עין הרע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
'''עין הרע''' הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את מדת הדין.
'''עין הרע''' הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את [[מדת הדין]].


==גורמים==
==גורמים==

גרסה מ־16:57, 17 ביוני 2024

עין הרע הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את מדת הדין.

גורמים

ישנם כמה דברים המוזכרים בספרי חז"ל הגורמים לעין הרע, אשר יש להמנע מהם:

בזרעו של יוסף הצדיק

הגמרא[6] אומרת שבזרעו של יוסף הצדיק אין שולטת עין הרע.

זאת לומדים מהפסוק[7] "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין" - ואומרת הגמרא שיש לקרוא זאת כאילו ולי עין" שזרעו של יוסף הם למעלה מהעין - עין הרע.

לדעה אחרת לומדים זאת, כאשר יעקב אבינו בירך את מנשה ואפרים (בניו של יוסף), אמר להם [8] ומבאר רש"י[9], ש"ידגו" הכוונה שיהיו כמו דגי הים שאין עין הרע שולטת בהם[10].

הסיבה שביוסף לא שולטת עין הרע, היא כי יוסף לא הסתכל על בנות מצרים שצעדו על החומה לראותו, ולכן זכה שלא תשלוט בו עין הרע[6].

קלקלות שגרמה העין הרע

עין הרע דרך חוש הראייה

  • הציווים בתורה האוסרים לעשות אלילים, ופסלים[14] שוללים אפשרות יניקה מרוח בטומאה דרך חוש הראיה וקבלת עין הרע לבני ישראל[15].
  • אם צדיק מקלל ומביט בעין הרע על משהו מסויים, צריך צדיק אחר לבטל את אפשרות ההזק[16].
  • בלעם ניסה להזיק לישראל בחוש ראייתו ולהפעיל כנגדם עין הרע, משה רבנו הצילם[17].
  • אליעזר עבד אברהם סירב להיכנס לביתו של לבן הארמי לפני שלבן פינה את הבית מפסלים כדי לא להינזק מעין הרע דרך רוח הטומאה של הפסלים[18].

התייחסות הרבי

זהירות מעין הרע

על פי רוב, הרבי שולל את הפחד מעין הרע.

במענה לאחד שכתב לרבי אודות חברו שמפחד מעין הרע ענה הרבי[19]

הרי בענינים כגון אלו, כשאין משימים לב לזה כלל והיסח הדעת בתכלית, מבטלים אותם.

הרבי הוסיף, שמכיון והזכיר על עין הרע, אז שיבדוק את התפילין ומזוזות שלו, ושאשתו תתן צדקה ותדליק נרות שבת.

מצד שני, הרבה פעמים הקפיד הרבי לומר "בלי עין הרע".

וכן הורה לרב זלמן גוראריה כשרצה לעשות מסיבה לסיום כתיבת הספר תורה השישי שלו, שיעשה בצנעא מחשש לעין הרע. אך עם זאת הדגיש, שאין ללמוד מכך לענינים אחרים.

עין הרע בחסידים

הרבי אומר[20] שאצל חסידים שקשורים לנשיא הדור לא שולטת עין הרע. וכמו שאמר רבי יוחנן[6] שהוא מזרעו של יוסף שלא שולטת בו עין הרע. כך אצל חסידים ""זרעו של יוסף" (נשיא דורנו ששמו יוסף)".

סיום הרמב"ם

לפני סיום הרמב"ם בפעם הראשונה, שאל הפני מנחם (האדמו"ר מגור) את הרבי, למה עושים בפרסום הרי ידוע שלוחות ראשונות שנתנו בפרסום - נשברו, משום עין הרע. ואם כן אולי כדאי לעשות את הסיום בצנעא?

על כך ענה לו הרבי[21]:

איתא בגמרא שבנוגע לעניין של תורה – גם הפירסום בפני ששים ריבוא אינו מספיק...מתן תורה היה במעמד ששים רבוא מישראל, מספר הכולל רק אנשים לאחרי בר מצוה או כ' שנה, ומלבדם היו נשים וטף, וגם "ערב רב", ומלבדם – ריבוי מלאכים, המרכבה העליונה, וכו' וכו' – פרסום ורעש שאין דוגמתו כלל! ולכן, גם אם יש לחשוש (מענין בלתי רצוי) כתוצאה מהרעש והפרסום שהיה במתן-תורה – הרי הזהירות מזה מובטחת בלאו-הכי!...

לקריאה נוספת

"התקשרות", גליון תתקג, ע' 10-9. גליון תתקד, ע' 12-10.

הערות שוליים

  1. כפי שארע בימי דוד המלך, שספר את ההודים והתחילה מגפה.
  2. עיין ערך מניין בני ישראל.
  3. זהר חדש מדרש רות.
  4. משלי כ"ג ו'.
  5. שיחת יום שמחת תורה תש"כ.
  6. 6.0 6.1 6.2 ברכות כ'. א'.
  7. בראשית מ"ט כ"ב.
  8. וידגו לרוב בקרב הארץ
  9. בראשית מ"ח ט"ז.
  10. סוטה ל"ו ב.
  11. תנחומא תשא לא
  12. רש"י בראשית ט"ז ה, על הפסוק "וביניך - בלשון נקבה, שהתייחסה להגר ונתנה בה עין הרע.
  13. פרק ב' משנה י"א.
  14. שמות כ, ג. דברים כז, טו.
  15. רקאנטי פרשת קדושים.
  16. רקאנטי פרשת קדושים.
  17. רקאנטי פרשת קדושים.
  18. רקאנטי פרשת קדושים.
  19. אגרות קודש כרך י"ג עמוד צ"ד
  20. התוועדויות תשד"מ כרך א, עמוד 479.
  21. התוועדויות תשד"מ כרך ב'.