שמעון לביא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (ב. שורה העביר את הדף שמעון בן לביא לשם שמעון לביא) |
||
| (25 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שמעון לביא''' (נולד בספרד שנת ה'רמ"ו- נפטר בטריפולי [[י"ג בניסן]] ה'שמ"ה) | רבי '''שמעון לביא''' מכונה גם '''רבי שמעון בן לביא''' או '''רבי שמעון אבן לביא''' (נולד בספרד שנת ה'רמ"ו - נפטר בטריפולי [[י"ג בניסן]] ה'שמ"ה), רופא, משורר, פילוסוף, ו[[מקובל]] מדור [[גירוש ספרד]]. מחבר הספר "כתם פז" והפיוט המפורסם "[[בר יוחאי (פיוט)|בר יוחאי]]" שהתקבל בכל תפוצות ישראל לכל החוגים והעדות, רב יהדות טריפולי-לוב. | ||
== | ==ביוגרפיה== | ||
רבי שמעון לביא נולד ב[[ספרד]] בשנת רמ"ו, בעקבות [[גירוש ספרד]] הגיע בצעירותו עם משפחתו בשנת רנ"ב (1492) בהיות ילד בן 6 לעיר פאס ב[[מרוקו]], בה למד וגדל בתורה ובסודותיה, ועם השנים נעשה רב. בשנת | רבי שמעון לביא נולד ב[[ספרד]] בשנת רמ"ו, בעקבות [[גירוש ספרד]] הגיע בצעירותו עם משפחתו בשנת רנ"ב (1492) בהיות ילד בן 6 לעיר פאס ב[[מרוקו]], בה למד וגדל בתורה ובסודותיה, ועם השנים נעשה רב. בשנת ה'ש"ט (1549) ויש אומרים ה'שי"א (1551) שם פעמיו לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך בהגיעו ל[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] החליט להישאר בה ולהתמנות לרב הקהילה היהודית עקב מצבה הרוחני הקשה באותן שנים שלא הייתה בה תורה ורבה העזובה הרוחנית והגשמית. | ||
==במקצוע הרפואה== | ==במקצוע הרפואה== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
הוא התפרסם בעיקר עבור עבודתו החשובה ביותר שהיא ספרו "כתם פז", ספר פרשנות על [[ספר הזוהר]]. | הוא התפרסם בעיקר עבור עבודתו החשובה ביותר שהיא ספרו "כתם פז", ספר פרשנות על [[ספר הזוהר]]. | ||
הספר כתם פ"ז הוזכר כמה פעמים בספרי חב"ד שונים. | |||
== | ==פיוט בר יוחאי== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פיוט בר יוחאי]]}} | |||
חיבר פיוטים, שהמפורסם שבהם הוא "[[בר יוחאי (פיוט)|בר יוחאי]]" לכבודו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. שיר זה מושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל התפוצות בארץ ישראל וברחבי העולם. | |||
הוא חיבר את הפיוט הנפוץ בכל קהילות ישראל לשוררו פיוט בר יוחאי. | |||
הרב [[מרדכי אליהו]] זצ"ל היה אומר, כי מי שיש לו נשמה שכוללת את כללות ישראל, זוכה ששיריו ופיוטיו יתפרסמו בקרב כל ישראל. הוא הזכיר בהקשר לכך את הפיוט "בר יוחאי", שחיבר הרב שמעון לביא זיע"א, ואת הפיוט "ואמרתם כה לחי", שחיבר הרב [[יוסף חיים]] בעל ה[[בן איש חי]] זיע"א. שני הפיוטים הללו נתקבלו והם מושרים בפי כל העדות כבר עשרות או מאות שנים. | |||
[https://archive.jdn.co.il/breakingnews/1187658/ ראה רבי שמעון בן לביא]. | |||
באחד מימי [[ל"ג בעומר]] תועד [[הרבי]] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר [[בר יוחאי]] בניגון המפורסם. | באחד מימי [[ל"ג בעומר]] תועד [[הרבי]] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר [[בר יוחאי]] בניגון המפורסם. | ||
הרבי התבטא בחשיבות הפיוטים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, ומובא בשם הרבי בספר תורת מנחם בזו הלשון: "וגם הפיוטים בשבחו של רשב"י (כמו פיוט 'בר יוחאי') שלא ראינו שיאמרו אצל רבותינו נשיאינו, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה" (תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ז ח"ג עמ' 271). | |||
==צאצאיו== | |||
מצאצאיו התפרסם '''הרב יהודה אבן לביא''' בן רבי שבתאי לביא, שכיהן רב בטריפולי והיה מקובל וסגי נהור וכל התורה שגורה על לשונו, ובכל שנה ביום [[ראש חודש]] [[אלול|אלול חודש הרחמים]] עושים לו הילולא קהילות לוב בכבוד גדול עם סעודה גדולה, ונשבעים בשמו ולא ימירו. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 22: | שורה 32: | ||
===מחקרים על משנתו ותורתו=== | ===מחקרים על משנתו ותורתו=== | ||
*בועז הוס, '''על אדני פז: הקבלה של ר' שמעון אבן לביא''', ירושלים: | *בועז הוס, '''על אדני פז: הקבלה של ר' שמעון אבן לביא''', ירושלים: י״ל מאגנס, 2000. | ||
*בועז הוס, 'חייו וכתביו של רבי שמעון לביא מחבר ספר כתם פז', | *בועז הוס, 'חייו וכתביו של רבי שמעון לביא מחבר ספר כתם פז', אסופות י' (תשנ"ז), עמ' קט–קלד. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־17:42, 24 במאי 2024
רבי שמעון לביא מכונה גם רבי שמעון בן לביא או רבי שמעון אבן לביא (נולד בספרד שנת ה'רמ"ו - נפטר בטריפולי י"ג בניסן ה'שמ"ה), רופא, משורר, פילוסוף, ומקובל מדור גירוש ספרד. מחבר הספר "כתם פז" והפיוט המפורסם "בר יוחאי" שהתקבל בכל תפוצות ישראל לכל החוגים והעדות, רב יהדות טריפולי-לוב.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שמעון לביא נולד בספרד בשנת רמ"ו, בעקבות גירוש ספרד הגיע בצעירותו עם משפחתו בשנת רנ"ב (1492) בהיות ילד בן 6 לעיר פאס במרוקו, בה למד וגדל בתורה ובסודותיה, ועם השנים נעשה רב. בשנת ה'ש"ט (1549) ויש אומרים ה'שי"א (1551) שם פעמיו לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעו לטריפולי החליט להישאר בה ולהתמנות לרב הקהילה היהודית עקב מצבה הרוחני הקשה באותן שנים שלא הייתה בה תורה ורבה העזובה הרוחנית והגשמית.
במקצוע הרפואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שמעון לביא היה גם רופא, ושימש רופאו של הביי - השליט התורכי בטריפולי באותה עת יחיא פאשה. הקשרים איתו סייעו להתאוששות של הקהילה היהודית בטריפולי. בחסות השלטון העות'מאני, יהודים, שברחו לפנים הארץ בשל רדיפות הספרדים והמלטזים, החלו לחזור לטריפולי, התחדשה הגירת יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל ומליוורנו (הגוארנים), והחלה התאוששות כלכלית, בשל הרחבת המסחר עם הקיסרות העות'מאנית וערי אירופה.
תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא התפרסם בעיקר עבור עבודתו החשובה ביותר שהיא ספרו "כתם פז", ספר פרשנות על ספר הזוהר. הספר כתם פ"ז הוזכר כמה פעמים בספרי חב"ד שונים.
פיוט בר יוחאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – פיוט בר יוחאי |
חיבר פיוטים, שהמפורסם שבהם הוא "בר יוחאי" לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי. שיר זה מושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל התפוצות בארץ ישראל וברחבי העולם.
הוא חיבר את הפיוט הנפוץ בכל קהילות ישראל לשוררו פיוט בר יוחאי. הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה אומר, כי מי שיש לו נשמה שכוללת את כללות ישראל, זוכה ששיריו ופיוטיו יתפרסמו בקרב כל ישראל. הוא הזכיר בהקשר לכך את הפיוט "בר יוחאי", שחיבר הרב שמעון לביא זיע"א, ואת הפיוט "ואמרתם כה לחי", שחיבר הרב יוסף חיים בעל הבן איש חי זיע"א. שני הפיוטים הללו נתקבלו והם מושרים בפי כל העדות כבר עשרות או מאות שנים. ראה רבי שמעון בן לביא.
באחד מימי ל"ג בעומר תועד הרבי כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם.
הרבי התבטא בחשיבות הפיוטים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, ומובא בשם הרבי בספר תורת מנחם בזו הלשון: "וגם הפיוטים בשבחו של רשב"י (כמו פיוט 'בר יוחאי') שלא ראינו שיאמרו אצל רבותינו נשיאינו, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה" (תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ז ח"ג עמ' 271).
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצאצאיו התפרסם הרב יהודה אבן לביא בן רבי שבתאי לביא, שכיהן רב בטריפולי והיה מקובל וסגי נהור וכל התורה שגורה על לשונו, ובכל שנה ביום ראש חודש אלול חודש הרחמים עושים לו הילולא קהילות לוב בכבוד גדול עם סעודה גדולה, ונשבעים בשמו ולא ימירו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספריו שהודפסו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שמעון לביא, כתם פז - חלק א', מהדורת ליוורנו, 1795, באתר HebrewBooks
רבי שמעון לביא, כתם פז - חלק ב', מהדורת ליוורנו, 1795, באתר HebrewBooks
מחקרים על משנתו ותורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בועז הוס, על אדני פז: הקבלה של ר' שמעון אבן לביא, ירושלים: י״ל מאגנס, 2000.
- בועז הוס, 'חייו וכתביו של רבי שמעון לביא מחבר ספר כתם פז', אסופות י' (תשנ"ז), עמ' קט–קלד.
