אין תקציר עריכה
(ניסוח אנציקלופדי, התחלה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור]] | [[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור]] | ||
[[קובץ:מצבה שושני.jpg|ממוזער|מצבת החכם שושני]] | [[קובץ:מצבה שושני.jpg|ממוזער|מצבת החכם שושני]] | ||
'''מר שושני''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשכ"ח]]), כונה גם '''פרופסור שושני''' או '''החכם שושני''' היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ושיטת לימודית ייחודית, שהסתיר את זהותו, ולכן פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל. בעת ביקור [[הרבי]] ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], שוחח ממושכות עם [[הרבי]]{{הערה | '''מר שושני''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשכ"ח]]), כונה גם '''פרופסור שושני''' או '''החכם שושני''' היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ושיטת לימודית ייחודית, שהסתיר את זהותו, ולכן פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל. בעת ביקור [[הרבי]] ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], שוחח ממושכות עם [[הרבי]]{{הערה|על פי עדותו של הרב אהרן מרדכי זילברשטרום בספר אודתיו - 'איש החינוך', עמודים 31–35. ירושלים, תשע"ו}}. גם בהמשך חייו היה בקשר עם הרבי ועם [[השלוחים|שליחיו]]. | ||
==שמו== | ==שמו== | ||
שמו האמיתי של שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא מתלמידיו של [[הראי"ה קוק]] אשר נעלמו עקבותיו. כן גם הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים של פרלמן ושושני ביותר. {{הערה| תעלומת שושני: הפתרון. מאת יעל לוין. מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 18 בספטמבר 2015. עיינו גם במאמרו של משה נחמני: "מי כאן הלל?". מוסף "שבת" - הנ"ל, 1 בספט' 2011.}} אך יש הסוברים ששמו מרדכי רוזנבאום או מרדכי בן שושן או עאיין-ויקטור סושון. | שמו האמיתי של שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא מתלמידיו של [[הראי"ה קוק]] אשר נעלמו עקבותיו. כן גם הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים של פרלמן ושושני ביותר. {{הערה| תעלומת שושני: הפתרון. מאת יעל לוין. מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 18 בספטמבר 2015; הנ"ל, "תעלומת הגאון", מוסף "שבת", 26 בינואר 2018. עיינו גם במאמרו של משה נחמני: "מי כאן הלל?". מוסף "שבת" - הנ"ל, 1 בספט' 2011.}} אך יש הסוברים ששמו מרדכי רוזנבאום או מרדכי בן שושן או עאיין-ויקטור סושון. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
שנים לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".{{הערה|[[ ימי מלך]] ח"ג ע' 956.}} עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון]] ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".{{הערה| איש החינוך עמ' 33. וראה: בית משיח 998}}. | שנים לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".{{הערה|[[ ימי מלך]] ח"ג ע' 956.}} עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון]] ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".{{הערה| איש החינוך עמ' 33. וראה: בית משיח 998}}. | ||
מסופר שבעת ביקורו של הרבי בפריז בתש"ז כשהתארח הרבי בבית משפחת בוטמאן שוחח הרבי עם מר שושני בטלפון מספר פעמים. | |||
כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים{{הערה| איש החינוך עמ' 34.}}. | כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים{{הערה| איש החינוך עמ' 34.}}. | ||