יצחק גולדין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏היציאה מרוסיה: אירוע שולי)
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''יצחק אהרן גולדין''' ([[תר"ס]]-[[כ"ב תשרי]] [[תשכ"ט]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]] שזכה לשמש את [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת חוליו, וכיהן כסגן מנהל סניף ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים המקומית]]. בשנותיו המאוחרות התגורר ב[[קראון הייטס]] ונמנה על אנשי הצוות החינוכי של 'בית רבקה'.
{{אין תמונה}}
ר' '''יצחק אהרן גולדין''' ([[תר"ס]] - [[כ"ב תשרי]] [[תשכ"ט]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]] שזכה לשמש את [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת חוליו, וכיהן כסגן מנהל סניף ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים המקומית]]. בשנותיו המאוחרות התגורר ב[[קראון הייטס]] ונמנה על אנשי הצוות החינוכי של '[[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]]'.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 5: שורה 6:
נולד ב[[רוגצ'וב]], לאביו החסיד ר' יעקב משה.
נולד ב[[רוגצ'וב]], לאביו החסיד ר' יעקב משה.


ר' יצחק למד בתומכי תמימים בליובאוויטש במשך שש שנים. בחורף שנת תרפ"א חלה אדמו"ר הריי"צ, ר' יצחק שהיה סגן מנהל הישיבה ברוסטוב, שימש את אדמו"ר הריי"צ בעת חוליו.{{הערת שוליים|אגרות קודש, ד, עמ' נה.}} הוא אף הוסיף משנותיו לאדמו"ר הריי"צ.  
ר' יצחק למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] במשך שש שנים. בחורף שנת [[תרפ"א]] חלה [[אדמו"ר הריי"צ]], ר' יצחק שהיה סגן מנהל [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה ברוסטוב]], שימש את אדמו"ר הריי"צ בעת חוליו{{הערה|'''אגרות קודש''', ד, עמ' נה.}}. הוא אף הוסיף משנותיו לאדמו"ר הריי"צ.


==ב[[רוסיה]] הסובייטית==
====ב[[רוסיה]] הסובייטית====


ב[[תרפ"ב]] שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו להפצת תורה ויהדות במדינת [[רוסיה]], ובעקבות כך נעצר וישב במאסר במשך שש שנים החל מ[[אלול]] תרצ"ה. אנשי הנ.ק.וו.ד. עצרו בגל המאסרים הזה שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' [[יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]].
ב[[תרפ"ב]] שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו להפצת תורה ויהדות במדינת [[רוסיה]], ובעקבות כך נעצר וישב במאסר במשך שש שנים החל מ[[אלול]] [[תרצ"ה]]. אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]]. עצרו בגל המאסרים הזה שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' [[יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]].


כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. האיומים. אלו תבעו מהם לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות? מי לימד? מי ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, ר' יצחק כשאר החסידים לא נידב מידע, וכולם מילאו פיהם מים. בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.
כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שמה נחקרו בעינויים ולא הסכימו לספק מידע. לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: {{ציטוטון|האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות}}.


לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: "האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות"
לבסוף, נגזר עלליהם שלוש שנות גלות בקזחסטן.
 
בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים שנועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה ברורה: מוות בירייה. לבסוף, ברחמי שמים מרובים, קיבלו כולם עונש "קל" יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן.


ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה.
ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה.


==היציאה מרוסיה==
====היציאה מרוסיה====


בעת הבריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא הועמד ב[[צ'כסלובקיה]], וכאשר אנ"ש עברו שם דאג להם בגשמיות לאכילה, שתיה ולינה, ולהמשך הנסיעה למקום מפלט בטוח יותר, ולהרחיקם ככל האפשר באימת השלטון הסובייטי, זאת יחד עם ר' [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].
בעת ה[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז]] יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא הועמד ב[[צ'כסלובקיה]], וכאשר [[אנ"ש]] עברו שם דאג להם בגשמיות לאכילה, שתיה ולינה, ולהמשך הנסיעה למקום מפלט בטוח יותר, ולהרחיקם ככל האפשר מאימת השלטון הסובייטי, זאת יחד עם ר' [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].


עסק בעבודת החינוך בפריז, מץ (שב[[צ'כסלובקיה]]) וסביבותיה.
עסק בעבודת החינוך ב[[פריז]], מץ, וסביבותיה.


ר' יצחק עבר להתגורר בניו יורק, שם עסק ב[[בית רבקה]] וניהלו ביד רמה.
ר' יצחק עבר להתגורר ב[[ניו יורק]], שם עסק ב[[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] וניהלו ביד רמה.


נפטר ב[[שמיני עצרת]] [[תשכ"ט]] בעת ה[[הקפות]] ב[[770]], ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות ל[[אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
נפטר ב[[שמיני עצרת]] [[תשכ"ט]] בעת ה[[הקפות]] ב[[770]], ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות ל[[אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
שורה 33: שורה 32:
{{מיון רגיל:גולדין, יצחק}}
{{מיון רגיל:גולדין, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רוסטוב: אישים]]
[[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פריז: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]

גרסה אחרונה מ־09:25, 16 ביוני 2024

ר' יצחק אהרן גולדין (תר"ס - כ"ב תשרי תשכ"ט) היה מאנשי קהילת חב"ד ברוסטוב שזכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ בעת חוליו, וכיהן כסגן מנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית. בשנותיו המאוחרות התגורר בקראון הייטס ונמנה על אנשי הצוות החינוכי של 'בית רבקה'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ברוגצ'וב, לאביו החסיד ר' יעקב משה.

ר' יצחק למד בתומכי תמימים ליובאוויטש במשך שש שנים. בחורף שנת תרפ"א חלה אדמו"ר הריי"צ, ר' יצחק שהיה סגן מנהל הישיבה ברוסטוב, שימש את אדמו"ר הריי"צ בעת חוליו[1]. הוא אף הוסיף משנותיו לאדמו"ר הריי"צ.

ברוסיה הסובייטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתרפ"ב שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו להפצת תורה ויהדות במדינת רוסיה, ובעקבות כך נעצר וישב במאסר במשך שש שנים החל מאלול תרצ"ה. אנשי הנ.ק.וו.ד. עצרו בגל המאסרים הזה שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' יעקב מאסקאליק (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' מאיר אבצן, ר' אבא לוין, ר' חיים אלעזר גורליק, בנו ר' מענדל גורליק, ור' שלמה מטוסוב.

כל העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שמה נחקרו בעינויים ולא הסכימו לספק מידע. לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: "האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות".

לבסוף, נגזר עלליהם שלוש שנות גלות בקזחסטן.

ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה.

היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת הבריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא הועמד בצ'כסלובקיה, וכאשר אנ"ש עברו שם דאג להם בגשמיות לאכילה, שתיה ולינה, ולהמשך הנסיעה למקום מפלט בטוח יותר, ולהרחיקם ככל האפשר מאימת השלטון הסובייטי, זאת יחד עם ר' יהושע שניאור זלמן סרברנסקי.

עסק בעבודת החינוך בפריז, מץ, וסביבותיה.

ר' יצחק עבר להתגורר בניו יורק, שם עסק בבית רבקה וניהלו ביד רמה.

נפטר בשמיני עצרת תשכ"ט בעת ההקפות ב770, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש, ד, עמ' נה.