שינויים

רבי '''לוי יצחק מ[[ברדיצ'ב]]מברדיטשוב''' ([[ת"ק]] - [[כ"ה בתשרי]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], חברו ומחותנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורב קהילה ומנהיג חסידי בברדיצב[[ברדיצ'ב]]. ידוע בכינויו "'''סנגורם של ישראל'''", על שם מנהגו [[לימוד זכות|ללמד זכות]] על כל יהודי.

נולד בשנת ה'ת"ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר דרברמדיקר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.

בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי עילוי מיערוסלאוו" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] לאשה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.

ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ"ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל"ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, ורכתב וכתב את תורותיו של הרב המגיד.

בשנת תקכ"ג מילא את מקומו של ר' שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל"א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).

בתמוז [[תקמ"ה]] עבר לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}. ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני [[חסיד|חסידים]], חיבר סגולה להצלחה.

הוא היה מחותנו של בקיץ [[אדמותקס"ר הזקןד]], מכיון שהרבנית התקיימו קישורי התנאים וב[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו"ר האמצעיערב שבת]] נישאה בפרשת פרשת נשא שנת תקס״ז להרב בשנת [[אליעזר דערבארימדיקערתקס"ז]], בנו של רבי התקיימה החתונה ב[[מאירז'לובין]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ק ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. ובפרשת בשלח תקס״ח נישאה הרבנית רבקה בת אדמו״ר האמצעי עם נכדו של הרה״ק ר׳ היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק: ר׳ יקותיאל זלמן (בן ר׳ יוסף בונם) וואלעסמברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

בקיץ תקסהחתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן (חתן הרה"ד התקיימו קישורי התנאים ובק ר' לוי יצחק) הרב יוסף בונם וואלעס עם הרבנית [[שבתביילא וולס|ביילא]] פרשה נשא בשנת בת [[תקסאדמו"זר האמצעי]] התקיימה החתונה שהתקיימה ב[[זלאביןליאדי]]. בחתונה השתתפו הן בערב שבת [[אדמו"ר הזקןפרשת בשלח]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשובתקס"ח]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בזלובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט". כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער {{הערה|בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנער.}} לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"הז.כאשר הגיע לברדיטשוב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת שרבי יעקב אינו בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

במחלוקת הצדיקים בענין מלחמת רוסיא ונפוליון, הייתה דעת הרהבשנת [[תק"ק מברדיטשוב כדעת אדמו"ר הזקן - לנצחונה של רוסיא, והוא אף הרים בפועל את תרומתו הגדולה הכספית למען נצחונהע]] לאחר [[הסתלקות]]ו אמר רבי [[נחמן מברסלב]] כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.

מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.===ציונו של רבי לוי יצחק===אחרי [[הסתלקות]]ו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו '[[אוהל (קבר הצדיק)|ציון]]' מיוחד, בזמן [[השואה]] כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תקתש"עפ]] לאחר . בשנת [[הסתלקות|הסתלקותותשע"ח]] אמר טען השליח בברדיטשוב הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו.ובקיץ [[נחמן מברסלבתש"פ]] כי מי נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 "באמצע החפירה, הבנו שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולםמשהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}. בשנת [[תשפ"ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב{{COL}}]}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] שמע מפיו{{הערה|היה בן 19 בפטירתו}}, כי לולי לולא שהתורה הייתה היתה מזכירה את עוון הגאווה הגאוה בריבוי מקומות (כמו "לכן ענקתמו גאווהגאוה" בספר התהיליםבתהילים) לא היה מאמין כי קיימת מידה מדה מוזרה כזאת בעולם, שהרי במה יש לו לאדם להתגאות כשהוא היום כאן ומחר בקבר {{הערה|שיח שרפי קודש ערך גאווה סימן ח}}.

 * '''קדושת לוי''' על התורה.

== ראו גם ניגוניו== 

0*[[א שייגעץ (ניגון)|א שייגעץ]]*[[מאירק'ה מיין זון|ניגון מאירק'ה מיין זון]]*[[ניגון אום אני חומה]]*[[נטילת לולב#ניגון לנטילת לולב|ניגון לנטילת לולב]] 

'''רבי לוי יצחק מברדיטשבמברדיטשוב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון''', צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשבמברדיטשוב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.