ברכת החמה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:58, 19 במאי 2024

ברכת החמה הוא מאורע המתרחש אחת לעשרים ושמונה שנה, כאשר השמש מגיעה בדיוק למקום בו היא הייתה בזמן בריאת העולם, ובאותו זמן בשבוע - תחילת ליל רביעי.

מקור הלכתי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כך כותב הרמב"ם: "הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה, שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה בבוקר, מברך 'ברוך עושה בראשית'"^[1].

התנאים לברכת החמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

את ברכת החמה מברכים רק פעם בעשרים ושמונה שנה משום שלושה תנאים שצריכים בכדי לברך את ברכת החמה:

תנאי ראשון: המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

החמה מקיפה את כדור הארץ. היא משלימה סיבוב מלא במשך מעט יותר מ-365 יום ורבע (=6 שעות). מדי יום מתקדמת החמה כמעלה אחת במסלול סביב כדור הארץ. בסיום שנת החמה, היא משלימה את הקפתה ומגיעה למקום בו הציב אותה הקב"ה בעת בריאת העולם.

תנאי שני: השעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הזמן בו נקבעה השמש במקומה הוא - יום שלישי בשעה 6 בערב (תחילת ליל יום רביעי). היות ושנת חמה היא 365 יום ו-6 שעות, בכל שנה תגיע השמש למקומה 6 שעות אחרי השנה שעברה - בשנה הראשונה בשעה 6 בערב, בשנה השניה בשעה 12 בלילה, בשנה השלישית בשעה 6 בבוקר, בשנה הרביעית בשעה 12 אחה"צ. כל 4 שנים מגיעה השמש לאותה שעה.

תנאי שלישי: היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות זאת לא מברכים את ברכת החמה כל 4 שנים, מכיון שבשנת החמה יש 52 שבועות + יום ו-6 שעות, לכן החמה תגיע למקומה באותו יום רק אחרי עשרים ושמונה שנים.

ברכת החמה בשנת תשי"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ברכת החמה בשנת תשמ"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכת החמה בשנת תשמ"א התקיימה ברחבת הכניסה לבנין 770, יחד עם הרבי.

בשעה ‏8:15 יצא הרבי למעמד כשבידו קונטרס "סדר ברכת החמה" ופסע במהירות לעבר מקומו (על הבימה של קריאת התורה שהוצאה במיוחד), כשהקהל (והתזמורת) מנגן "ווי וואנט משיח נאו".

הרבי עמד כשפניו כלפי השמש והורה לשיר את ניגון ארבע בבות לאדמו"ר הזקן. אחריו הורה לשיר את ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק.

לקראת תחילת הברכה ביקש הרבי שיעמידו חזן ועמו יאמרו הכל את נוסח הברכה, וכך נעשה. לפני ברכת "שהחיינו" הוציא הרבי מטפחת משי חדשה והניחה לפניו. בהזדמנות מאוחרת יותר סיפר הרבי שהוא יצא עם "סרטוק" חדש לברכת החמה, כדי שיוכל לברך עליו "שהחיינו".

עם סיום הברכה אמר הרבי שיחה. לאחר השיחה הורה לשיר את הניגון "פרזות תשב ירושלים". לאחר מכן המשיך בשיחה.

בסיום השיחה הורה לשיר ניגון הקשור עם בית המקדש והציע את הניגון "כי אלוקים יושיע ציון".

לאחר מכן אמר שיחה פעם שלישית, לאחריה החל הרבי לשיר "ווי וואנט משיח נאו" ובמהלך הניגון הורה למזכירו להזמין ילדים לומר את 12 הפסוקים. את ששת הפסוקים הראשונים אמרו ששה ילדים ואחריהם הורה הרבי להזמין גם ילדות לאמירת ששת הפסוקים האחרונים וכך נעשה.

בסיום המעמד שרו שנית "אל תירא", עוצו עצה ותופר גו', אך צדיקים וגו'".

המעמד כולו ארך כ-‏50 דקות.

ברכת החמה בשנת תשס"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ט התקיימו עשרות מעמדים בכל העולם של ברכת החמה.

המעמד המרכזי התקיים ברחבת הכניסה לבנין 770.

בשעה שמונה וארבע דקות החל המעמד כשהרב שמואל מנחם מענדל בוטמן מנחה אותו. סדר ברכת החמה נעשה על פי הסדר שנקבע בשנת תשמ"א.

בכל משך הזמן הזה מזג האוויר מעונן מאוד ואי אפשר היה לראות את החמה כלל. ברגע שהגיע הקהל לזמן בו צריכים להביט בחמה, נראה חור בין העננים והקהל יכול היה לראות את החמה לרגע.

במעמד הושמעו ברקע שיחות קודש אותם אמר הרבי בשנת תשמ"א במעמד ברכת החמה.

בסוף המעמד ערך המרא דאתרא של שכונת קראון הייטס, הרב אברהם אזדאבא, סיום מסכת.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ הלכות ברכות י, יח.

[1] הלכות ברכות י, יח.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[ברכת החמה]] הינה ברכה מיוחדת על השמש, אותה מברכים אחת לעשרים ושמונה שנים לקראת פסח.
+[[קובץ:ברכת החמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי והקהל במעמד ברכת החמה ב[[תשמ"א]]]]
+[[ברכת החמה]] הוא מאורע המתרחש אחת לעשרים ושמונה שנה, כאשר השמש מגיעה בדיוק למקום בו היא הייתה בזמן בריאת העולם, ובאותו זמן בשבוע - תחילת ליל רביעי.
-השנה מברכים ברכת החמה, ברכת החמה האחרונה הייתה בשנת [[תשמ"א]], [[הרבי]] עשה אז 'קאך' גדול מזה, הוא סידר "סדר ברכת החמה כמנהג [[חב"ד]]", עשה דיון הלכתי האם צריך לברך אז שהחיינו, וגילה שהוא עצמו לבש אז סירטוק חדש בשביל לצאת ידי חובה בכל הדעות.
+==מקור הלכתי==
+כך כותב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|הרואה את החמה ביום תקופת [[ניסן]] של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה, שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה בבוקר, מברך 'ברוך עושה בראשית'}}{{הערה|הלכות ברכות י, יח.}}.
-[[קטגרויה:ערכים במבט החסידות]]
+==התנאים לברכת החמה==
+את ברכת החמה מברכים רק פעם בעשרים ושמונה שנה משום שלושה תנאים שצריכים בכדי לברך את ברכת החמה:
+=== תנאי ראשון: המקום===
+החמה מקיפה את כדור הארץ. היא משלימה סיבוב מלא במשך מעט יותר מ-365 יום ורבע (=6 שעות). מדי יום מתקדמת החמה כמעלה אחת במסלול סביב כדור הארץ. בסיום שנת החמה, היא משלימה את הקפתה ומגיעה למקום בו הציב אותה [[הקב"ה]] בעת בריאת העולם.
+=== תנאי שני: השעה===
+הזמן בו נקבעה השמש במקומה הוא - יום שלישי בשעה 6 בערב (תחילת ליל יום רביעי). היות ושנת חמה היא 365 יום ו-6 שעות, בכל שנה תגיע השמש למקומה 6 שעות אחרי השנה שעברה - בשנה הראשונה בשעה 6 בערב, בשנה השניה בשעה 12 בלילה, בשנה השלישית בשעה 6 בבוקר, בשנה הרביעית בשעה 12 אחה"צ. כל 4 שנים מגיעה השמש לאותה שעה.
+=== תנאי שלישי: היום===
+למרות זאת לא מברכים את ברכת החמה כל 4 שנים, מכיון שבשנת החמה יש 52 שבועות + יום ו-6 שעות, לכן החמה תגיע למקומה באותו יום רק אחרי עשרים ושמונה שנים.
+== ברכת החמה בשנת [[תשי"ג]] ==
+{{פסקה חסרה}}
+== ברכת החמה בשנת [[תשמ"א]] ==
+[[קובץ:סדר ברכת החמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדר ברכת החמה שיצא לאור בשנת תשמ"א]]
+ברכת החמה בשנת [[תשמ"א]] התקיימה ברחבת הכניסה לבנין [[770]], יחד עם הרבי.
+בשעה ‏8:15 יצא הרבי למעמד כשבידו קונטרס "[[סדר ברכת החמה]]" ופסע במהירות לעבר מקומו (על הבימה של קריאת התורה שהוצאה במיוחד), כשהקהל (והתזמורת) מנגן "[[ווי וואנט משיח נאו]]".
+הרבי עמד כשפניו כלפי השמש והורה לשיר את ניגון [[ארבע בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]]. אחריו הורה לשיר את [[ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק]].
+לקראת תחילת הברכה ביקש [[הרבי]] שיעמידו [[שליח ציבור|חזן]] ועמו יאמרו הכל את נוסח הברכה, וכך נעשה. לפני ברכת "שהחיינו" הוציא הרבי מטפחת משי חדשה והניחה לפניו. בהזדמנות מאוחרת יותר סיפר הרבי שהוא יצא עם "[[סרטוק]]" חדש לברכת החמה, כדי שיוכל לברך עליו "שהחיינו".
+עם סיום הברכה אמר הרבי [[שיחה]]. לאחר השיחה הורה לשיר את הניגון "[[פרזות תשב ירושלים]]". לאחר מכן המשיך בשיחה.
+בסיום השיחה הורה לשיר ניגון הקשור עם [[בית המקדש]] והציע את הניגון "[[כי אלוקים יושיע ציון]]".
+לאחר מכן אמר שיחה פעם שלישית, לאחריה החל הרבי לשיר "ווי וואנט משיח נאו" ובמהלך הניגון הורה למזכירו להזמין ילדים לומר את [[12 הפסוקים]]. את ששת הפסוקים הראשונים אמרו ששה ילדים ואחריהם הורה הרבי להזמין גם ילדות לאמירת ששת הפסוקים האחרונים וכך נעשה.
+בסיום המעמד שרו שנית "[[אל תירא]]", עוצו עצה ותופר גו', אך צדיקים וגו'".
+המעמד כולו ארך כ-‏50 דקות.
+== ברכת החמה בשנת [[תשס"ט]] ==
+בשנת [[תשס"ט]] התקיימו עשרות מעמדים בכל העולם של ברכת החמה.
+המעמד המרכזי התקיים ברחבת הכניסה לבנין [[770]].
+בשעה שמונה וארבע דקות החל המעמד כשהרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנחה אותו. סדר ברכת החמה נעשה על פי הסדר שנקבע בשנת [[תשמ"א]].
+בכל משך הזמן הזה מזג האוויר מעונן מאוד ואי אפשר היה לראות את החמה כלל. ברגע שהגיע הקהל לזמן בו צריכים להביט בחמה, נראה חור בין העננים והקהל יכול היה לראות את החמה לרגע.
+במעמד הושמעו ברקע [[שיחה|שיחות קודש]] אותם אמר [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]] במעמד ברכת החמה.
+בסוף המעמד ערך ה[[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]], הרב [[אברהם אזדאבא]], [[סיום מסכת]].
+== ראו גם ==
+*[[סדר ברכת החמה (חוברת)]]
+*[[עיונים בברכת החמה]]
+*[[החמה וברכתה]]
+== קישורים חיצוניים ==
+* [https://www.yoman770.com/wiki/%D7%99%22%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%98 יומן מברכת החמה בשנת תשס"ט] באתר יומן 770
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45183 וידאו מברכת החמה אצל הרבי בשנת תשמ"א] {{וידפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44507 שיחת הרבי מברכת החמה בשנת תשמ"א] {{וידפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44736 עיתון 'המודיע' על ברכת החמה בשנת תשמ"א] {{וידפו}}
+*[https://drive.google.com/file/d/1HHpgdbkFSjoRV6M7Lz_nIZIpgzIeXfIf/view?usp=drivesdk וידאו מברכת החמה ב-770 בשנת תשס"ט] {{וידאו}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ברכות]]