גבאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (משפט לא תיקני ביטול גרסה 686076 של תמים של הרבי (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
משרת ה'''גבאי''' הינה כינוי לאדם שתפקידו לנהל את סדרי [[בית הכנסת]], ולדאוג לתפקודו. בין תפקידיו נמנים קביעת זמני [[תפילה]], מינוי שליחי ציבור, קביעת העולים לתורה, ועוד. בעבר היה כינוי זה מיוחס גם לגבאי [[צדקה]] שתפקידם לגבות כספים מהציבור{{הערה|ראו: [[שד"ר]].}}, וכן היו ממונים לדאוג לאורחים שנקלעו לעיר למקום לאכילה ושינה. | משרת ה'''גבאי''' הינה כינוי לאדם שתפקידו לנהל את סדרי [[בית הכנסת]], ולדאוג לתפקודו. בין תפקידיו נמנים קביעת זמני [[תפילה]], מינוי שליחי ציבור, קביעת העולים לתורה, ועוד. בעבר היה כינוי זה מיוחס גם לגבאי [[צדקה]] שתפקידם לגבות כספים מהציבור{{הערה|ראו: [[שד"ר]].}}, וכן היו ממונים לדאוג לאורחים שנקלעו לעיר למקום לאכילה ושינה. | ||
גבאי שמקבל שכר על עבודתו, ולו שכר מועט, נחשב כשומר שכר ומחוייב בנזקים שאירעו על ידו, אך אם עובד בהתנדבות, פטור אם איבד מכספי בית הכנסת וכדומה{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ff73dfc94707_1610038780.pdf גבאי שאיבד כספי תרומות], גליון הוראה ומשפט טבת תשפ"א.}}. | |||
==הגבאי החב"די== | ==הגבאי החב"די== | ||
בסיום [[התוועדות]] יום ב' דחג הסוכות [[תש"י]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לארגן בכל מקום מנינים חסידיים, שיהיה רב חסידי, גבאי חסידי ושמש חסידי, וזה חשוב כמו הנוסח החסידי{{הערה|ימי בראשית עמוד 17.}}. | בסיום [[התוועדות]] יום ב' דחג הסוכות [[תש"י]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לארגן בכל מקום מנינים חסידיים, שיהיה רב חסידי, גבאי חסידי ושמש חסידי, וזה חשוב כמו הנוסח החסידי{{הערה|ימי בראשית עמוד 17.}}. | ||
במכתב לאחד הגבאים שמונו באישור [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שיבשר טוב מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' כמאמר רז"ל, על אחת כמה וכמה גבאי בבית הכנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהיה רצון שינצל הכוחות שניתנו לו לשפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר עד שיוכל לשמש | במכתב לאחד הגבאים שמונו באישור [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שיבשר טוב מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' כמאמר רז"ל, על אחת כמה וכמה גבאי בבית הכנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהיה רצון שינצל הכוחות שניתנו לו לשפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר עד שיוכל לשמש דוגמה חיה כיצד [[בית הכנסת]] חסידי, גבאי חסידי, ובעלי-בתים חסידיים צריכים להירות, וכיון שאמרו רז"ל אין [[הקב"ה]] מבקש אלא לפי כוחן, הרי בוודאי שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת}}{{הערה|אגרות קודש חלק יב, אגרת ד'ריד.}}. | ||
ובאגרת אחרת כותב לו הרבי: {{ציטוטון|גבא"י ראשי תיבות: '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך, זאת אומרת, מי אשר בהשגחת הבורא יתברך נבחר להיות גבאי בבית הכנסת, צריך שיהיה לו כח בחסד (ימינך), ובלשון של בקשה (אנא), היינו שהשפעתו תהיה חזקה, אבל עם זה שישתמש בה במידת החסד, לעשות את [[בית הכנסת]] שיהיה א חסידישע שול [-בית הכנסת חסידי] ולהאיר ולהחם את כל הסביבה}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת תתפ.}}. | ובאגרת אחרת כותב לו הרבי: {{ציטוטון|גבא"י ראשי תיבות: '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך, זאת אומרת, מי אשר בהשגחת הבורא יתברך נבחר להיות גבאי בבית הכנסת, צריך שיהיה לו כח בחסד (ימינך), ובלשון של בקשה (אנא), היינו שהשפעתו תהיה חזקה, אבל עם זה שישתמש בה במידת החסד, לעשות את [[בית הכנסת]] שיהיה א חסידישע שול [-בית הכנסת חסידי] ולהאיר ולהחם את כל הסביבה}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת תתפ.}}. | ||
| שורה 10: | שורה 12: | ||
בהזדמנות אחרת מצטט הרבי את אותו רעיון באופן מעט שונה: "שמעתי פעם מאבי הרה"ח ה[[קבלה|מקובל]] ר' לוי יצחק שגבאי הוא ראשי תבות של '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך. משמעות הדבר שהגבאי אינו הולך בכחו אלא בכחו של [[הקב"ה]] - "אנא בכח גדולת ימינך". והנה לאור זה ובפרט שהוא גבאי של כל הציבור, צריכים להתחשב בו..."{{הערה|[[התוועדות]] א' שבת פרשת בראשית תשמ"ה.}}. | בהזדמנות אחרת מצטט הרבי את אותו רעיון באופן מעט שונה: "שמעתי פעם מאבי הרה"ח ה[[קבלה|מקובל]] ר' לוי יצחק שגבאי הוא ראשי תבות של '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך. משמעות הדבר שהגבאי אינו הולך בכחו אלא בכחו של [[הקב"ה]] - "אנא בכח גדולת ימינך". והנה לאור זה ובפרט שהוא גבאי של כל הציבור, צריכים להתחשב בו..."{{הערה|[[התוועדות]] א' שבת פרשת בראשית תשמ"ה.}}. | ||
הרבי ייחס משמעות רבה להוראותיו של הגבאי בבית הכנסת, וכך | הרבי ייחס משמעות רבה להוראותיו של הגבאי בבית הכנסת, וכך לדוגמה בליל שמיני עצרת [[תשנ"ב]] לאחר [[ערבית]] אמר הרבי: כאשר הגבאי מכריז '''שיכולים''' לעשות קידוש - הרי מכיון שענינו מרומז בתורה: "'''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך" ראשי תיבות "גבאי" - '''צריכים''' לעשות קידוש{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] חלק א' עמוד 181.}}. בשל חשיבות זו, מקפידים במשך כל השנים להכריז במניין הרבי ב-[[770]] על מועדי התפילות והאירועים בהוספת תיבת "לערך", ומפי השמועה אירע מספר פעמים שאחד החסידים החליף את הגבאי והכריז על שעת התפילה בלי הוספת תיבת "לערך", והרבי ירד מחדרו בדיוק באותה שעה. | ||
מידי שנה ב[[התוועדות]] [[שבת בראשית]] נוהג הרבי להפסיק באמצע | מידי שנה ב[[התוועדות]] [[שבת בראשית]] נוהג הרבי להפסיק באמצע ההתוועדות ולתת לגבאי [[בית הכנסת]] ב-770 למכור את זכות העליות לתורה ופתיחת הארון וכו' במשך כל השנה, כאשר הגבאים לבושי השטריימל במיוחד לכבוד המעמד, מקדימים חוזרים לפני כן דבר תורה או סיפור חסידי קצר על מעלת מצוות הצדקה. | ||
==שמש== | ==שמש== | ||
רבותינו נשיאינו הורו לחסידים שונים לקבל על עצמם את תפקיד השמש האחראי בפועל להתנהלות בית הכנסת, וראו בכך חשיבות היות וביכולתו של השמש להאיר את בית הכנסת באור וחיות חסידותיים. [[אדמו"ר הצמח צדק]], המליץ על כך את לשון הפסוק: "קרא לשמש ויזרח אור", שהשמש יכול להאיר את בית הכנסת והמתפללים כולם באור של תורת החסידות{{הערה|1=ראו | רבותינו נשיאינו הורו לחסידים שונים לקבל על עצמם את תפקיד השמש האחראי בפועל להתנהלות בית הכנסת, וראו בכך חשיבות היות וביכולתו של השמש להאיר את בית הכנסת באור וחיות חסידותיים. [[אדמו"ר הצמח צדק]], המליץ על כך את לשון הפסוק: "קרא לשמש ויזרח אור", שהשמש יכול להאיר את בית הכנסת והמתפללים כולם באור של תורת החסידות{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://www.teshura.com/teshurapdf/Venkert%20-%203%20nissan%2C%205779.pdf תשורה ונקרט עמוד 39].}}. | ||
== | ==ראו גם== | ||
* | * [[גבאי בית הכנסת 770]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | ||
גרסה מ־10:40, 31 במאי 2024
משרת הגבאי הינה כינוי לאדם שתפקידו לנהל את סדרי בית הכנסת, ולדאוג לתפקודו. בין תפקידיו נמנים קביעת זמני תפילה, מינוי שליחי ציבור, קביעת העולים לתורה, ועוד. בעבר היה כינוי זה מיוחס גם לגבאי צדקה שתפקידם לגבות כספים מהציבור[1], וכן היו ממונים לדאוג לאורחים שנקלעו לעיר למקום לאכילה ושינה.
גבאי שמקבל שכר על עבודתו, ולו שכר מועט, נחשב כשומר שכר ומחוייב בנזקים שאירעו על ידו, אך אם עובד בהתנדבות, פטור אם איבד מכספי בית הכנסת וכדומה[2].
הגבאי החב"די
בסיום התוועדות יום ב' דחג הסוכות תש"י הורה אדמו"ר הריי"צ לארגן בכל מקום מנינים חסידיים, שיהיה רב חסידי, גבאי חסידי ושמש חסידי, וזה חשוב כמו הנוסח החסידי[3].
במכתב לאחד הגבאים שמונו באישור אדמו"ר הריי"צ כתב הרבי: "יהי רצון שיבשר טוב מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' כמאמר רז"ל, על אחת כמה וכמה גבאי בבית הכנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהיה רצון שינצל הכוחות שניתנו לו לשפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר עד שיוכל לשמש דוגמה חיה כיצד בית הכנסת חסידי, גבאי חסידי, ובעלי-בתים חסידיים צריכים להירות, וכיון שאמרו רז"ל אין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, הרי בוודאי שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת"[4].
ובאגרת אחרת כותב לו הרבי: "גבא"י ראשי תיבות: אנא בכח גדולת ימינך, זאת אומרת, מי אשר בהשגחת הבורא יתברך נבחר להיות גבאי בבית הכנסת, צריך שיהיה לו כח בחסד (ימינך), ובלשון של בקשה (אנא), היינו שהשפעתו תהיה חזקה, אבל עם זה שישתמש בה במידת החסד, לעשות את בית הכנסת שיהיה א חסידישע שול [-בית הכנסת חסידי] ולהאיר ולהחם את כל הסביבה"[5].
בהזדמנות אחרת מצטט הרבי את אותו רעיון באופן מעט שונה: "שמעתי פעם מאבי הרה"ח המקובל ר' לוי יצחק שגבאי הוא ראשי תבות של אנא בכח גדולת ימינך. משמעות הדבר שהגבאי אינו הולך בכחו אלא בכחו של הקב"ה - "אנא בכח גדולת ימינך". והנה לאור זה ובפרט שהוא גבאי של כל הציבור, צריכים להתחשב בו..."[6].
הרבי ייחס משמעות רבה להוראותיו של הגבאי בבית הכנסת, וכך לדוגמה בליל שמיני עצרת תשנ"ב לאחר ערבית אמר הרבי: כאשר הגבאי מכריז שיכולים לעשות קידוש - הרי מכיון שענינו מרומז בתורה: "אנא בכח גדולת ימינך" ראשי תיבות "גבאי" - צריכים לעשות קידוש[7]. בשל חשיבות זו, מקפידים במשך כל השנים להכריז במניין הרבי ב-770 על מועדי התפילות והאירועים בהוספת תיבת "לערך", ומפי השמועה אירע מספר פעמים שאחד החסידים החליף את הגבאי והכריז על שעת התפילה בלי הוספת תיבת "לערך", והרבי ירד מחדרו בדיוק באותה שעה.
מידי שנה בהתוועדות שבת בראשית נוהג הרבי להפסיק באמצע ההתוועדות ולתת לגבאי בית הכנסת ב-770 למכור את זכות העליות לתורה ופתיחת הארון וכו' במשך כל השנה, כאשר הגבאים לבושי השטריימל במיוחד לכבוד המעמד, מקדימים חוזרים לפני כן דבר תורה או סיפור חסידי קצר על מעלת מצוות הצדקה.
שמש
רבותינו נשיאינו הורו לחסידים שונים לקבל על עצמם את תפקיד השמש האחראי בפועל להתנהלות בית הכנסת, וראו בכך חשיבות היות וביכולתו של השמש להאיר את בית הכנסת באור וחיות חסידותיים. אדמו"ר הצמח צדק, המליץ על כך את לשון הפסוק: "קרא לשמש ויזרח אור", שהשמש יכול להאיר את בית הכנסת והמתפללים כולם באור של תורת החסידות[8].