אברהם יששכר אנגלרד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " חוהמ"ס " ב־" חול המועד סוכות ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם | {{מקורות}} | ||
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט [[אייר]] תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]] | |||
רבי '''אברהם יששכר אנגלרד מראדזין''' ([[תרס"ט]] – [[כ' בתשרי]] [[תשס"ו]]) הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצא ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה. | האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצא ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה. | ||
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות 'סוד ישרים' של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה | לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות 'סוד ישרים' של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבעה סניפים. | ||
ב[[כ"ט באייר]] שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי | ב[[כ"ט באייר]] שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין בעיר וולאדובה ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין אל גיסו האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין, ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו... | ||
בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ | בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארצות הברית]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתברך, ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"... | ||
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי | חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא, ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]]. | ||
חסידי [[ראדזין]] בארץ הקודש לחצו עליו שיואיל לבוא לארה"ק ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר בארה"ק. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמיד]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין בעל התכלת, ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין. | חסידי [[ראדזין]] בארץ הקודש לחצו עליו שיואיל לבוא לארה"ק ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר בארה"ק. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמיד]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין בעל התכלת, ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין. | ||
בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, | בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמו"רים ורבנים מפורסמים. | ||
[[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי | [[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו. | ||
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי | לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]]. | ||
יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי | יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין פעל כל השנים בשכונת [[קראון הייטס]], ואף לאחר ששאר האדמו"רים והרבנים עזבו את השכונה, שכידוע הייתה זאת למורת רוחו של [[הרבי]], נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים. | ||
בסוף שנת [[תש"ס]] נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. | בסוף שנת [[תש"ס]] נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. ב[[כ' בתשרי]], חול המועד סוכות [[סוכות]], שנת [[תשס"ו]], נסתלק האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין לבית עולמו, בגיל קרוב למאה. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[תרס"ט]] - [[כ' בתשרי]] [[תשס"ו]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה יוסף אנגלרד מראדזין]]}} | |||
{{מיון רגיל:אנגלרד, אברהם יששכר}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]] | [[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]] | |||
גרסה מ־15:39, 14 ביוני 2024
רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין (תרס"ט – כ' בתשרי תשס"ו) הינו האדמו"ר הששי בחסידות ראדזין.
תולדות חיים
האדמו"ר נולד בתרס"ט (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצא בפולין. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין לאדמו"ר החמישי בחסידות ראדזין. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות 'סוד ישרים' של חסידי ראדזין בפולין, שמנתה כשבעה סניפים.
בכ"ט באייר שנת תש"ב נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין בעיר וולאדובה בפולין. ותיקי החסידים מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין אל גיסו האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין, ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...
בשנת תש"ט הגיע בפעם הראשונה לארצות הברית. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל אדמו"ר הריי"צ להתברך, ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת קראון הייטס שבברוקלין. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא, ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות השואה.
חסידי ראדזין בארץ הקודש לחצו עליו שיואיל לבוא לארה"ק ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי ראדזין, ששהו בעיקר בארה"ק. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי נחום גולדשמיד, מגדולי חסידי חב"ד בארה"ק. הוא היה היורש היחידי לבית ראדזין, הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין בעל התכלת, ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין.
בשנת תשי"ג התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמו"רים ורבנים מפורסמים.
הרבי התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין הרבי ובין האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין לארה"ק לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו הרבי, וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת לארה"ק, בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי חב"ד בעיה"ק ירושלים.
יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין פעל כל השנים בשכונת קראון הייטס, ואף לאחר ששאר האדמו"רים והרבנים עזבו את השכונה, שכידוע הייתה זאת למורת רוחו של הרבי, נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים.
בסוף שנת תש"ס נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. בכ' בתשרי, חול המועד סוכות סוכות, שנת תשס"ו, נסתלק האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין לבית עולמו, בגיל קרוב למאה.
| הקודם: האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין |
שולשלת אדמו"רי ראדזין תרס"ט - כ' בתשרי תשס"ו |
הבא: האדמו"ר רבי שלמה יוסף אנגלרד מראדזין |