משה לוינגר: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 24: | שורה 24: | ||
==גאולת נכסי רבותינו נשיאינו בחברון== | ==גאולת נכסי רבותינו נשיאינו בחברון== | ||
כשהגיע הרב לוינגר לחברון, התעניין בגאולת בית רומנו ו[[בית שניאורסון בחברון]], אשר היו שייכים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] והוחזקו בידי ערבים. | כשהגיע הרב לוינגר לחברון, התעניין בגאולת [[בית רומנו]] ו[[בית שניאורסון בחברון]], אשר היו שייכים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] והוחזקו בידי ערבים. | ||
בשנת [[תשל"ח]] פנה אל הנהלת [[כולל חב"ד]] כדי שיאפשרו לו להשתמש בבניין 'בית שניאורסון', שבבעלות כולל חב"ד. | בשנת [[תשל"ח]] פנה אל הנהלת [[כולל חב"ד]] כדי שיאפשרו לו להשתמש בבניין 'בית שניאורסון', שבבעלות כולל חב"ד. | ||
שורה 32: | שורה 32: | ||
===פגישתו עם הרבי=== | ===פגישתו עם הרבי=== | ||
הרב לוינגר היה אצל הרבי ביחידות בכ"ו אדר שני [[תשמ"א]] {{הערה| התקשרות, גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".}}, וביקש מהרבי לגאול את בית רומנו. | הרב לוינגר היה אצל הרבי ביחידות בכ"ו אדר שני [[תשמ"א]]{{הערה| התקשרות, גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".}}, וביקש מהרבי לגאול את בית רומנו. | ||
במהלך היחידות דיבר איתו הרבי אודות חברון, ועודד אותו לעסוק בהתיישבות ברחבי יהודה ושומרון. | במהלך היחידות דיבר איתו הרבי אודות חברון, ועודד אותו לעסוק בהתיישבות ברחבי יהודה ושומרון. |
גרסה מ־15:37, 23 במאי 2024
הרב משה לוינגר (ה'תרצ"ה – כ"ז אייר ה'תשע"ה) היה ממחדשי ההתיישבות היהודית ברחבי יהודה ושומרון בכלל, ובחברון בפרט. הוא מכונה "אבי היישוב היהודי בחברון".
תולדות חיים
נולד בירושלים. בצעירותו למד בישיבת חורב ובישיבת מרכז הרב, בה הוסמך לרבנות.
בשנת תש"כ מונה כרבו של קיבוץ לביא, ובשנת ה'תשכ"ז עבר לכהן כרב היישוב נחלים.
לאחר מלחמת ששת הימים החל בתעמולה נרחבת ליישב את שטחי יהודה ושומרון ששוחררו.
הקמת היישוב היהודי בחברון
בחג הפסח תשכ"ח עמד בראש קבוצת יהודים שערכו את ליל הסדר במלון 'פארק' בחברון. הקבוצה בראשותו התגוררה בחברון עד שנת ה'תשל"א, אז הוקמה עבורם קריית ארבע.
לאחר שהוקם בחזרה היישוב היהודי בחברון בשנת ה'תשל"ט, עבר להתגורר שם.
הרב לוינגר השתתף בהקמת תנועת 'גוש אמונים', שעסקה בחידוש ההתיישבות היהודית בכל רחבי יהודה ושומרון.
בשנים שלאחר מכן הוסיף לעסוק בענייני שלימות הארץ.
נפטר בכ"ז אייר תשע"ה, ונטמן בבית העלמין העתיק בחברון.
גאולת נכסי רבותינו נשיאינו בחברון
כשהגיע הרב לוינגר לחברון, התעניין בגאולת בית רומנו ובית שניאורסון בחברון, אשר היו שייכים לרבי הריי"צ והוחזקו בידי ערבים.
בשנת תשל"ח פנה אל הנהלת כולל חב"ד כדי שיאפשרו לו להשתמש בבניין 'בית שניאורסון', שבבעלות כולל חב"ד.
הרבי הורה להנהלת כולל חב"ד לשאול רב מורה הוראה מאנ"ש, והם הפנו את השאלה לרב יעקב לנדא, שאישר לו להשתמש בבניין.
פגישתו עם הרבי
הרב לוינגר היה אצל הרבי ביחידות בכ"ו אדר שני תשמ"א[1], וביקש מהרבי לגאול את בית רומנו.
במהלך היחידות דיבר איתו הרבי אודות חברון, ועודד אותו לעסוק בהתיישבות ברחבי יהודה ושומרון.
בסיום השיחה הזמין הרב לוינגר את הרבי לבקר בחג השבועות בחברון, והרבי הגיב בחיוך "למה אתה לא מזמין אותי לפסח?".
גאולת הבתים
לאחר שנגאלו הבתים מידי הערבים שהחזיקו בהם, הוסיף הרב לוינגר שתי קומות נוספות לבית שניאורסון ומתגוררות בו כיום שש משפחות.
בבית רומנו הוקמה ישיבת 'שבי חברון', ואף הוא שופץ ונוספה לו קומה.
לקריאה נוספת
- שי גפן, על המנהיגות התורנית להוביל את המאבק על ארץ ישראל, שבועון בית משיח, גיליון 213 עמוד 44-46 (תשנ"ט)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ התקשרות, גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".