אני לדודי ודודי לי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "חודש אלול " ב־"חודש אלול ")
 
(22 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אני לדודי ודודי לי'''<ref>שיר השירים ו, ג</ref> הם ראשי התיבות של חודש [[אלול]], והוא מרמז על עבודתו של חודש זה. מבואר, כי "אני לדודי" הוא העבודה של [[חודש אלול]] ב[[אתערותא דלתתא]], ו"דודי לי", הוא התגלותו של [[הקב"ה]] ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]].
'''אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי'''{{הערה|שיר השירים ו, ג}} הוא [[משל]] שהמשיל [[שלמה המלך]] ב"שיר השירים" על אהבת [[עם ישראל]] וה' יתברך. 'אני' הם ישראל, ו'דודי' הוא הקדוש ברוך הוא.
ראשי התיבות של '''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י הם [[אלול]], ורומזים על חודש אלול, ועבודת ה' בחודש אלול. "אני לדודי" הוא העבודה ב[[חודש אלול]] ב[[אתערותא דלתתא]], ו"דודי לי", הוא התגלותו של [[הקב"ה]] ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]].


==ביאור==
==ביאור==
"אני לדודי ודודי לי" הוא ראשי התיבות של חודש [[אלול]] והוא מרמז על עבודתו של חודש זה. ענין חודש זה, כפי משלו של [[אדמו"ר הזקן]], הוא כי המלך בשדה, שמתגלים [[י"ג מדות הרחמים]].
"אני לדודי ודודי לי" הוא ראשי התיבות של חודש [[אלול]]{{הערה|מובא לראשונה בפירוש הרוקח על הפסוק במקורו בשיר השירים.}} והוא מרמז על עבודתו של חודש זה. ענין חודש זה, כפי משלו של [[אדמו"ר הזקן]], הוא כי [[המלך בשדה]], שמתגלים [[י"ג מדות הרחמים]].


מבואר בפרטות, כי "אני לדודי" מרמז על העבודה של חודש [[אלול]], שהיא בבחינה של [[אתערותא דלתתא]], ו"דודי לי" מרמז על התגלותו של [[הקב"ה]] ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]] בבחינת [[אתערותא דלעילא]].  
מבואר בפרטות, כי "אני לדודי" מרמז על העבודה של חודש [[אלול]], שהיא בבחינה של [[אתערותא דלתתא (מלמטה למעלה)]], ו"דודי לי" מרמז על התגלותו של [[הקב"ה]] ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]] בבחינת [[אתערותא דלעילא (מלמעלה למטה)]].  


סופי התיבות של "אני לדודי ודודי לי" הוא ארבעה [[יו"ד|יודי"ן]], וכיוון ש"אלול" הוא בראשי תיבות, וארבעה יודי"ן הוא בסופי תיבות, מובן ש"אלול" הוא למעלה מארבעה יודי"ן. והנה ארבעה יודי"ן הוא כנגד [[שם ע"ב]], וענינו בנפש הוא בחינת ה[[יחידה]], ולכן יש לומר שהעבודה של [[חודש אלול]] היא גבוהה יותר למעלה מבחינת ה[[יחידה]].
סופי התיבות של "אני לדודי ודודי לי" הוא ארבעה [[יו"ד|יודי"ן]], וכיוון ש"אלול" הוא בראשי תיבות, וארבעה יודי"ן הוא בסופי תיבות, מובן ש"אלול" הוא למעלה מארבעה יודי"ן. והנה ארבעה יודי"ן הוא כנגד [[שם ע"ב]], וענינו בנפש הוא בחינת ה[[יחידה]], ולכן יש לומר שהעבודה של [[חודש אלול]] היא גבוהה יותר למעלה מבחינת ה[[יחידה]].
המשך הפסוק הוא 'הרועה בשושנים', שהם כנסת ישראל שנמשלו ל[[שושנה]].


==ביחס לעבודה של חודש ניסן==
==ביחס לעבודה של חודש ניסן==
שורה 13: שורה 16:
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[אלול]]
*[[אלול]]
*[[המלך בשדה]]
*[[ניגון התוועדות (משל למלך)]]


==להרחבה נוספת==
==להרחבה נוספת==
*מאמר ד"ה אני לדודי ודודי לי ב[[ליקוטי תורה]] פרשת ראה
*מאמרי ד"ה אני לדודי ודודי לי ב[[ליקוטי תורה]] פרשת ראה.
==קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/child/80544/ תוכנית ראלי של צבאות השם: משל המלך בשדה{{וידפו}}] ב[[צבאות השם (ישראל)#תוכנית וידאו|תוכנית הראלי]].


==הערות שולים==
{{הערות שוליים}}
<references/>


[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־18:46, 13 ביוני 2024

אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי[1] הוא משל שהמשיל שלמה המלך ב"שיר השירים" על אהבת עם ישראל וה' יתברך. 'אני' הם ישראל, ו'דודי' הוא הקדוש ברוך הוא. ראשי התיבות של אני לדודי ודודי לי הם אלול, ורומזים על חודש אלול, ועבודת ה' בחודש אלול. "אני לדודי" הוא העבודה בחודש אלול באתערותא דלתתא, ו"דודי לי", הוא התגלותו של הקב"ה בראש השנה ויום כיפור.

ביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

"אני לדודי ודודי לי" הוא ראשי התיבות של חודש אלול[2] והוא מרמז על עבודתו של חודש זה. ענין חודש זה, כפי משלו של אדמו"ר הזקן, הוא כי המלך בשדה, שמתגלים י"ג מדות הרחמים.

מבואר בפרטות, כי "אני לדודי" מרמז על העבודה של חודש אלול, שהיא בבחינה של אתערותא דלתתא (מלמטה למעלה), ו"דודי לי" מרמז על התגלותו של הקב"ה בראש השנה וביום כיפור בבחינת אתערותא דלעילא (מלמעלה למטה).

סופי התיבות של "אני לדודי ודודי לי" הוא ארבעה יודי"ן, וכיוון ש"אלול" הוא בראשי תיבות, וארבעה יודי"ן הוא בסופי תיבות, מובן ש"אלול" הוא למעלה מארבעה יודי"ן. והנה ארבעה יודי"ן הוא כנגד שם ע"ב, וענינו בנפש הוא בחינת היחידה, ולכן יש לומר שהעבודה של חודש אלול היא גבוהה יותר למעלה מבחינת היחידה.

המשך הפסוק הוא 'הרועה בשושנים', שהם כנסת ישראל שנמשלו לשושנה.

ביחס לעבודה של חודש ניסן[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר העבודה של חודש אלול - "אני לדודי ודודי לי", ענינו הוא בתחילה אתערותא דלתתא, ולאחר מכן אתערותא דלעילא. זהו בשונה מעבודתו של חודש ניסן שהוא בבחינת "דודי לי ואני לו", שתחילה בבחינת אתערותא דלעילא, ולאחר מכן אתערותא דלתתא.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

להרחבה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שיר השירים ו, ג
  2. מובא לראשונה בפירוש הרוקח על הפסוק במקורו בשיר השירים.