "והדרת פני זקן" ולימוד משניות שניהם בעל פה: "ומהסגולות בזה ללמוד משניות בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" בלקוטי תורה סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה".
במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, החשיבות הרבה של קניין התורה בזכרון דווקא, באופן שהתורה חקוקה תמיד על ליבו.
שינון תניא בע"פ[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שינון תניא בע"פ |
במהלך הדורות שמו חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - אדמו"ר הזקן. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמנויות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב ביניהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש.
במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מדי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה.
מבצע שינון בע"פ - דור דעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש ניסן תשס"ו פתח ארגון את"ה המרכזי 770 את "קרן דור דעה" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי התמימים במימון הנסיעה לרבי בחודש תשרי בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.
אותיות אית"ן[11][עריכה | עריכת קוד מקור]
על מנת להקל על שינון תניא ומשניות בעל פה, יצאו לאורך השנים חוברות שונות המסייעות בשינון ובחינה עצמית, על ידי מחיקת המילים והשארת האות הראשונה שבכל מילה בלבד.
החוברות הראשונות שיצאו על התניא נקראו בשם 'אותיות איתן' ויצאו לאור על ידי ר' יהושע חיים גריססגאטט, בהוצאת מעיינות בירושלים.
בהמשך, יצאה לאור חוברת במתכונת דומה על ידי הרב ישעיה זושא וילהלם תחת השם 'אותיות התניא', עם מספר מעלות, דוגמת שמירת צורת הדף המקורית, כולל ההגהות, ועוד.
במתכונת דומה יצאו לאור על ידי מרכז את"ה העולמי חוברות עזר לשינון משניות בעל פה על סדר זרעים[12].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אותיות התניא בעריכת הרב וילהלם
הערות שוליים
- ↑ מסכת גיטין דף ס' עמוד ב'.
- ↑ ראו שיחות לנוער תשרי תש"מ, מתוך שמועות וסיפורים.
- ↑ הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג.
- ↑ איסור שהרבי עצמו מקפיד עליו מאוד, וכאשר הרבי חוזר על פסוק בתוך הדברים בהתוועדות, הוא נוהג לשנות אותו מעט, או לצטט בדילוג, או רק חצי פסוק וכדומה.
- ↑ ראו לדוגמא במאמר 'והדרת פני זקן' שבלקוטי תורה.
- ↑ מענה הרבי בשנת תשכ"ו לרב נטע שלמה וילהלם, תשורה וילהלם-דוברוסקין שבט תשפ"א עמוד 7.
- ↑ סעיף כח. וראה היכל מנחם כרך א עמוד רלה.
- ↑ לי"א טבת.
- ↑ לכ"א בכסלו.
- ↑ חלק י"א עמ' קפ"ז.
- ↑ פיסקה זו עוסקת בחוברת עזר לשינון תניא ומשניות, זאת להבדיל מהמושג הדקדוקי 'אותיות אית"ן' שכוונתו לאותיות שכאשר מופיעות בתחילת הפועל מעידות על זמן עתיד (אלך [=לשון יחיד בגוף ראשון, עתידי]. ילך [= לשון עתיד בגוף שלישי, עתידי], תלך [= לשון יחיד בגוף שני, עתידי]. נלך [= לשון רבים בגוף ראשון, עתידי].
- ↑ בעריכת ר' מנחם מענדל דורון.