דוב בעריש שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "רבי ''' דוב בעריש שפירא''' (יליד תרצ"ג), הוא האדמו"ר מנאראל. ==תולדות חיים== נולד בחודש טב...") |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי ''' דוב בעריש שפירא''' (יליד [[תרצ"ג]]), הוא האדמו"ר מ[[נאראל]]. | [[קובץ:נאראל.png|ממוזער|האדמו"ר מנארול]] | ||
רבי ''' דוב בעריש שפירא''' (יליד [[תרצ"ג]]), הוא האדמו"ר מ[[חסידות נארול|נאראל]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ | נולד ב[[ט"ז טבת]] [[תרצ"ג]], לאביו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא|חיים מאיר יחיאל]] ולאימו מרת פערל רבקה בת רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב. | ||
בזמן [[השואה]], שרד הוא ואביו בלבד מכל משפחתו. | בזמן [[השואה]], שרד הוא ואביו בלבד מכל משפחתו. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
נישא לזוגתו הרבנית בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב. | נישא לזוגתו הרבנית בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב. | ||
ב[[י"ט תמוז]] | ב[[י"ט תמוז]] [[תשס"ז]], לאחר הסתלקות אביו האדמו"ר, הוכתר לממלא מקומו כ[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נארול|נארול]]. | ||
==קשריו עם [[חב"ד]]== | ==קשריו עם [[חב"ד]]== | ||
לאחר השואה, בשנת ה'[[תש"ז]], נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], אצל המשפיע הנודע הרב [[ישראל לוין]]. | לאחר השואה, בשנת ה'[[תש"ז]], נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], אצל המשפיע הנודע הרב [[ישראל לוין]]. | ||
החל משנת | החל משנת [[תש"י]] התגורר עם אביו בשכונת [[קראון הייטס]] והתפלל ב[[770]]. | ||
ב[[י"ג ניסן]] | ב[[י"ג ניסן]] [[תשל"ג]], כאשר חזר [[הרבי]] מ[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] בשעה 7:15 בערב והתפלל, הבחין הרבי בר' בעריש{{הערה|שהיה אז חסיד בעלזא.}} אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפי שחסידי [[בעלזא]] מתפללים מנחה מאוחר עד ל[[זמן רבינו תם]]. | ||
ב[[תשרי | ב[[תשרי]] [[תשע"ז]], רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד [[אתרוג קלבריא]] מהודר ל[[חג הסוכות]]. | ||
ביום שני [[ח' אייר]] | ביום שני [[ח' אייר]] [[תשע"ח]]{{הערה|במסגרת ביקורו ב[[ארה"ב]] באותה תקופה.}}, ביקר ב[[770]]. לאחר שהתפלל [[ערבית]] באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מ[[אנ"ש]]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שפירא, דוב בעריש}} | {{מיון רגיל:שפירא, דוב בעריש}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:06, 10 ביוני 2024
רבי דוב בעריש שפירא (יליד תרצ"ג), הוא האדמו"ר מנאראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ז טבת תרצ"ג, לאביו רבי חיים מאיר יחיאל ולאימו מרת פערל רבקה בת רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב.
בזמן השואה, שרד הוא ואביו בלבד מכל משפחתו.
נישא לזוגתו הרבנית בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב.
בי"ט תמוז תשס"ז, לאחר הסתלקות אביו האדמו"ר, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מנארול.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר השואה, בשנת ה'תש"ז, נשלח על ידי אביו ללמוד בתומכי תמימים פוקינג, אצל המשפיע הנודע הרב ישראל לוין.
החל משנת תש"י התגורר עם אביו בשכונת קראון הייטס והתפלל ב770.
בי"ג ניסן תשל"ג, כאשר חזר הרבי מאוהל אדמו"ר הריי"צ בשעה 7:15 בערב והתפלל, הבחין הרבי בר' בעריש[1] אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפי שחסידי בעלזא מתפללים מנחה מאוחר עד לזמן רבינו תם.
בתשרי תשע"ז, רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד אתרוג קלבריא מהודר לחג הסוכות.
ביום שני ח' אייר תשע"ח[2], ביקר ב770. לאחר שהתפלל ערבית באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מאנ"ש.