אהרן יריב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | [[קובץ:אהרון יריב.jpg|שמאל|ממוזער|האלוף אהרן יריב]] | ||
'''אהרן יריב''' ([[ט' בטבת]] [[ה'תרפ"א]] (20 בדצבר 1920) - [[כ"ו באייר]] [[ה'תשנ"ד]] (7 במאי 1997)) היה אלוף ב[[צה"ל]], ראש אמ"ן ושר ב[[ממשלת ישראל]] שזכה להדרכות אסטרטגיות מ[[הרבי]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט' בטבת]] [[ | {{להשלים}} | ||
נולד ב[[ט' בטבת]] [[תרפ"א]] (20 בדצבר 1920 למינינם) ב[[מוסקבה]]. אביו, חיים רבינוביץ היה רופא יליד [[לטביה]]. בשנת [[תרפ"ב]] עזבה משפחתו את מוסקבה. בשנת [[תרצ"ה]] -[[תרצ"ו]], עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. | |||
בשנת [[תרצ"ט]] התחיל לשרת ב[[צה"ל]]. במהלך שנותיו שירותו ב[[צה"ל]] היה אלוף, ראש אמ"ן ועוד. בשנת [[תשל"ד]] פרש מ[[צה"ל]]. אחרי פרישותו שימש כשר ב[[ממשלת ישראל]]. | |||
ב[[כ"ו באייר]] [[תשנ"ד]] (7 במאי 1997) נפטר. | |||
אהרון | ==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ||
אהרון יריב זכה למכתבים ועצות רבות מ[[הרבי]], בינהם עצות אסטרטגיות, ואף זכה ל[[יחידות]] עם הרבי. | |||
בבשנת [[תשכ"ט]] הציעה [[מדינת ישראל]] ל[[מצרים]] וויתור על שטחים בסיני, לאחר שמצרים לחמה נגד ישראל, במסגרת מלחמת ההתשה, הרבי הביע התנגדות נחרצת נגד המהלך בפני כמה מדינאים ואישי ציבור בישראל, וביניהם מר אהרון יריב, שכיהן באותה תקופה כראש אגף המודיעין בצה"ל, תפקיד שכיהן בה עד [[מלחמת יום כיפור]], שבמהלכה התפרסם כמי שחתם על הפסקת אש עם המצרים בקילומטר המאה ואחד מהגבול המצרי שלשם הסיגה ישראל את כוחותיה. | |||
במהלך יחידות שהייתה לו אצל הרבי, בחורף [[ | במהלך יחידות שהייתה לו אצל הרבי, בחורף [[תש"ל]], הרבי השמיע באוזניו עצה אסטרטגית ממדרגה ראשונה לגבי הדרך הנכונה לניהול עם מצרים. לדברים שנאמרו ביחידות היה המשך בסדרה של מכתבים. המכתב הראשון שכתב הרבי לאהרון יריב היה ב[[י"א בניסן]] [[ה'תש"ל]]. מכתב זה נכתב זמן מה לאחר היחידות, בו הרבי מזכיר שני עניינים שהועלו במהלך היחידות - יצירת תעמולה ישראלית חשאית בתוך העורף המצרי, ושימוש במורדים הכורדים נגד המשטר בעיראק.{{הערה|אקג"ש כו עמ' שסז}} | ||
במהלך מלחמת ההתשה וגם לאחר סיומה - המשיך הרבי להתכתב עם מר יריב באשר לאופן ניהול המערכה בסיני. ב[[כ"ב באייר]] כתב אהרון לרבי כי המצרים עומדים בתוקף על דרישתם לקבל לידיהם את השטחים הסמוכים לתעלת סואץ, וכי ספק אם ההתעקשות הישראלית תניב פרי. | במהלך מלחמת ההתשה וגם לאחר סיומה - המשיך הרבי להתכתב עם מר יריב באשר לאופן ניהול המערכה בסיני. ב[[כ"ב באייר]] כתב אהרון לרבי כי המצרים עומדים בתוקף על דרישתם לקבל לידיהם את השטחים הסמוכים לתעלת סואץ, וכי ספק אם ההתעקשות הישראלית תניב פרי. | ||
| שורה 14: | שורה 21: | ||
תגובתו של הרבי הייתה שחובה על ישראל לעמוד על שלה משתי סיבות: | תגובתו של הרבי הייתה שחובה על ישראל לעמוד על שלה משתי סיבות: | ||
:א) אין ברירה. רק תעלת סואץ היא גבול טבעי, מוגן ובטוח, וכל גבול אחר יהווה 'הזמנה' לסכסוכים. | :א) אין ברירה. רק תעלת סואץ היא גבול טבעי, מוגן ובטוח, וכל גבול אחר יהווה 'הזמנה' לסכסוכים. | ||
:ב) הדרישה המצרית נובעת מהתערבות סובייטית, והפתרון - לא להתגרות ב'דוב' הרוסי אלא לגרום בעקיפין להרס התעלה כך שהרוסים יאבדו כל אינטרס בתעלה. | :ב) הדרישה המצרית נובעת מהתערבות סובייטית, והפתרון - לא להתגרות ב'דוב' הרוסי אלא לגרום בעקיפין להרס התעלה כך שהרוסים יאבדו כל אינטרס בתעלה.{{הערה|אגק"ש, כו, עמ' תו}}: | ||
יומיים לאחר התוועדות של הרבי ב[[כ"ח בתמוז]] בשנת [[תש"ל]], בה זעק הרבי נגד היוזמה של ישראל לעסוק במשא ומתן עם מצרים על הפסקת אש, והזהיר שבאם ייחתם ההסכם המצרים עתידים להפר את ההסכם תוך 24 שעות ולקרב טילים לתעלה, כך ששום מטוס פאנטום לא יוכל לפעול באזור בשעת מלחמה, כפי שאכן אירע במלחמת יום כיפור, כתב הרבי לאהרון, מכתב נוסף על רעיון הריסת התעלה{{הערה|ראו אגק"ש כו עמ' תמ}}. בתגובה למכתב של אהרון כי לא פשוט ולא קל להרוס את כל תעלת סואץ, ענה הרבי כי דווקא בגלל אורכה הרב של התעלה קל יותר לקלקל אותה במקום אחד או שניים ודי בכך. ובאשר לרצון שלא להרגיז את ה'דוב הרוסי', הרי ניסיון העבר - אי הפרעה לבניית סכר אסוואן בזמנו על ידי המצרים, מלמד שעדיף להרגיז את 'הדוב' מאשר להימנע ולאפשר לו בניית תעשייה אטומית. | |||
במכתבו הבא של הרבי, ב[[ג' בתמוז]] [[תשל"א]], עונה הרבי בפני אהרון על תמיהות נוקבות ביחס למדיניותה של ישראל בנושא התעלה, ומראה את תוצאותיה החמורות. | |||
ב[[ג' באלול]] [[תשל"א]], כתב הרבי איגרת נרחבת לאהרון{{הערה|אגק"ש כרך זל עמ' רד-רח}} ובה קובע הרבי כי ההסדר החלקי עם מצרים "תחילתו ברצון וסופו באונס", וחזרה על טעות דומה. פער הכוחות בין צה"ל לצד שכנגד ופשר השקעת הון רב בהקמת קו הגנה אין בו תועלת בימינו.{{הערה|שם עמ' רח-רט}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[ישראל אלפנביין]], '''האסרטגיוה הביטחונית של הרבי''', [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[ג' בתמוז]], [[תשס"ד]]. | *[[ישראל אלפנביין]], '''האסרטגיוה הביטחונית של הרבי''', [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[ג' בתמוז]], [[תשס"ד]]. | ||
* | *[[ברגע האמת (ספר)]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13341&CategoryID=2169 הרבי, האלוף, התפילין ומלחמת ששת-הימים] באתר חב"ד. | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13341&CategoryID=2169 הרבי, האלוף, התפילין ומלחמת ששת-הימים] באתר חב"ד. | ||
*[https://col.org.il/news/80881 ידיעות אחרונות חושף: הקשר החשאי בין האלוף לרבי] ב{{חב"ד און ליין}}. | *[https://col.org.il/news/80881 ידיעות אחרונות חושף: הקשר החשאי בין האלוף לרבי] ב{{חב"ד און ליין}}. | ||
*[https://chabad.info/blogs/727941/ הקשר העמוק בין הרבי לראש אגף המודיעין] מאת הרב אבישי איפרגון. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:יריב, אהרון}} | |||
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]][[קטגוריה:חברי כנסת]] | [[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]][[קטגוריה:חברי כנסת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:19, 13 במאי 2024
אהרן יריב (ט' בטבת ה'תרפ"א (20 בדצבר 1920) - כ"ו באייר ה'תשנ"ד (7 במאי 1997)) היה אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן ושר בממשלת ישראל שזכה להדרכות אסטרטגיות מהרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט' בטבת תרפ"א (20 בדצבר 1920 למינינם) במוסקבה. אביו, חיים רבינוביץ היה רופא יליד לטביה. בשנת תרפ"ב עזבה משפחתו את מוסקבה. בשנת תרצ"ה -תרצ"ו, עלתה משפחתו לארץ הקודש.
בשנת תרצ"ט התחיל לשרת בצה"ל. במהלך שנותיו שירותו בצה"ל היה אלוף, ראש אמ"ן ועוד. בשנת תשל"ד פרש מצה"ל. אחרי פרישותו שימש כשר בממשלת ישראל.
בכ"ו באייר תשנ"ד (7 במאי 1997) נפטר.
קשריו עם הרבי וחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אהרון יריב זכה למכתבים ועצות רבות מהרבי, בינהם עצות אסטרטגיות, ואף זכה ליחידות עם הרבי.
בבשנת תשכ"ט הציעה מדינת ישראל למצרים וויתור על שטחים בסיני, לאחר שמצרים לחמה נגד ישראל, במסגרת מלחמת ההתשה, הרבי הביע התנגדות נחרצת נגד המהלך בפני כמה מדינאים ואישי ציבור בישראל, וביניהם מר אהרון יריב, שכיהן באותה תקופה כראש אגף המודיעין בצה"ל, תפקיד שכיהן בה עד מלחמת יום כיפור, שבמהלכה התפרסם כמי שחתם על הפסקת אש עם המצרים בקילומטר המאה ואחד מהגבול המצרי שלשם הסיגה ישראל את כוחותיה.
במהלך יחידות שהייתה לו אצל הרבי, בחורף תש"ל, הרבי השמיע באוזניו עצה אסטרטגית ממדרגה ראשונה לגבי הדרך הנכונה לניהול עם מצרים. לדברים שנאמרו ביחידות היה המשך בסדרה של מכתבים. המכתב הראשון שכתב הרבי לאהרון יריב היה בי"א בניסן ה'תש"ל. מכתב זה נכתב זמן מה לאחר היחידות, בו הרבי מזכיר שני עניינים שהועלו במהלך היחידות - יצירת תעמולה ישראלית חשאית בתוך העורף המצרי, ושימוש במורדים הכורדים נגד המשטר בעיראק.[1]
במהלך מלחמת ההתשה וגם לאחר סיומה - המשיך הרבי להתכתב עם מר יריב באשר לאופן ניהול המערכה בסיני. בכ"ב באייר כתב אהרון לרבי כי המצרים עומדים בתוקף על דרישתם לקבל לידיהם את השטחים הסמוכים לתעלת סואץ, וכי ספק אם ההתעקשות הישראלית תניב פרי.
תגובתו של הרבי הייתה שחובה על ישראל לעמוד על שלה משתי סיבות:
- א) אין ברירה. רק תעלת סואץ היא גבול טבעי, מוגן ובטוח, וכל גבול אחר יהווה 'הזמנה' לסכסוכים.
- ב) הדרישה המצרית נובעת מהתערבות סובייטית, והפתרון - לא להתגרות ב'דוב' הרוסי אלא לגרום בעקיפין להרס התעלה כך שהרוסים יאבדו כל אינטרס בתעלה.[2]:
יומיים לאחר התוועדות של הרבי בכ"ח בתמוז בשנת תש"ל, בה זעק הרבי נגד היוזמה של ישראל לעסוק במשא ומתן עם מצרים על הפסקת אש, והזהיר שבאם ייחתם ההסכם המצרים עתידים להפר את ההסכם תוך 24 שעות ולקרב טילים לתעלה, כך ששום מטוס פאנטום לא יוכל לפעול באזור בשעת מלחמה, כפי שאכן אירע במלחמת יום כיפור, כתב הרבי לאהרון, מכתב נוסף על רעיון הריסת התעלה[3]. בתגובה למכתב של אהרון כי לא פשוט ולא קל להרוס את כל תעלת סואץ, ענה הרבי כי דווקא בגלל אורכה הרב של התעלה קל יותר לקלקל אותה במקום אחד או שניים ודי בכך. ובאשר לרצון שלא להרגיז את ה'דוב הרוסי', הרי ניסיון העבר - אי הפרעה לבניית סכר אסוואן בזמנו על ידי המצרים, מלמד שעדיף להרגיז את 'הדוב' מאשר להימנע ולאפשר לו בניית תעשייה אטומית.
במכתבו הבא של הרבי, בג' בתמוז תשל"א, עונה הרבי בפני אהרון על תמיהות נוקבות ביחס למדיניותה של ישראל בנושא התעלה, ומראה את תוצאותיה החמורות.
בג' באלול תשל"א, כתב הרבי איגרת נרחבת לאהרון[4] ובה קובע הרבי כי ההסדר החלקי עם מצרים "תחילתו ברצון וסופו באונס", וחזרה על טעות דומה. פער הכוחות בין צה"ל לצד שכנגד ופשר השקעת הון רב בהקמת קו הגנה אין בו תועלת בימינו.[5]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל אלפנביין, האסרטגיוה הביטחונית של הרבי, כפר חב"ד, ג' בתמוז, תשס"ד.
- ברגע האמת (ספר)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי, האלוף, התפילין ומלחמת ששת-הימים באתר חב"ד.
- ידיעות אחרונות חושף: הקשר החשאי בין האלוף לרבי ב
. - הקשר העמוק בין הרבי לראש אגף המודיעין מאת הרב אבישי איפרגון.