היציאה מצ'רנוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"היציאה מצ'רנוביץ"''' הייתה יציאה שבה [[ניסיונות יציאה מרוסיה|ניסו]] לצאת חסידי [[חב"ד]] שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב"[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה]]") דרך העיר [[צ'רנוביץ']] שבאוקראינה לרומניה, יציאה זאת כשלה. | |||
''' | ==הרקע ליציאה== | ||
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה}} | |||
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | |||
ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (מכונה גם 'יציאת פולין' וה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]]. | |||
מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך עשרות משפחות חב"דיות נותרו ברוסיה. | |||
מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך | |||
===המבריחים=== | ===המבריחים=== | ||
בשלהי [[תש"ח]] נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' [[משה וישצקי]] נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' [[בנימין גורודצקי]] פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לאישור לתכנית , | בשלהי [[תש"ח]] נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' [[משה וישצקי]] נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' [[בנימין גורודצקי]] פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לאישור לתכנית, ב[[ג' תשרי]] [[תש"ט]] אדמו"ר הריי"צ אישר זאת אך הזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות. | ||
==הבריחה בתש"ט== | |||
ר' [[זלמן אבלסקי]] | ר' [[זלמן אבלסקי]] יצא בשליחות אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה בשביל לחפש מבריחים, ובתש"ט מצא מבריח רומני שהסכים להבריח את הגבול מצ'רנוביץ' לרומניה, הבריחה התבצעה בחודש [[כסלו]] תש"ט, שלושה בחורים ואחד מאנ"ש היו בקבוצה שניסתה להבריח את הגבול ראשונים, הם שהו בביתו של ר' [[משה וישצקי]] ומשם הם יצאו, אחרי שעברו את הגבול נכנסה שבת, ר' זלמן אבלסקי הורה להמשיך אך חלק חשבו מכיון ששבת קודש, ימתינו כי הרי כבר עברו את הגבול. נוצר כעין ויכוח מה לעשות ולמרבה הצער בעיירות אחרי הגבול הגיעו השלטונות ועצרו אותם. | ||
===המעצרים=== | ===המעצרים=== | ||
בעקבות מעצר המוברחים, השלטונות המשיכו וניסו לדלות מידע על המארגנים ור' [[משה וישצקי]] נעצר עוד באותה שנה. | |||
באותה תקופה, השלטונות אסרו חסידים הקשורים ב[[יציאת רוסיה תש"ו| תיק לבוב]] ו[[מומע שרה]] נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים. אחר מות [[סטלין]] ב[[תשי"ג]] השתחררו כמה מהחסידים. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*{{אוצר החכמה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}} | |||
[[קטגוריה: אירועים | [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:43, 22 במאי 2024
"היציאה מצ'רנוביץ" הייתה יציאה שבה ניסו לצאת חסידי חב"ד שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב"יציאה הגדולה") דרך העיר צ'רנוביץ' שבאוקראינה לרומניה, יציאה זאת כשלה.
הרקע ליציאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – יציאת רוסיה |
ביציאת רוסיה תש"ו (מכונה גם 'יציאת פולין' וה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות רוסיה הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של חסידות חב"ד.
מבצע הבריחה נוהל במסירות נפש על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ונשלחו לגלות בסיביר למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך עשרות משפחות חב"דיות נותרו ברוסיה.
המבריחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלהי תש"ח נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' משה וישצקי נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' בנימין גורודצקי פנה לאדמו"ר הריי"צ לאישור לתכנית, בג' תשרי תש"ט אדמו"ר הריי"צ אישר זאת אך הזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות.
הבריחה בתש"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זלמן אבלסקי יצא בשליחות אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה בשביל לחפש מבריחים, ובתש"ט מצא מבריח רומני שהסכים להבריח את הגבול מצ'רנוביץ' לרומניה, הבריחה התבצעה בחודש כסלו תש"ט, שלושה בחורים ואחד מאנ"ש היו בקבוצה שניסתה להבריח את הגבול ראשונים, הם שהו בביתו של ר' משה וישצקי ומשם הם יצאו, אחרי שעברו את הגבול נכנסה שבת, ר' זלמן אבלסקי הורה להמשיך אך חלק חשבו מכיון ששבת קודש, ימתינו כי הרי כבר עברו את הגבול. נוצר כעין ויכוח מה לעשות ולמרבה הצער בעיירות אחרי הגבול הגיעו השלטונות ועצרו אותם.
המעצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות מעצר המוברחים, השלטונות המשיכו וניסו לדלות מידע על המארגנים ור' משה וישצקי נעצר עוד באותה שנה.
באותה תקופה, השלטונות אסרו חסידים הקשורים ב תיק לבוב ומומע שרה נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים. אחר מות סטלין בתשי"ג השתחררו כמה מהחסידים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' שניאור זלמן ברגר, ר' משה וויטבסקער, תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים, באתר אוצר החכמה