אפרים רוזנבלום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(27 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אפרים רוזנבלום.jpg|ממוזער|הרב רוזנבלום]] | {{שכתוב}} | ||
הרב '''אפרים רוזנבלום''' ( | [[קובץ:אפרים רוזנבלום.jpg|ממוזער|250px|הרב רוזנבלום]] | ||
הרב '''אפרים רוזנבלום''' ([[ו' בשבט]] [[תרצ"ה]], 1935 – [[ג' בתשרי]] [[תשפ"א]], 2020) היה שליח הרבי בפיטסבורג ו[[בעל מנגן]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ו' בשבט]] [[תרצ"ה]] במונטריאול שבקנדה לאביו ר' יעקב חיים. בילדותו למד | נולד ב[[ו' בשבט]] [[תרצ"ה]] במונטריאול שבקנדה לאביו ר' יעקב חיים ממשפחה חסידית שהגירה מפולין קודם המלחמה. בילדותו למד בבית ספר יהודי מקומי לא דתי, והוריו פתחו ישיבת ערב בו יוכל ללמוד לימודי קודש, עד שבאו התמימים משנחאי ופתחו ישיבת תומכי תמימים מונטריאל אז עבר ללמוד שם, לישיבה קטנה שלחו אותו הוריו ללמוד בישיבת [[תורה ודעת]] שבניו יורק ואף נשלח משם עם קבוצת מצויינים לחזק את ישיבת אור אלחנן בקליפורניה{{הערה| שלימים נהיה ישיבת חב"ד.}} לתקופה קצרה, ובעת לימודו בתורה ודעת היה מגיע להתוועדויות ב-770 ואף זכה להשתתף בהתועדות של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|מסופר שאדמו"ר הריי"צ הביט בו במבט חד שגרם לו ללכת ולהתחבא}}. | ||
בשנת [[תשי"א]] נכנס לראשונה | בשנת [[תשי"א]]{{הערה| כ"ב שבט.}} נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], בה הורה לו הרבי ללמוד [[תניא]] בישיבתו. | ||
בשנת תשי" | כבר בשנת [[תשי"א]] התבטא עליו [[כ"ק אדמו"ר]] (ב[[יחידות]] לר' [[דוד רסקין]])) "ווי האט ער אריינגעפאלן ביי זיי"{{הערה| מרשימת יחידות מכ"ב שבט תשי"א עם התמימים בערל יוניק ודוד רסקין.}} ואחרי תשרי [[תשי"ד]] ששהה בבית אחותו מרת [[שרה כהנוב]] וזכה להיות במחיצת הרבי לתשרי, השתדל כ"ק אדמו"ר ופעל עליו שיעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים{{הערה| מסופר שאחותו נכנסה ליחידות בקשר לנשי חב"ד, והרבי שאל אותה בנגוע להאורחים ששהו אצלה לתשרי ואמרה שכולם כבר הלכו להם, ואח"כ שאל לה בנוגע אחיה, ואמרה שכבר חזר לישיבה (תורה ודעת) והרבי אמרה לה מ"זאל זעהן אז ער זאל קומען לערנען דא", ואכן השתדלה ע"י חביריו לפעול עליו שיעבור, והוא הסכים ובקשר עם זה נכנס | ||
לרבי ושאל מה יאמר להנלת הישבה דשם (למה עוזב) וכ"ק אדמו"ר אמר לו שיאמר להם "אז דו האסט אמאל געלערט אין א חסידשער ישיבה און דו ווילסט ווייטער לערנען אין א חסידישער ישיבה (-שבילדותו למד בישיבה חב"דית ורוצה להמשיך בישיבה חב"דית).}}. | |||
בשנת | בשנת [[תשי"ד]] בדרכו חזרה ממרכז שליחות ביחד עם חביריו, היה מעורב בתאונת דרכים קשה, בה היה מחוסר הכרה, למחרת בבוקר הם קיבלו מכתב מהרבי עם ברכה לרפואה שלמה. בהתוועדות בשבת הזכיר הרבי ש{{ציטוטון|ישנם כמה בחורים שזקוקים לרפואה – יהי רצון שתהיה להם רפואה באופן שלא זו בלבד שלא ישאר שום רושם, אלא אדרבה, שיהיה אצלם תוספת חיזוק בבריאות הגוף, כמו בתשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות. וכולם יאחלו להם ויברכו אותם שיהיה אצלם תוספת חיזוק בבריאות הגוף}}. כשחזר לניו יורק אמרו לו מה[[מזכירות]] שהרבי רוצה לדבר אתו, כשנכנס ליחידות אמר לו הרבי "אני פשוט רוצה לראות אותך ולדרוש בשלומך"{{הערה|"איך וויל דיר פשוט פרעגען וואס דו מאכסט"}}. | ||
אחר החתונה נסע | בשנת [[תשכ"א]] נשא את רעייתו מרת מרים{{הערה|כשהשתדכו הזמינה אותם הרבנית חנה וסיפרה לכלתו ששמע הרבה אודתיו (מבנה כ"ק אדמו"ר).}}, בת הרב [[נחום וולוסוב]]{{הערה|כשהגיע לפרק הציעו לו נכבדות וכתב עד"ז לכ"ק אדמו"ר ושאל האם להמתין שיבא הצעה מקרב אנ"ש, והרבי אמר לו שנכון הדבר (וימתין).}}. | ||
אחר החתונה נסע עם רעייתו לשליחות בפיטסבורג שבפנסילבניה, והוא התמנה כמלמד, ולאחר מכן לתפקיד מנהל ישיבת אחי תמימים המקומית. בהמשך מונה גם לרב בית הכנסת "כתר תורה". שם היה מוסר שיעורים בתורת החסידות לקהילה ועוסק ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות בפיטסבורג. | |||
נפטר ב[[ג' בתשרי]] [[תשפ"א]]. | נפטר ב[[ג' בתשרי]] [[תשפ"א]]. | ||
שורה 17: | שורה 21: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
;בניו | ;בניו | ||
*הרב יוסף יצחק, מנהל ישיבת אחי תמימים פיטסבורג ורב בית הכנסת כתר תורה. | *הרב [[יוסף יצחק רוזנבלום]], מנהל ישיבת [[אחי תמימים פיטסבורג]] ורב בית הכנסת כתר תורה. | ||
*הרב | *הרב יהושע דוד - שליח בקראקס, ונצואלה. | ||
*הרב זלמן מנחם מענדל | *הרב זלמן מנחם מענדל - שליח בפיטסבורג, פנסלבניה. | ||
;בנותיו | ;בנותיו | ||
*פריידא, אשת הרב חיים גורביץ', קראון הייטס. | *פריידא, אשת הרב [[חיים גורביץ ע״ה|חיים גורביץ]]', קראון הייטס. | ||
*רבקה, אשת הרב שלום בער | *רבקה, אשת הרב שלום בער רייצס - משלוחי הרבי בסקוקי, אילנוי. | ||
*חנה, אשת הרב הלל ברון | *חנה, אשת הרב הלל ברון - משלוחי הרבי בקולומביה, מרילנד. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רוזנבלום, אפרים}} | {{מיון רגיל:רוזנבלום, אפרים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים | [[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]] | ||
[[קטגוריה:מלמדים]] | [[קטגוריה:מלמדים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת וולוסוב]] |
גרסה אחרונה מ־07:49, 6 ביוני 2024
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הרב אפרים רוזנבלום (ו' בשבט תרצ"ה, 1935 – ג' בתשרי תשפ"א, 2020) היה שליח הרבי בפיטסבורג ובעל מנגן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בו' בשבט תרצ"ה במונטריאול שבקנדה לאביו ר' יעקב חיים ממשפחה חסידית שהגירה מפולין קודם המלחמה. בילדותו למד בבית ספר יהודי מקומי לא דתי, והוריו פתחו ישיבת ערב בו יוכל ללמוד לימודי קודש, עד שבאו התמימים משנחאי ופתחו ישיבת תומכי תמימים מונטריאל אז עבר ללמוד שם, לישיבה קטנה שלחו אותו הוריו ללמוד בישיבת תורה ודעת שבניו יורק ואף נשלח משם עם קבוצת מצויינים לחזק את ישיבת אור אלחנן בקליפורניה[1] לתקופה קצרה, ובעת לימודו בתורה ודעת היה מגיע להתוועדויות ב-770 ואף זכה להשתתף בהתועדות של אדמו"ר הריי"צ[2].
בשנת תשי"א[3] נכנס לראשונה ליחידות אצל הרבי, בה הורה לו הרבי ללמוד תניא בישיבתו.
כבר בשנת תשי"א התבטא עליו כ"ק אדמו"ר (ביחידות לר' דוד רסקין)) "ווי האט ער אריינגעפאלן ביי זיי"[4] ואחרי תשרי תשי"ד ששהה בבית אחותו מרת שרה כהנוב וזכה להיות במחיצת הרבי לתשרי, השתדל כ"ק אדמו"ר ופעל עליו שיעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים[5].
בשנת תשי"ד בדרכו חזרה ממרכז שליחות ביחד עם חביריו, היה מעורב בתאונת דרכים קשה, בה היה מחוסר הכרה, למחרת בבוקר הם קיבלו מכתב מהרבי עם ברכה לרפואה שלמה. בהתוועדות בשבת הזכיר הרבי ש"ישנם כמה בחורים שזקוקים לרפואה – יהי רצון שתהיה להם רפואה באופן שלא זו בלבד שלא ישאר שום רושם, אלא אדרבה, שיהיה אצלם תוספת חיזוק בבריאות הגוף, כמו בתשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות. וכולם יאחלו להם ויברכו אותם שיהיה אצלם תוספת חיזוק בבריאות הגוף". כשחזר לניו יורק אמרו לו מהמזכירות שהרבי רוצה לדבר אתו, כשנכנס ליחידות אמר לו הרבי "אני פשוט רוצה לראות אותך ולדרוש בשלומך"[6].
בשנת תשכ"א נשא את רעייתו מרת מרים[7], בת הרב נחום וולוסוב[8].
אחר החתונה נסע עם רעייתו לשליחות בפיטסבורג שבפנסילבניה, והוא התמנה כמלמד, ולאחר מכן לתפקיד מנהל ישיבת אחי תמימים המקומית. בהמשך מונה גם לרב בית הכנסת "כתר תורה". שם היה מוסר שיעורים בתורת החסידות לקהילה ועוסק בהפצת המעיינות והיהדות בפיטסבורג.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב יוסף יצחק רוזנבלום, מנהל ישיבת אחי תמימים פיטסבורג ורב בית הכנסת כתר תורה.
- הרב יהושע דוד - שליח בקראקס, ונצואלה.
- הרב זלמן מנחם מענדל - שליח בפיטסבורג, פנסלבניה.
- בנותיו
- פריידא, אשת הרב חיים גורביץ', קראון הייטס.
- רבקה, אשת הרב שלום בער רייצס - משלוחי הרבי בסקוקי, אילנוי.
- חנה, אשת הרב הלל ברון - משלוחי הרבי בקולומביה, מרילנד.
הערות שוליים
- ↑ שלימים נהיה ישיבת חב"ד.
- ↑ מסופר שאדמו"ר הריי"צ הביט בו במבט חד שגרם לו ללכת ולהתחבא
- ↑ כ"ב שבט.
- ↑ מרשימת יחידות מכ"ב שבט תשי"א עם התמימים בערל יוניק ודוד רסקין.
- ↑ מסופר שאחותו נכנסה ליחידות בקשר לנשי חב"ד, והרבי שאל אותה בנגוע להאורחים ששהו אצלה לתשרי ואמרה שכולם כבר הלכו להם, ואח"כ שאל לה בנוגע אחיה, ואמרה שכבר חזר לישיבה (תורה ודעת) והרבי אמרה לה מ"זאל זעהן אז ער זאל קומען לערנען דא", ואכן השתדלה ע"י חביריו לפעול עליו שיעבור, והוא הסכים ובקשר עם זה נכנס לרבי ושאל מה יאמר להנלת הישבה דשם (למה עוזב) וכ"ק אדמו"ר אמר לו שיאמר להם "אז דו האסט אמאל געלערט אין א חסידשער ישיבה און דו ווילסט ווייטער לערנען אין א חסידישער ישיבה (-שבילדותו למד בישיבה חב"דית ורוצה להמשיך בישיבה חב"דית).
- ↑ "איך וויל דיר פשוט פרעגען וואס דו מאכסט"
- ↑ כשהשתדכו הזמינה אותם הרבנית חנה וסיפרה לכלתו ששמע הרבה אודתיו (מבנה כ"ק אדמו"ר).
- ↑ כשהגיע לפרק הציעו לו נכבדות וכתב עד"ז לכ"ק אדמו"ר ושאל האם להמתין שיבא הצעה מקרב אנ"ש, והרבי אמר לו שנכון הדבר (וימתין).