יהדות התורה והמדינה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(ניסוח, עריכה - דיוק בפרטים והבחנה בין עיקר וטפל בחיבור הנפלא הזה.)
 
(16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], על פי השמועה בהוראתו של [[הרבי]], בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה|עמ' 20|162911||ללא|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.


החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין".
החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].


==מבנה החוברת==
==מבנה החוברת==
בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.
כפתיח, מבהיר הכותב את מהות החיבור שהיא - ניסוח השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של גדולי ישראל בכתבו:


בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה היהודית-הלכתית, וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.
{{ציטוט|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.|מקור=ע' 5 בחוברת|מרכאות=כן}}


לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"דתית לאומית" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:
בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.
 
הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי|יהודית]]-[[הלכה|הלכתית]], וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.
 
בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ו[[לשון הקודש]], הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'[[נטורי קרתא]]' לשאר היהדות החרדית, ועוד.
 
לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:


{{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}
החוברת חותמת בפתרון האמיתי לציונות ולכל הבעיות שבשנות גלותנו - [[הגאולה]].


==התייחסות הרבי==
==התייחסות הרבי==
כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.
כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, שאף עבר על החוברת לפני הדפסתה{{הערה|מכתב אוריאל צימר לרב [[טוביה בלוי]], [[כ"ג באב]] [[תש"כ]]; צוטט אצל האחרון, '''לקט ופרט''', [http://teshura.com/Chazan-Laufer%20-%20Sivan%2011%2C%205778.pdf ג]{{PDF}}, תשע"ח, ע' פג.}}, אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.


למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי הרבי שאל אותו מדוע לא כתב בחריפות רבה עוד יותר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60781 מאמר של הרב דוד מאיר דרוקמן באתר חב"ד אינפו.]}}.
למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: {{ציטוטון|באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד}}{{הערה|בתרגום חופשי. במקור (באידיש): {{ציטוטון|באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין}}.}}{{הערה|ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]] ע' 243.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה חלק א'] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm חלק ב']
*{{אוצר החכמה||'''יהדות התורה והמדינה'''|142338|ירושלים: מהדורה ראשונה, תשי"ט}}
*{{היברובוקס||'''יהדות התורה והמדינה'''|64965|ירושלים: תשע"ב}}
* [https://www.hageula.com/news/world/24541.htm '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט, ב[[אתר הגאולה]]
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_35.html מכתבו של ר' אוריאל צימר בו מתאר את תגובת הרבי אליו על החוברת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

גרסה אחרונה מ־22:05, 22 במאי 2024

שער החוברת

יהדות התורה והמדינה הוא חיבור שכתב ר' אוריאל צימר, בהוראתו של הרבי[1], בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל הציונות ומדינת ישראל מבחינה השקפתית.

החוברת יצאה לאור בשנת תשי"ט תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת תשע"ב כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב חיים קנייבסקי.

מבנה החוברת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפתיח, מבהיר הכותב את מהות החיבור שהיא - ניסוח השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של גדולי ישראל בכתבו:

במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.

ע' 5 בחוברת

בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של התורה והמצוות בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה היהודית-הלכתית, וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של עם ישראל שונה מכל הבריאה, יש בהם נשמה אלוקית והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.

בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ולשון הקודש, הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'נטורי קרתא' לשאר היהדות החרדית, ועוד.

לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"דתית לאומית" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.

ע' 47 בחוברת

החוברת חותמת בפתרון האמיתי לציונות ולכל הבעיות שבשנות גלותנו - הגאולה.

התייחסות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, שאף עבר על החוברת לפני הדפסתה[2], אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.

למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: "באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד"[3][4].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהדות התורה והמדינה, ירושלים: תשע"ב, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. אגרות חסיד, מהדורה ראשונה, ‏עמ' 20; כפר חב"ד, גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב שלום דובער וולפא, בין אור לחושך, עמ' 13-14.
  2. מכתב אוריאל צימר לרב טוביה בלוי, כ"ג באב תש"כ; צוטט אצל האחרון, לקט ופרט, גקובץ PDF, תשע"ח, ע' פג.
  3. בתרגום חופשי. במקור (באידיש): "באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין".
  4. ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש ע' 243.