מרדכי אברמוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (35 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מרדכי אברמוביץ''' ([[תשט"ו]]-[[י"ד ניסן]] [[תשע"ד]]) היה מראשוני המייסדים של קהילת חב"ד ב[[ | [[קובץ:מרדכי אברמוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברמוביץ']] | ||
הרב '''מרדכי אברמוביץ''' ([[תשט"ו]] - [[י"ד ניסן]] [[תשע"ד]]) היה מראשוני המייסדים של קהילת [[חב"ד]] ב[[קריית אתא]], וחבר בכיר במערכת ה[[כשרות]] האזורית. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ | נולד ב[[קריית אתא]] בשנת [[תשט"ו]] להוריו משה מאיר וחנה רבקה אברמוביץ. את שנות ילדותו עשה בבית הספר ובתיכון המקומי, ולאחריו התגייס ל[[צה"ל]] ועם סיום שירותו הצבאי נסע ל[[לונדון]] שם נכנס ל[[אוניברסיטה]] על מנת לרכוש השכלה גבוהה, כשלצורך מימון הלימודים החל לעסוק במלאכת הצורפות. | ||
עבודתו בתכשיטים, הביאה אותו לפגוש בחנות בבעלותם של חסידי סאטמר, והשעות הארוכות שעבדו יחד גרמו להם להתחבר יותר ויותר והשפיעו עליו עמוקות. | עבודתו בתכשיטים, הביאה אותו לפגוש בחנות בבעלותם של חסידי סאטמר, והשעות הארוכות שעבדו יחד גרמו להם להתחבר יותר ויותר והשפיעו עליו עמוקות. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
ניצוץ היהדות שהתעורר אצלו, קיבל משמעות מעשית כאשר פגש ב[[שליח]] [[הרבי]] בלונדון הרב פוטאש, שהשפיע עליו להתחיל בשמירה מעשית של קיום תורה ומצוות, וגרם לו להפוך לחסיד חב"ד. | ניצוץ היהדות שהתעורר אצלו, קיבל משמעות מעשית כאשר פגש ב[[שליח]] [[הרבי]] בלונדון הרב פוטאש, שהשפיע עליו להתחיל בשמירה מעשית של קיום תורה ומצוות, וגרם לו להפוך לחסיד חב"ד. | ||
לאחר חזרתו | לאחר חזרתו לקריית אתא, המשיך את קשריו עם חסידי חב"ד באמצעות שליח הרבי בקריית אתא הרב [[שלמה קופצ'יק, והרב ראובן דונין מחיפה. | ||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
הקשר הנפשי בינו לרב קופצ'יק היה עמוק ביותר, ולאחר פטירתו של הרב קופצ'יק הקים לזכרו את ארגון החסד "איש לרעהו", שלצד פעילותו לדאוג למצרכי מזון בסיסיים למשפחות מעוטות יכולת ליותמים ולנזקקים, גם דאג לחזק אותם מבחינה רוחנית, ובסופו של דבר הביא לעשרות משפחות שהתקרבו לחיי שמירת תורה ומצוות מלאים. | הקשר הנפשי בינו לרב קופצ'יק היה עמוק ביותר, ולאחר פטירתו של הרב קופצ'יק הקים לזכרו את ארגון החסד "איש לרעהו", שלצד פעילותו לדאוג למצרכי [[מזון]] בסיסיים למשפחות מעוטות יכולת ליותמים ולנזקקים, גם דאג לחזק אותם מבחינה רוחנית, ובסופו של דבר הביא לעשרות משפחות שהתקרבו לחיי שמירת תורה ומצוות מלאים. | ||
עוד לפני חתונתו, בשנת [[תש"מ]] דאג לפתיחת חנות לפירות וירקות בהכשר מהודר, ובכך הקל על מאות משפחות באזור הצפון, שבזכותו לא היו צריכים לנדוד בשנת השמיטה למקומות מרוחקים על מנת לרכוש פירות וירקות שאין בהם חשש איסור. | עוד לפני חתונתו, בשנת [[תש"מ]] דאג לפתיחת חנות לפירות וירקות בהכשר מהודר, ובכך הקל על מאות משפחות באזור הצפון, שבזכותו לא היו צריכים לנדוד בשנת השמיטה למקומות מרוחקים על מנת לרכוש פירות וירקות שאין בהם חשש איסור. | ||
בשנת [[תשמ"א]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בה קיבל הוראה להמשיך בפעילותו | בשנת [[תשמ"א]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בה קיבל הוראה להמשיך בפעילותו בקריית אתא, ובשנה שלאחר מכן כשהגיע אל הרבי בתור חתן עבר בחלוקת ה'[[לעקאח]]', ובאופן מפתיע נתן הרבי בידיו מפית גדושה בחתיכות עוגה, והורה לו להכין מחתיכות אלו עוגות נוספות ולחלק אותם ב[[התוועדות|התוועדות שבת מברכים]] ב[[שבת]] מברכים חשון בקריית אתא. בנוסף, הרבי הורה לו להמשיך ולנהוג כך גם בשאר השבתות מברכים עד לחודש ניסן. | ||
בשנותיה הראשונות של הקהילה, התפללו חסידי חב"ד בבית כנסת של [[שואה|ניצולי שואה]], ואף קיבלו מהרבי הדרכות שונות בקשר לכך, אך בעקבות חוסר נעימות שנוצר בעת התפילה ב'יום העצמאות', החליט ר' מרדכי לקחת על עצמו את המימון הנדרש לפתיחת בית כנסת חב"ד במקום אחר, ובכך הביא להתפתחות נוספת של הקהילה המתהווה. | בשנותיה הראשונות של הקהילה, התפללו חסידי חב"ד בבית כנסת של [[שואה|ניצולי שואה]], ואף קיבלו מהרבי הדרכות שונות בקשר לכך, אך בעקבות חוסר נעימות שנוצר בעת התפילה ב'יום העצמאות', החליט ר' מרדכי לקחת על עצמו את המימון הנדרש לפתיחת בית כנסת חב"ד במקום אחר, ובכך הביא להתפתחות נוספת של הקהילה המתהווה. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
לצד דאגה לתחום הכשרות במפעל, הוא חש בעבודתו כשליח של הרבי לכל דבר, והיה דואג סביב מעגל השנה לקיים פעילות יהודית עם העובדים ואנשי הצוות. | לצד דאגה לתחום הכשרות במפעל, הוא חש בעבודתו כשליח של הרבי לכל דבר, והיה דואג סביב מעגל השנה לקיים פעילות יהודית עם העובדים ואנשי הצוות. | ||
בשנת [[תשס"ג]] החל לפעול למינויו של הרב [[שלמה | בשנת [[תשס"ג]] החל לפעול למינויו של הרב [[חיים שלמה דיסקין]] כרבה האשכנזי של העיר, וכיורשו בתפקיד של הרב שמואל שלוזינגר שנפטר. לאחר מאמצים רבים שנמשכו שמונה שנים ודרשו מסכת ארוכה של שכנוע אישים שונים והשגת מסמכים, הצליח להוביל לבחירתו כרבה הראשי של העיר לשמחתם של כלל חסידי חב"ד ברחבי הארץ וכפי המתאים לרצונו של הרבי. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
בשנת [[תשע"א]] התגלתה בגופו המחלה הנוראה והוא נפל למשכב ממנו לא קם. בחצי שנה האחרונה לחייו היה מרותק למיטתו, ובערב חג הפסח [[י"ד ניסן]] [[תשע"ד]] נפטר. | בשנת [[תשע"א]] התגלתה בגופו המחלה הנוראה והוא נפל למשכב ממנו לא קם. בחצי שנה האחרונה לחייו היה מרותק למיטתו, ובערב חג הפסח [[י"ד ניסן]] [[תשע"ד]] נפטר. | ||
רעייתו חנה, מוכרת באזור כאשת חינוך בכירה, ומאז [[תשס"ד]] מנהלת את בית הספר 'אור אבנר' ב[[ | רעייתו חנה, מוכרת באזור כאשת חינוך בכירה, ומאז [[תשס"ד]] מנהלת את בית הספר 'אור אבנר' ב[[קריית ים]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' צבי אברמוביץ, כפר חב"ד | *בנו, ר' צבי אברמוביץ, כפר חב"ד | ||
*בנו, ר' יוסף יצחק אברמוביץ, | *בנו, ר' יוסף יצחק אברמוביץ, לוד | ||
*חתנו, | *בנו, ר' לוי אברמוביץ כפר חב"ד | ||
*חתנו, | *חתנו, ר' שלום דובער רבינוביץ, כפר סבא | ||
*חתנו, ר' שרגא מלך קפלן, כפר חב"ד | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מאיר סגל, '''האורים ותומים של מערכת הכשרות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1555 עמוד 38 | *מאיר סגל, '''האורים ותומים של מערכת הכשרות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1555 עמוד 38 | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81783 קריית אתא: 'שלושים' לפטירת הרב מרדכי אברמוביץ'] {{אינפו}} ט"ו [[אייר]] התשע"ד (15.05.2014) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}} | |||
{{מיון רגיל:אברמוביץ, מרדכי}} | {{מיון רגיל:אברמוביץ, מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקריית אתא]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:12, 19 ביוני 2024
הרב מרדכי אברמוביץ (תשט"ו - י"ד ניסן תשע"ד) היה מראשוני המייסדים של קהילת חב"ד בקריית אתא, וחבר בכיר במערכת הכשרות האזורית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקריית אתא בשנת תשט"ו להוריו משה מאיר וחנה רבקה אברמוביץ. את שנות ילדותו עשה בבית הספר ובתיכון המקומי, ולאחריו התגייס לצה"ל ועם סיום שירותו הצבאי נסע ללונדון שם נכנס לאוניברסיטה על מנת לרכוש השכלה גבוהה, כשלצורך מימון הלימודים החל לעסוק במלאכת הצורפות.
עבודתו בתכשיטים, הביאה אותו לפגוש בחנות בבעלותם של חסידי סאטמר, והשעות הארוכות שעבדו יחד גרמו להם להתחבר יותר ויותר והשפיעו עליו עמוקות.
ניצוץ היהדות שהתעורר אצלו, קיבל משמעות מעשית כאשר פגש בשליח הרבי בלונדון הרב פוטאש, שהשפיע עליו להתחיל בשמירה מעשית של קיום תורה ומצוות, וגרם לו להפוך לחסיד חב"ד.
לאחר חזרתו לקריית אתא, המשיך את קשריו עם חסידי חב"ד באמצעות שליח הרבי בקריית אתא הרב [[שלמה קופצ'יק, והרב ראובן דונין מחיפה.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקשר הנפשי בינו לרב קופצ'יק היה עמוק ביותר, ולאחר פטירתו של הרב קופצ'יק הקים לזכרו את ארגון החסד "איש לרעהו", שלצד פעילותו לדאוג למצרכי מזון בסיסיים למשפחות מעוטות יכולת ליותמים ולנזקקים, גם דאג לחזק אותם מבחינה רוחנית, ובסופו של דבר הביא לעשרות משפחות שהתקרבו לחיי שמירת תורה ומצוות מלאים.
עוד לפני חתונתו, בשנת תש"מ דאג לפתיחת חנות לפירות וירקות בהכשר מהודר, ובכך הקל על מאות משפחות באזור הצפון, שבזכותו לא היו צריכים לנדוד בשנת השמיטה למקומות מרוחקים על מנת לרכוש פירות וירקות שאין בהם חשש איסור.
בשנת תשמ"א זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי בה קיבל הוראה להמשיך בפעילותו בקריית אתא, ובשנה שלאחר מכן כשהגיע אל הרבי בתור חתן עבר בחלוקת ה'לעקאח', ובאופן מפתיע נתן הרבי בידיו מפית גדושה בחתיכות עוגה, והורה לו להכין מחתיכות אלו עוגות נוספות ולחלק אותם בהתוועדות שבת מברכים בשבת מברכים חשון בקריית אתא. בנוסף, הרבי הורה לו להמשיך ולנהוג כך גם בשאר השבתות מברכים עד לחודש ניסן.
בשנותיה הראשונות של הקהילה, התפללו חסידי חב"ד בבית כנסת של ניצולי שואה, ואף קיבלו מהרבי הדרכות שונות בקשר לכך, אך בעקבות חוסר נעימות שנוצר בעת התפילה ב'יום העצמאות', החליט ר' מרדכי לקחת על עצמו את המימון הנדרש לפתיחת בית כנסת חב"ד במקום אחר, ובכך הביא להתפתחות נוספת של הקהילה המתהווה.
סמכות בכירה בתחום הכשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ט נכנס לעובי הקורה של נושא הכשרות, והתמנה על ידי הבית דין של 'העדה החרדית' בירושלים לרב מכשיר מטעמה על המפעל הבינלאומי 'פורטרום' המייצר אלפי סוגי תמציות וחומרי גלם. התמחותו בתחום הכשרות, איפשרה לו להעניק ייעוץ כשרותי למאות שלוחים ברחבי העולם שהיו מתקשרים אליו לעיתים קרובות על מנת להסתייע בידיעותיו.
לצד דאגה לתחום הכשרות במפעל, הוא חש בעבודתו כשליח של הרבי לכל דבר, והיה דואג סביב מעגל השנה לקיים פעילות יהודית עם העובדים ואנשי הצוות.
בשנת תשס"ג החל לפעול למינויו של הרב חיים שלמה דיסקין כרבה האשכנזי של העיר, וכיורשו בתפקיד של הרב שמואל שלוזינגר שנפטר. לאחר מאמצים רבים שנמשכו שמונה שנים ודרשו מסכת ארוכה של שכנוע אישים שונים והשגת מסמכים, הצליח להוביל לבחירתו כרבה הראשי של העיר לשמחתם של כלל חסידי חב"ד ברחבי הארץ וכפי המתאים לרצונו של הרבי.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"א התגלתה בגופו המחלה הנוראה והוא נפל למשכב ממנו לא קם. בחצי שנה האחרונה לחייו היה מרותק למיטתו, ובערב חג הפסח י"ד ניסן תשע"ד נפטר.
רעייתו חנה, מוכרת באזור כאשת חינוך בכירה, ומאז תשס"ד מנהלת את בית הספר 'אור אבנר' בקריית ים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' צבי אברמוביץ, כפר חב"ד
- בנו, ר' יוסף יצחק אברמוביץ, לוד
- בנו, ר' לוי אברמוביץ כפר חב"ד
- חתנו, ר' שלום דובער רבינוביץ, כפר סבא
- חתנו, ר' שרגא מלך קפלן, כפר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאיר סגל, האורים ותומים של מערכת הכשרות, שבועון כפר חב"ד גליון 1555 עמוד 38
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קריית אתא: 'שלושים' לפטירת הרב מרדכי אברמוביץ'
ט"ו אייר התשע"ד (15.05.2014) (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)