חברותא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(21 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
[[קובץ:חברותא.jpg|250px|ממוזער|שמאל|יהודים לומדים תורה בחברותא (פינסק, תרפ"ד)]]
'''חַבְרוּתָא''' היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.
'''חַבְרוּתָא''' היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים.
 
===מקור השם===


==מקור השם==
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".
==מעלתה==
על שיטת הלימוד בחברותא נאמר בגמרא{{הערה|תענית ז, א.}}: "מה ברזל זה אחד מחדד את חברו – אף שני תלמידי חכמים מחדדים זה את זה בהלכה". וכן: "למה נמשלו דברי תורה כאש? לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד – אף דברי תורה אין מתקיימים ביחידי".


===דברי חכמים בשבח השיטה===
בגמרא במסכת תענית{{הערה|תענית כג, א.}} מופיע סיפורו יוצא הדופן של [[חוני המעגל]], על החלום שנמשך 70 שנה וסופו העצוב כשראה חוני שהוא לא מקבל את ההכרה הראויה לו, לא אצל בני משפחתו ולא אצל תלמידי החכמים בבית המדרש; הבין שאין לו טעם בחייו, התפלל לרחמי שמיים ומת. אמר על כך האמורא [[רבא]], הנה לנו דוגמה מוחשית לפתגם העממי 'או חברותא או מיתותא' (=או חברותא או מוות)".


יש הטוענים כי בדברי [[חז"ל]] מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים ב[[תלמוד בבלי]] במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"{{מקור}}. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]].


לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"{{מקור}}. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר"{{מקור}}, כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו.
==במשנת הרבי==
הרבי מסביר, שלימוד לבד לעצמו, קשה לפעול בעצמו חיות, והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, וכפי שהרבי כתב, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו בהתבודדות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון שבמבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מתוצאות לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.


===בחירת חברותא===
==בחירת חברותא==
מנהגו של אדם לבחור חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד ומאפיינים אותו. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש ועוד{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|לדוגמה שאינו מאריך בתפילה וכדומה}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}. בנוסף, צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}
 
===תועלתה===
 
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]
 
===במשנתו של הרבי===
 
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.
 
===בחירת חברותא (2)===
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמה שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}, בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}


במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}, והאחריות בזה רובצת על כתיפם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8103.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כא ח'קג.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}, והאחריות בזה רובצת על כתיפם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8103.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כא ח'קג.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.
===מי שאין לו חברותא===
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}., וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך.
כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת".{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}.
ובמכתב אחר הרבי מנמק ומפרט: פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}}. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4127.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קכז.]}}.


בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב:
{{ציטוט|תוכן=ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר, אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}.|מרכאות=כן}}
במכתב אחר הרבי מנמק ומפרט, שפשוט שאין להבטל חלילה מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכן כבר אמרו רז"ל, שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך{{הערה|אבות ג' ו'}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג]}}.
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.


מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.
===אברכים===


הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ"ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10952.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.]}} - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10901.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקא.] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום{{הערה|1=צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכה"פ פעם בשבוע – יאמרו לחיים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/105.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.]}}.
==אברכים==
הרבי מדגיש ש"גם לאחר זמן שהותו של האברך ב[[כולל]] צריך להיות קביעות עיתים בתורה בחברותא{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10952.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.]}} - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10901.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקא.] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום{{הערה|1=צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך, אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}. באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכל הפחות פעם בשבוע – יאמרו לחיים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/105.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.]}}.
 
==דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא==
בחברותא באופן כללי, חוץ מלימוד נגלה וחסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5264.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה אגרות קודש ריי"צ כרך יד ה'רסד.]}}, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא:
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}} (ראו גם: [[הדרכת חתנים]]).
*גם נשים צריכות ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.
*עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה]}}.


===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא===
חוץ מלימוד נגלה וחסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5264.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה אגרות קודש ריי"צ כרך יד ה'רסד.]}} בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}}.
*גם נשים צריכים ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.
*עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה]}}
==קישורים חיצוניים ==
==קישורים חיצוניים ==
*[http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל]
*[http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל]
*[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/205.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על מה התבטא אדמו"ר הריי"צ "אַ שיינע פיינע חברותא"]
*[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/205.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על מה התבטא אדמו"ר הריי"צ "אַ שיינע פיינע חברותא"]
*[https://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90/ הרב ברוין:מה עדיף: לימוד לבד או לימוד בחברותא?]
*[https://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90/ הרב ברוין:מה עדיף: לימוד לבד או לימוד בחברותא?]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]

גרסה אחרונה מ־18:47, 15 במאי 2024

יהודים לומדים תורה בחברותא (פינסק, תרפ"ד)

חַבְרוּתָא היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים.

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".

מעלתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על שיטת הלימוד בחברותא נאמר בגמרא[1]: "מה ברזל זה אחד מחדד את חברו – אף שני תלמידי חכמים מחדדים זה את זה בהלכה". וכן: "למה נמשלו דברי תורה כאש? לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד – אף דברי תורה אין מתקיימים ביחידי".

בגמרא במסכת תענית[2] מופיע סיפורו יוצא הדופן של חוני המעגל, על החלום שנמשך 70 שנה וסופו העצוב כשראה חוני שהוא לא מקבל את ההכרה הראויה לו, לא אצל בני משפחתו ולא אצל תלמידי החכמים בבית המדרש; הבין שאין לו טעם בחייו, התפלל לרחמי שמיים ומת. אמר על כך האמורא רבא, הנה לנו דוגמה מוחשית לפתגם העממי 'או חברותא או מיתותא' (=או חברותא או מוות)".

הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון[3] וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת מחשבה שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו בזיכרון.

במשנת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מסביר, שלימוד לבד לעצמו, קשה לפעול בעצמו חיות, והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, וכפי שהרבי כתב, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"[4]. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"[5]. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת[6]. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר[7], והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו בהתבודדות[8]. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון שבמבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מתוצאות לימודו[9].

בחירת חברותא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש ועוד[10]. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים"[11], שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,[12] בה התורה נקנית[13]. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת[14][15]. בנוסף, צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצוות[16] והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.[17]

במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו[18][19][20], והאחריות בזה רובצת על כתיפם[21]. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'[22]. מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"[23]. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"[24].

בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב:

ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר, אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא[25].

במכתב אחר הרבי מנמק ומפרט, שפשוט שאין להבטל חלילה מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכן כבר אמרו רז"ל, שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך[26][27]. גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"[28] בשאר ימי השבוע[29]., ואין לך דבר העומד בפני הרצון[30].

מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא[31].

אברכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מדגיש ש"גם לאחר זמן שהותו של האברך בכולל צריך להיות קביעות עיתים בתורה בחברותא[32] - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"[33]. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום[34]. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך, אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים[35]. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכל הפחות פעם בשבוע – יאמרו לחיים[36].

דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחברותא באופן כללי, חוץ מלימוד נגלה וחסידות[37], ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא:

  • הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין[38][39] (ראו גם: הדרכת חתנים).
  • גם נשים צריכות ללמוד בחברותא[40], פעם פעמים בשבוע[41].
  • עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח[42].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ תענית ז, א.
  2. ↑ תענית כג, א.
  3. ↑ אגרות קודש כרך כב ח'שסט.
  4. ↑ אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.
  5. ↑ אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.
  6. ↑ אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.
  7. ↑ אגרות קודש כרך י ג'פ.
  8. ↑ אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.
  9. ↑ אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.
  10. ↑ אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.
  11. ↑ אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.
  12. ↑ אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.
  13. ↑ אגרות קודש כרך י ג'פ.
  14. ↑ לדוגמה שאינו מאריך בתפילה וכדומה
  15. ↑ אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.
  16. ↑ ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.
  17. ↑ ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.
  18. ↑ אגרות קודש כרך ח ב'תמה.
  19. ↑ אגרות קודש כרך יג ד'שנח.
  20. ↑ אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.
  21. ↑ אגרות קודש כרך כא ח'קג.
  22. ↑ אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.
  23. ↑ אגרות קודש כרך יד ה'א.
  24. ↑ אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.
  25. ↑ על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.
  26. ↑ אבות ג' ו'
  27. ↑ ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג
  28. ↑ אגרות קודש כרך יד ה'קצ.
  29. ↑ אגרות קודש כרך יז ו'קסד.
  30. ↑ אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.
  31. ↑ אגרות קודש כרך יג ד'תשו.
  32. ↑ ראה אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.
  33. ↑ אגרות קודש כרך כח י'תתקא. צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [1]
  34. ↑ צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [2]
  35. ↑ אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.
  36. ↑ שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.
  37. ↑ ראה אגרות קודש ריי"צ כרך יד ה'רסד.
  38. ↑ אגרות קודש כרך ה א'שלט.
  39. ↑ אגרות קודש כרך יז ו'רמו.
  40. ↑ ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.
  41. ↑ אגרות קודש כרך יז ו'קסד.
  42. ↑ שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=חברותא&oldid=681364"