שלום דובער רסקין (לונדון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:שלום דובער רסקין.jpg|ממוזער|הרב שלום דובער רסקין]]
הרב '''שלום דובער רסקין''' ([[תרפ"ה]], 1925-[[י"ז חשון]] [[תשע"ד]], 2013) היה מגזע חסידי חב"ד ואיש אקטיבי בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[לונדון]] ל60 שנה, ובצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן.
הרב '''שלום דובער רסקין''' ([[תרפ"ה]], 1925-[[י"ז חשון]] [[תשע"ד]], 2013) היה מגזע חסידי חב"ד ואיש אקטיבי בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[לונדון]] ל60 שנה, ובצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן.
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[בוברויסק]] בשנת [[תרפ"ה]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.
נולד ב[[בוברויסק]] בשנת [[תרפ"ה]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.


בגיל 9 שנה,עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]] בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]].
בגיל 9 שנה, עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]] בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]].


הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.
הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד תינוקות|מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.


כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.
כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.
שורה 29: שורה 30:
נישא את רעייתו מרת רבקה (ריבא) בת ר' [[אברהם ישעיה שפירא]] בשנת [[תשי"א]], ושכנו ב[[לונדון]].
נישא את רעייתו מרת רבקה (ריבא) בת ר' [[אברהם ישעיה שפירא]] בשנת [[תשי"א]], ושכנו ב[[לונדון]].


עזר רבות בקהילה שם, ובנוף ל[[שו"ב]], היה גם מוהל, ובעל קריאה ותפילה ותוקע, ושימש כגבאי בבית הכסנת ליובאוויש המרכזית.
עזר רבות בקהילה שם, ובנוסף ל[[שו"ב]], היה גם מוהל, ובעל קריאה ותפילה ותוקע, ושימש כגבאי בבית הכסנת ליובאוויטש המרכזית.


נפטר בגיל 88 שנה, ביום ב' [[י"ז חשון]] [[תשע"ד]] בלונדון, והובילו ביום ג' [[ח"י חשון]] את ארונו לפני [[בית ליובאוויטש]], ונקבר בבית החיים עדת ישראל.  
נפטר בגיל 88 שנה, ביום ב' [[י"ז חשון]] [[תשע"ד]] בלונדון, והובילו ביום ג' [[ח"י חשון]] את ארונו לפני [[בית ליובאוויטש]], ונקבר בבית החיים עדת ישראל.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בתו, מרת בלומא אשת ר' [[בנימין ג'ייקובס]] - שליח הרבי ורבה הראשי של הולנד.
רעייתו, מרת רבקה - נפטרה י"א סיון תשע"ד.
*בנו, הרב אברהם ישעיה רסקין - לונדון.
*בתו, מרת בלומא אשת ר' [[בנימין ג'ייקובס]] - [[שליח]] הרבי ורבה הראשי של הולנד
*בנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין (מלבורון)|מנחם מענדל רסקין]] - ממלבורון שבאוסטרליה.
*בנו, הרב אברהם ישעיה רסקין - [[לונדון]]
*בנו, הרב ירוחם רסקין - לונדון.
*בנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין (מלבורון)|מנחם מענדל רסקין]] - [[מלבורן]], אוסטרליה
*בתו, מרת שטרנא שרה אשת ר' ישיעהו שטראקס מ[[מוריסטאון]] שבניו ג'רזי.
*בנו, הרב ירוחם רסקין - לונדון
*בתו, מרת חנה אשת ר' יוסף יצחק גוראריה - אוק פארק שבמישגין.
*בתו, מרת שטרנא שרה אשת ר' ישיעהו שטראקס - [[מוריסטאון]], [[ניו ג'רזי]]
*בנו, הרב [[חיים בנציון רסקין (קראון הייטס)|חיים בנציון רסקין]] - קראון הייטס.
*בתו, מרת חנה אשת ר' [[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]] - אוק פארק, במישגין
*בנו, הרב [[לוי יצחק רסקין]] - דיין ומורה צדק בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[לונדון]], ומחבר תורני.
*בנו, הרב [[חיים בנציון רסקין (קראון הייטס)|חיים בנציון רסקין]] - [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[לוי יצחק רסקין]] - רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]], ומחבר תורני





גרסה אחרונה מ־07:50, 17 ביוני 2024

הרב שלום דובער רסקין

הרב שלום דובער רסקין (תרפ"ה, 1925-י"ז חשון תשע"ד, 2013) היה מגזע חסידי חב"ד ואיש אקטיבי בקהילת חב"ד ליובאוויטש בלונדון ל60 שנה, ובצעירותו זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי באלמא אטא בירת קזחסטן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבוברויסק בשנת תרפ"ה לאביו הרב יעקב יוסף ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.

בגיל 9 שנה, עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש.

הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.

כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת. מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".

הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.

מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.

לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.

כעבור שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם שלום דובער, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.

לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, וגרו בפוקינג ואחר כך הגיעו לפריז.

למד בגרוזיה בין השנות תרצ"ט-תש"א, ובסוף שנת תש"ו ובתש"ז למד בישיבת תומכי תמימים פוקינג, ובשנתות תש"ח-תש"י בתומכי תמימים ברינואה.

נסע ללמוד שחיטה אצל ר' זלמן שמעון דבורקין שנדד ברחבי אירופה כשליח נודד במטרה להפיץ יהדות, שנעשה רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש לאחר שנים רבות.

נישא את רעייתו מרת רבקה (ריבא) בת ר' אברהם ישעיה שפירא בשנת תשי"א, ושכנו בלונדון.

עזר רבות בקהילה שם, ובנוסף לשו"ב, היה גם מוהל, ובעל קריאה ותפילה ותוקע, ושימש כגבאי בבית הכסנת ליובאוויטש המרכזית.

נפטר בגיל 88 שנה, ביום ב' י"ז חשון תשע"ד בלונדון, והובילו ביום ג' ח"י חשון את ארונו לפני בית ליובאוויטש, ונקבר בבית החיים עדת ישראל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת רבקה - נפטרה י"א סיון תשע"ד.