משה רובינסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
התחתן עם מרת בת שבע{{הערה|1=לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' [[יקותיאל דובער קלמנסון]], וילדה ממנו מספר ילדים.}} בת ר' יחיאל רבינוביץ. | התחתן עם מרת בת שבע{{הערה|1=לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' [[יקותיאל דובער קלמנסון]], וילדה ממנו מספר ילדים.}} בת ר' יחיאל רבינוביץ. | ||
ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]], והוא נפטר ב[[כ"ג טבת]] [[תש"ט]]. נטמן ב[[בית עלמין | ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]], והוא נפטר ב[[כ"ג טבת]] [[תש"ט]]. נטמן ב[[בית עלמין העתיק טבריה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
{{מיון רגיל:רובינסון, משה}} | {{מיון רגיל:רובינסון, משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:17, 1 במאי 2024
ר' משה רובינסון (? - כ"ג טבת תש"ט) היה מנהל ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' בן ציון רובינסון וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"צ.
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית תומכי תמימים ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורביץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על ידי הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד.
התחתן עם מרת בת שבע[1] בת ר' יחיאל רבינוביץ.
בבריחה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה, והוא נפטר בכ"ג טבת תש"ט. נטמן בבית עלמין העתיק טבריה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת דאבא, אשת ר' משה יצחק פורסט, שליח הרבי בהולנד.
- בתו, מרת חיה סימא, אשת ר' יוסף הומינער, קראון הייטס.
גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח יקותיאל דובער קלמנסון.
- אחיו, ר' בערל רובינסון.
- אחותו, מרת לאה, אשת המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
- אחותו, מרת רבקה, אשת ר' יהושע קארף.
- אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו.
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' יקותיאל דובער קלמנסון, וילדה ממנו מספר ילדים.