כגוונא: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
| רוחב = 30% | | רוחב = 30% | ||
| תוכן = כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד. כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַיְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:{{ש}} | | תוכן = כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד. כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַיְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:{{ש}} | ||
רָזָא דְשַׁבָּת אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְאֶחָד. לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ רָזָא דְאֶחָד. צְלוֹתָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא דְּהָא אִתְאַחֲדַת כּוּרְסַיָּא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. | רָזָא דְשַׁבָּת אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְאֶחָד. לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ רָזָא דְאֶחָד. צְלוֹתָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא דְּהָא אִתְאַחֲדַת כּוּרְסַיָּא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. | ||
כַּד עַיִּל שַׁבְּתָא אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנָּהּ וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִנְהִירוּ קַדִּישָׁא. וְאִתְעַטְרַת בְּכַמָה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא. וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי דְדִינָא כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנָּהּ. וְלֵית שׁוּלְטָנָא אַחֲרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (בַּר מִנָּהּ). וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין כְּדֵין שֵׁירוּתָא דִצְלוֹתָא. לְבָרְכָא לָהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין. | כַּד עַיִּל שַׁבְּתָא אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנָּהּ וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִנְהִירוּ קַדִּישָׁא. וְאִתְעַטְרַת בְּכַמָה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא. וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי דְדִינָא כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנָּהּ. וְלֵית שׁוּלְטָנָא אַחֲרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (בַּר מִנָּהּ). וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין כְּדֵין שֵׁירוּתָא דִצְלוֹתָא. לְבָרְכָא לָהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין. | ||
| מקור = [[ספר הזוהר]] שמות קל"ה | | מקור = [[ספר הזוהר]] שמות קל"ה | ||
}} | }} | ||
'''כגוונא''' | '''כגוונא''' הינו קטע [[תפילה]] הלקוח מ[[ספר הזוהר]], הנאמר קודם [[תפילת ערבית]] של [[שבת]]. | ||
== | |||
המקור הקדום ביותר לאמירת קטע זה ב[[תפילה]], | ==מקור== | ||
המקור הקדום ביותר לאמירת קטע זה ב[[תפילה]], הינו ב[[סידור]] [[האריז"ל]] ל[[רבי אשר מברודי]]{{הערה|נדפס בשנת [[תקמ"ח]].}}. כמו כן, מסופר{{הערה|על פי עדות החסיד הרב דוד לייקוש.}}, שכאשר [[הבעל שם טוב]] שהה באכסניה, ומפני שלא היה אז עשרה למניין אמר [[הבעש"ט]] במקום "[[ברכו]]" את "כגוונא"{{הערה|בטאון צפונות, מס' ט"ז, עמ' ק"א.}}. | |||
[[המגיד ממזריטש]] בחודש [[אלול]] אמר לחלק מתלמידיו להגיד את מזמור "[[לדוד ה' אורי וישעי]]" ולחלק את "כגוונא" | [[המגיד ממזריטש]] בחודש [[אלול]] אמר לחלק מתלמידיו להגיד את מזמור "[[לדוד ה' אורי וישעי]]" ולחלק את "כגוונא"{{הערה|אוהב ישראל, עמ' קנג.}}. קטע זה נדפס ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] של [[אדמו"ר הזקן]] לראשונה בשנת [[תקס"ג]]. | ||
==עניינו== | ==עניינו== | ||
ב[[תורת החסידות]]{{הערה|סידור עם דא"ח, דף קסח {{*}} ספר המאמרים של אדמוה"ז תקס"ח, עמ' קמט.}} מבואר | ב[[תורת החסידות]]{{הערה|סידור עם דא"ח, דף קסח {{*}} ספר המאמרים של אדמוה"ז תקס"ח, עמ' קמט.}} מבואר, אשר קטע "כגוונא", מגלה את סודות הפעולות הא-לוקיות שמתרחשות ב[[שבת]], שהם חמש פעולות כלליות: | ||
#בשונה משאר הימים שבהם פועל כוח [[אלוקי]] אחד, ב[[שבת]] פועלים כמה כוחות אלוקיים. | |||
#ב[[שבת]] ה[[עולם]] הגשמי מתעלה ונכנס לקדושה. | |||
#[[הקב"ה]] ב[[שבת]] יורד ומתקרב לתוך ה[[עולם]] הגשמי. | |||
#ב[[שבת]] כוחות ה[[טומאה]] מסתלקים מהעולם. | |||
#בני ישראל זוכים ב[[שבת]] ל[[נשמה]] חדשה. | |||
==תרגומו לעברית== | |||
{{חלונית | |||
| כותרת = '''כְּמוֹ שֶׁהֵן''' | |||
| ניקוד = כן | |||
| רוחב = 34% | |||
| תוכן = | |||
כְּמוֹ שֶׁהֵן (הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת) מִתְאַחֲדוֹת לְמַעְלָה בְּ"אֶחָד", כָּךְ גַּם הִיא מִתְאַחֶדֶת לְמַטָּה בְּסוֹד הָ"אֶחָד", לִהְיוֹת עִמַהֶן לַמַּעֲלָה אֶחָד כְּנֶגֶד אֶחָד. "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" הוּא אֶחָד; לְמַעֲלָה אֵין הוּא יוֹשֵׁב עַל [[כסא הכבוד|כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ]], עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית הִיא בְּסוֹד הָ"אֶחָד", כָּמוֹהוּ, לֶהֱיוֹת אֶחָד בָּאֶחָד. וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ עִנְיָן "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". סוֹד הַשַּׁבָּת: הִיא הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בַּסּוֹד הָ"אֶחָד" כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכֹּן עָלֶיהָ סוֹד הָ"אֶחָד". תְּפִלַּת עֶרֶב שַׁבָּת (עִנְיְנָה הוּא), שֶׁכֵּן מִתְאַחֵד הַכִּסֵּא הַנִּכְבָּד הַקָּדוֹשׁ בַּסּוֹד הָ"אֶחָד", וְנַעֲשֵׂית מוּכָנָה שֶׁיִּשְׁכֹּן עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. | |||
כַּאֲשֶׁר נִכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת, הִיא נִבְדֶּלֶת וּפוֹרֶשֶׂת מֶהַ[[סטרא אחרא|סִטְרָא אַחְרָא]], וְכָל הַדִּינִים מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנָּה, וְהִיא נִשְׁאֶרֶת בַּיִּחוּד הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ, וּמִתְעַטֶּרֶת בַּכַּמָּה עַטרוֹתּ כְּלַפֵּי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְכָל כֹּחוֹת הַכַּעַס וּבַעֲלֵי הַדִּין, כֻּלָּם בּוֹרְחִים וּמִסְתַּלְּקִים מִמֶּנָּה, וְאֵין כֹּחַ אַחֵר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּפָנֶיהָ מְאִירוֹת בָּאוֹר הָעֶלְיוֹן, וּמִתְעַטֶּרֶת לְמַטָּה בָּעַם הַקָּדוֹשׁ. וְכֻלָּם מִתְעַטְּרִים בִּנְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת, בִּשְׁעַת הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה, לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, בְּמַאוֹר פָּנִים. | |||
| מקור = [[ספר הזוהר]] שמות קל"ה | |||
}} | |||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
ב[[חב"ד]] נהוג להפסיק | ב[[חב"ד]] נהוג להפסיק בין קטע "כגוונא" ל"[[ברכו]]", וללמוד בזמן הזה [[חסידות]]{{הערה|אגרות קודש, ט"ז, ו'פ"ח.}}. במקומות רבים נהוג, שאין אומרים את "כגוונא" ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]]. וכן מביא ה"מטה אפרים", שיש לאומרו גם ב[[ראש השנה]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|סימן תקפ"ב, סעיף ב'.}}. אך עם זאת, ב[[חב"ד]] נהוג לאומרו גם ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד, עמ' סג.}} וכך הוא המנהג בקהילות אחרות. | ||
כמו כן, ב[[חב"ד]] נהוג להוסיף גם ל"כגוונא" את הקטע "ולומר", וכן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, צריך לומר את קטע "ולומר" במקום "[[ברכו]]". | |||
==ראו גם== | |||
*[[נשמה יתירה]] | |||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:39, 23 במאי 2024
כגוונא
|
|---|
|
כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד. כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַיְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: כַּד עַיִּל שַׁבְּתָא אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנָּהּ וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִנְהִירוּ קַדִּישָׁא. וְאִתְעַטְרַת בְּכַמָה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא. וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי דְדִינָא כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנָּהּ. וְלֵית שׁוּלְטָנָא אַחֲרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (בַּר מִנָּהּ). וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין כְּדֵין שֵׁירוּתָא דִצְלוֹתָא. לְבָרְכָא לָהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין. |
| ספר הזוהר שמות קל"ה |
כגוונא הינו קטע תפילה הלקוח מספר הזוהר, הנאמר קודם תפילת ערבית של שבת.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור הקדום ביותר לאמירת קטע זה בתפילה, הינו בסידור האריז"ל לרבי אשר מברודי[1]. כמו כן, מסופר[2], שכאשר הבעל שם טוב שהה באכסניה, ומפני שלא היה אז עשרה למניין אמר הבעש"ט במקום "ברכו" את "כגוונא"[3].
המגיד ממזריטש בחודש אלול אמר לחלק מתלמידיו להגיד את מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" ולחלק את "כגוונא"[4]. קטע זה נדפס בסידורו של אדמו"ר הזקן לראשונה בשנת תקס"ג.
עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות[5] מבואר, אשר קטע "כגוונא", מגלה את סודות הפעולות הא-לוקיות שמתרחשות בשבת, שהם חמש פעולות כלליות:
- בשונה משאר הימים שבהם פועל כוח אלוקי אחד, בשבת פועלים כמה כוחות אלוקיים.
- בשבת העולם הגשמי מתעלה ונכנס לקדושה.
- הקב"ה בשבת יורד ומתקרב לתוך העולם הגשמי.
- בשבת כוחות הטומאה מסתלקים מהעולם.
- בני ישראל זוכים בשבת לנשמה חדשה.
תרגומו לעברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
כְּמוֹ שֶׁהֵן
|
|---|
|
כְּמוֹ שֶׁהֵן (הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת) מִתְאַחֲדוֹת לְמַעְלָה בְּ"אֶחָד", כָּךְ גַּם הִיא מִתְאַחֶדֶת לְמַטָּה בְּסוֹד הָ"אֶחָד", לִהְיוֹת עִמַהֶן לַמַּעֲלָה אֶחָד כְּנֶגֶד אֶחָד. "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" הוּא אֶחָד; לְמַעֲלָה אֵין הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית הִיא בְּסוֹד הָ"אֶחָד", כָּמוֹהוּ, לֶהֱיוֹת אֶחָד בָּאֶחָד. וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ עִנְיָן "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". סוֹד הַשַּׁבָּת: הִיא הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בַּסּוֹד הָ"אֶחָד" כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכֹּן עָלֶיהָ סוֹד הָ"אֶחָד". תְּפִלַּת עֶרֶב שַׁבָּת (עִנְיְנָה הוּא), שֶׁכֵּן מִתְאַחֵד הַכִּסֵּא הַנִּכְבָּד הַקָּדוֹשׁ בַּסּוֹד הָ"אֶחָד", וְנַעֲשֵׂית מוּכָנָה שֶׁיִּשְׁכֹּן עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. כַּאֲשֶׁר נִכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת, הִיא נִבְדֶּלֶת וּפוֹרֶשֶׂת מֶהַסִטְרָא אַחְרָא, וְכָל הַדִּינִים מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנָּה, וְהִיא נִשְׁאֶרֶת בַּיִּחוּד הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ, וּמִתְעַטֶּרֶת בַּכַּמָּה עַטרוֹתּ כְּלַפֵּי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְכָל כֹּחוֹת הַכַּעַס וּבַעֲלֵי הַדִּין, כֻּלָּם בּוֹרְחִים וּמִסְתַּלְּקִים מִמֶּנָּה, וְאֵין כֹּחַ אַחֵר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּפָנֶיהָ מְאִירוֹת בָּאוֹר הָעֶלְיוֹן, וּמִתְעַטֶּרֶת לְמַטָּה בָּעַם הַקָּדוֹשׁ. וְכֻלָּם מִתְעַטְּרִים בִּנְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת, בִּשְׁעַת הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה, לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, בְּמַאוֹר פָּנִים. |
| ספר הזוהר שמות קל"ה |
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחב"ד נהוג להפסיק בין קטע "כגוונא" ל"ברכו", וללמוד בזמן הזה חסידות[6]. במקומות רבים נהוג, שאין אומרים את "כגוונא" ביום טוב שחל בשבת. וכן מביא ה"מטה אפרים", שיש לאומרו גם בראש השנה שחל בשבת[7]. אך עם זאת, בחב"ד נהוג לאומרו גם ביום טוב שחל בשבת[8] וכך הוא המנהג בקהילות אחרות.
כמו כן, בחב"ד נהוג להוסיף גם ל"כגוונא" את הקטע "ולומר", וכן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, צריך לומר את קטע "ולומר" במקום "ברכו".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.