רבי מנחם המאירי: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) מ (תקלדה, ניסוח, הגהה, ויקיזציה#שיכתבתי#) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מפנה|מאירי|ראו=[[מאירי (פירושונים)]]}} | ||
'''רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי''' (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי | '''רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי''' (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס. | ||
==תולדות חיים== | |||
{{להשלים}} | |||
נולד בשנת ה"א ט' ונפטר בשנת ה'ע"ה. היה מגדולי חכמי פרובנס בזמנו. | |||
== | ==חיבוריו== | ||
כתב ספרים רבים, והידוע שבהם הוא ספרו 'בית הבחירה' - פירוש מקיף ושלם על המשנה והתלמוד. הספר נכתב בלשון הקודש, ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים. | |||
בין ספרי ההלכה שלו נמצא ספר 'מגן אבות', שבו מבוא ו-24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי הרמב"ן בעקבות פטירת רבם. | |||
הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. ספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט. | |||
ספר הלכה נוסף, בשם 'קרית ספר' על הלכות סת"ם, יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר. וכן כתב חיבור נוסף הנקרא "חיבור התשובה"{{הערה|על פי ביוגרפיה בפרויקט השו"ת.}}. | |||
==בחב"ד== | |||
===עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי=== | |||
[[הרבי]] במכתב להרב [[אהרן סופר]] הדריך אותו כיצד לערוך חוברת על ספרי "המאירי"{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש"ך במדור 'שער ההלכה' עמודים יד-טו}} | |||
הרב דובעריש צוקרמן אב"ד בופולו, | את הרב דובעריש צוקרמן אב"ד בופולו, שהוציא לאור ספר בשם 'בית אהרון', המכיל הערות על הרמב"ם והמאירי. עודד ודרבן [[הרבי]] את פרסום הספר.{{מקור}} | ||
שנים רבות קודם לכן, ב[[א' באדר]] [[תשי"ג]]{{הערה|אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך}} שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן בו נכתב: | |||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון|קבלתי הגאליס [עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות..}} | ||
קבלתי הגאליס [ | |||
הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת [[תשד"מ]]. | הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת [[תשד"מ]]. | ||
==דברי הרבי על פירושי המאירי== | ===דברי הרבי על פירושי המאירי=== | ||
בשיחה משנת [[תש"מ]] [[הרבי]] מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" {{הערה|ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון}} מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי {{ציטוטון|ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...}}. | |||
בהמשך | |||
בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" שאז :{{ציטוטון|היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!..}}{{הערה|חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראה לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.}}. | |||
במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב [[הרבי]]:{{הערה|אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך}}:{{ציטוטון|ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה...}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3536&CategoryID=920 גליון התקשרות מס' 648 מדור ניצוצי רבי] הרב מרדכי-מנשה לאופר | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:42, 23 במאי 2024
המונח "מאירי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מאירי (פירושונים).
רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ה"א ט' ונפטר בשנת ה'ע"ה. היה מגדולי חכמי פרובנס בזמנו.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב ספרים רבים, והידוע שבהם הוא ספרו 'בית הבחירה' - פירוש מקיף ושלם על המשנה והתלמוד. הספר נכתב בלשון הקודש, ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים.
בין ספרי ההלכה שלו נמצא ספר 'מגן אבות', שבו מבוא ו-24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי הרמב"ן בעקבות פטירת רבם. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. ספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט.
ספר הלכה נוסף, בשם 'קרית ספר' על הלכות סת"ם, יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר. וכן כתב חיבור נוסף הנקרא "חיבור התשובה"[1].
בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי במכתב להרב אהרן סופר הדריך אותו כיצד לערוך חוברת על ספרי "המאירי"[2]
את הרב דובעריש צוקרמן אב"ד בופולו, שהוציא לאור ספר בשם 'בית אהרון', המכיל הערות על הרמב"ם והמאירי. עודד ודרבן הרבי את פרסום הספר.[דרוש מקור]
שנים רבות קודם לכן, בא' באדר תשי"ג[3] שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן בו נכתב:
"קבלתי הגאליס [עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות.."
הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת תשד"מ.
דברי הרבי על פירושי המאירי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחה משנת תש"מ הרבי מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" [4] מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי "ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...".
בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" שאז :"היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!.."[5].
במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב הרבי:[6]:"ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה..."
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גליון התקשרות מס' 648 מדור ניצוצי רבי הרב מרדכי-מנשה לאופר
הערות שוליים
- ↑ על פי ביוגרפיה בפרויקט השו"ת.
- ↑ גיליון כסלו-אדר תש"ך במדור 'שער ההלכה' עמודים יד-טו
- ↑ אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך
- ↑ ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון
- ↑ חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראה לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.
- ↑ אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |