צבי יהודה פוגלמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:04, 16 ביוני 2024

הרב צבי (הירש) יהודה פוגלמן (תרפ"א-א' תמוז תשע"ג) היה שליח הרבי לווסטר, נשלח עוד על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את ישיבת 'אחי תמימים' במקום, ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים.

כמו כן כיהן כחבר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, וחבר בועד רבני ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרפ"א בכפר מדיניצ'י שבגליציה להוריו ר' משה יעקב ובת שבע פוגלמן. אביו נמנה על חסידי צ'ורטקוב, ואמרו עליו שהיה בקי בכל הגמרא.

למד בישיבת תורה ודעת. בשנת תרצ"ט החל להתקרב לחסידות חב"ד, התארח רבות בביתו של הרב אליהו ייאכיל סימפסון והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שהיה לר' ישראל ג'ייקובסון עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של חסידות חב"ד^[1]. באותה תקופה למד חסידות גם עם ר' אברהם פאריז^[2]. בכל שבת, בזמן רעוא דרעוין, הלך, ביחד עם התלמידים שגרו בווילאמסבורג^[3], לביתו של ר' אברהם זיסקינד לשיר ניגונים ולשמוע מאמר מר' אברהם.^[4] בסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת מסיבות שבת, ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.

בחורף תש"ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב אברהם דב הכט, בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד חיידר בשכונת וילמסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.

בכ"ג אב תש"ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש"ו נשלח לנהל את ישיבת אחי תמימים ווסטר שבמסצ'וסטס בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש"ב, ובכך החליף את הרב משה יצחק הכט (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן).

בי"ג תמוז תש"ז נשא את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף בחתונה וכובד בסידור חופה וקידושין ובאמירת כל השבע ברכות. בשעת הקבלת פנים ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ לחדר ייחוד, וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.

בשנת תש"ז סיפר הרב פוגלמן לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים עתיק ואריך, ועל חסידות, בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן שהרבי הריי"צ התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן^[5].

לאחר חתונתו חזר עם זוגתו לווסטר, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב"דיים נוספים.

בהתוועדות י"ט כסלו תשי"ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.

בראשית שנות הל' כשהוקל מסך הברזל נסע בשליחות הרבי לרוסיה במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית^[6].

שימש כחבר ועד רבני ליובאוויטש, וכחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית.

נפטר בגיל 91 בא' תמוז תשע"ג.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - ווסטר, מסצ'וסטס
בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס
בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה
בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס
בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין - ווסטר, מסצ'וסטס
בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - ווסטר, מסצ'וסטס

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בואו ונחשוב חשבונו של עולם הגיגים מאת הרב פוגלמן בשבועון בית משיח גליון 218 עמוד 40
ספרו, תן לחכם (Articles and Letters Authored and Arranged by Rabbi Hershel Fogelman) חלק בלה"ק ואידיש וחלק באנגלית

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחנך, פורץ דרך, בונה קהילות (אנגלית)

הערות שוליים

↑ עיין בספר תולדות התמימים בארצות הברית ע' 14-15 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' יג), ששמע מהתמימים אודות התוועדות לכבוד יו"ד כסלו תרצ"ט, ורצה להצטרף וקיבל רשות מר' מרדכי אלטיין והשתתף ומאז השתתף בכל עניני קבוצת אחי תמימים בניהולו של ר' ישראל ג'ייקובסון. ועיין מקורות שם תיאור מהתוועדות ראשונה שבה השתתף.
↑ תולדות התמימים בארצות הברית ע' 16 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כג).
↑ שם גרה משפחתו.
↑ תולדות התמימים בארצות הברית ע' 17 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כה).
↑ ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח.
↑ כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.

[1] עיין בספר תולדות התמימים בארצות הברית ע' 14-15 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' יג), ששמע מהתמימים אודות התוועדות לכבוד יו"ד כסלו תרצ"ט, ורצה להצטרף וקיבל רשות מר' מרדכי אלטיין והשתתף ומאז השתתף בכל עניני קבוצת אחי תמימים בניהולו של ר' ישראל ג'ייקובסון. ועיין מקורות שם תיאור מהתוועדות ראשונה שבה השתתף.

[2] תולדות התמימים בארצות הברית ע' 16 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כג).

[3] שם גרה משפחתו.

[4] תולדות התמימים בארצות הברית ע' 17 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כה).

[5] ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח.

[6] כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{אין תמונה}}
+[[קובץ:צבי פוגלמן.jpg|ממוזער|הרב פוגלמן]]
 הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' ([[תרפ"א]]-[[א' תמוז]] [[תשע"ג]]) היה שליח הרבי לווסטר, נשלח עוד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר|'אחי תמימים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים.
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 נולד בשנת [[תרפ"א]] בכפר מדיניצ'י שבגליציה להוריו ר' משה יעקב ובת שבע פוגלמן. אביו נמנה על חסידי צ'ורטקוב, ואמרו עליו שהיה בקי בכל הגמרא.
-למד בישיבת [[תורה ודעת]]. בשנת [[תרצ"ט]] החל להתקרב לחסידות חב"ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שהיה לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב"ד]]{{הערה|עיין בספר תולדות התמימים בארצות הברית ע' 14-15 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' יג), ששמע מהתמימים אודות התוועדות לכבוד יו"ד כסלו תרצ"ט, ורצה להצטרף וקיבל רשות מר' [[מרדכי אלטיין]] והשתתף ומאז השתתף בכל עניני קבוצת אחי תמימים בניהולו של ר' ישראל ג'ייקובסון. ועיין מקורות שם תיאור מהתוועדות ראשונה שבה השתתף.}}. באותה תקופה למד חסידות גם עם ר' [[אברהם פאריז]]{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 16 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כג).}}. בכל שבת, בזמן [[רעוא דרעוין]], הלך, ביחד עם התלמידים שגרו ב[[ווילאמסבורג]]{{הערה|שם גר משפחתו.}}, לביתו של [[אברהם זיסקינד|ר' אברהם זיסקינד]] לשיר ניגונים ולשמוע מאמר מר' אברהם{{תולדות התמימים בארצות הברית ע' 17 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כה) בסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.
+למד בישיבת [[תורה ודעת]]. בשנת [[תרצ"ט]] החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], התארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שהיה לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב"ד]]{{הערה|עיין בספר תולדות התמימים בארצות הברית ע' 14-15 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' יג), ששמע מהתמימים אודות התוועדות לכבוד יו"ד כסלו תרצ"ט, ורצה להצטרף וקיבל רשות מר' [[מרדכי אלטיין]] והשתתף ומאז השתתף בכל עניני קבוצת אחי תמימים בניהולו של ר' ישראל ג'ייקובסון. ועיין מקורות שם תיאור מהתוועדות ראשונה שבה השתתף.}}. באותה תקופה למד חסידות גם עם ר' [[אברהם פאריז]]{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 16 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כג).}}. בכל שבת, בזמן [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעוא דרעוין]], הלך, ביחד עם התלמידים שגרו ב[[ווילאמסבורג]]{{הערה|שם גרה משפחתו.}}, לביתו של [[אברהם זיסקינד|ר' אברהם זיסקינד]] לשיר ניגונים ולשמוע מאמר מר' אברהם.{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 17 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כה).}} בסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.
-בחורף תש"ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב הכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת וילמסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.
+בחורף [[תש"ג]] נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב הכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת וילמסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.
 בכ"ג אב תש"ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש"ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] שב[[מסצ'וסטס]] בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש"ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק הכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן).
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 בי"ג תמוז תש"ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף ב[[חתונה]] וכובד ב[[מסדר קידושין|סידור חופה וקידושין]] ובאמירת כל ה[[שבע ברכות]]. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ ל[[חדר ייחוד]], וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.
-לאחר החתונה חזר עם זוגתו לווסטר, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב"דיים נוספים.
+בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב פוגלמן לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.
+לאחר חתונתו חזר עם זוגתו לווסטר, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב"דיים נוספים.
 ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.
@@ שורה 49: / שורה 52: @@
 [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]