אליהו כי טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אליהו כי טוב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב אליהו כי טוב (מוקוטובסקי)]] | [[קובץ:אליהו כי טוב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב אליהו כי טוב (מוקוטובסקי)]] | ||
הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' ( | הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (לשעבר '''מוקוטובסקי'''; [[ד' בניסן]] [[תרע"ב]] - [[ו' באדר א']] [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי פאג"י (שפרשה מתנועת פא"י), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, | נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, מחסידי רבי [[צדוק הכהן מלובלין]]. בילדותו עברו הוריו להתגורר ב[[עיירה]] אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה. | ||
בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה ב[[פולין]] רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ו[[נישואין|נשא]] את אחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין. | בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה ב[[פולין]] רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ו[[נישואין|נשא]] את אחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין. | ||
תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל | תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) בירושלים, וכאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פאג"י" (ראשי תיבות של: פועלי אגודת ישראל; ויש גורסים: פורשי אגודת ישראל). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים. | ||
בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרשמי. | בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרשמי. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים. | בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים. | ||
ב[[בחירות לכנסת]] הראשונה הוצב במקום השלישי בחזית הדתית מטעם אגודת ישראל, אך בעקבות איומי הרב [[יצחק מאיר לוין]] שבאם הרב כי טוב יכנס הוא יפרוש מהכנסת - מפלגת פאג"י הוצאה שלא מרצונה מהחזית ורצה בנפרד כשהרב כי טוב עומד בראשה, ולא עברה את אחוז החסימה. | |||
בשנת [[תשי"א]] הצטרפה תנועת פאג"י לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת והרב כי טוב נבחר לעמוד בראשה; גם בפעם זו המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ובעקבות הכשלון בבחירות ועקירת חבריו להנהגת התנועה, [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], מארץ ישראל - פרש בשנת [[תשי"ד]] מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו. | |||
נפטר ב[[מוצאי שבת]] ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג [[ירושלים]] עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב. | נפטר ב[[מוצאי שבת]] ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג [[ירושלים]] עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב. | ||
==קשריו עם הרבי וחסידי חב"ד == | ==קשריו עם הרבי וחסידי חב"ד == | ||
בשנת [[תשי"ג]] | בשנת [[תשי"ג]] נסע ל[[ארצות הברית]] ונכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי{{הערה|במכתב להנהלת תומכי תמימים לוד כותב הרבי שבשעת ה[[יחידות]] נכחו גם אנשי הנהלת פאג"י, הרב אברהם טרגר ומר חיים שטרן, ומגדיר את הביקור: "ביקרו אצלי באופן ידידותי". המכתב המלא נדפס בספר '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 164.}}, במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל; והרבי אמר לו ש{{ציטוטון|הלהט הלא דתי של ה'[[להכעיס]]' ייעלם מן האופנה, ובסופו של דבר רבים מבין הצעירים ישובו בתשובה}}{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]], 'הרבי' עמוד 307 ואילך (הובא בהתקשרות א'פא).}}; באותה הזדמנות, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|לוּ היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך '[[השומר הצעיר]]' - הייתי כבר מחולל שם מהפכה}}{{הערה|1=הרב [[צבי גרינוולד]] (הובא אצל: הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 "מלחמת תנופה"], '''[[שבועון התקשרות|התקשרות]]''' תרצב).}}. | ||
באותה יחידות, הציע הרב כי טוב לקיים אסיפה של גדולי ישראל שידונו בבעיות הכלל וימצאו להם פתרון. להצעתו, ישתתפו בכנס: [[הרבי]], ה"{{ה|בית ישראל}}" מגור, רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], רבי [[משה פיינשטיין]], ראש ישיבת [[לייקווד]] וה[[חזון איש]]; להצעה זו הגיב הרבי בחיוך, ואמר לו: {{ציטוטון|אם אכן תצליח לארגן אסיפה כזו - משיח יבוא מיד, ואז כל הבעיות תיפתרנה מאליהן ולא יהיה צורך לדון בהן...}}{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]] (ששמע מפיו), '''[http://www.col.org.il/files/0.32099129912_10701290.pdf לקט ופרט - ד]''' אות כה, תשע"ט.}}. | |||
כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש [[ירושלים]] ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית. | כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש [[ירושלים]] ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית. | ||
מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל | מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בוודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בוודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (ה[[יחידות]] נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}. | ||
עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תנש"א.}}. | |||
בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ה[[התוועדות]] של [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט | בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ה[[התוועדות]] של [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}. | ||
בספרו חסידים ואנשי מעשה רואים את יחס הכבוד שנתן לאדמו"ר הזקן | בספרו חסידים ואנשי מעשה רואים את יחס הכבוד שנתן לאדמו"ר הזקן | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת | * חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תנש"א | ||
*זאב קיציס, '''[http://musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א | *זאב קיציס, '''[http://musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א | ||
*'''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 68-73. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 67: | שורה 68: | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:45, 28 באפריל 2024
הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן תרע"ב - ו' באדר א' תשל"ו, 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי פאג"י (שפרשה מתנועת פא"י), עורך בטאון "הקול", איש חינוך וסופר מוכשר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בורשא בד' ניסן תרע"ב להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, מחסידי רבי צדוק הכהן מלובלין. בילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ללובלין, ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של אגודת ישראל, וכן עסק בהוראה.
בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונשא את אחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת תרצ"ו הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.
תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) בירושלים, וכאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע לציונות, החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פאג"י" (ראשי תיבות של: פועלי אגודת ישראל; ויש גורסים: פורשי אגודת ישראל). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב אוריאל צימר העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.
בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט אליהו כי טוב, ולימים אימץ שם זה כשמו הרשמי.
בשנת תש"א ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.
בבחירות לכנסת הראשונה הוצב במקום השלישי בחזית הדתית מטעם אגודת ישראל, אך בעקבות איומי הרב יצחק מאיר לוין שבאם הרב כי טוב יכנס הוא יפרוש מהכנסת - מפלגת פאג"י הוצאה שלא מרצונה מהחזית ורצה בנפרד כשהרב כי טוב עומד בראשה, ולא עברה את אחוז החסימה.
בשנת תשי"א הצטרפה תנועת פאג"י לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת והרב כי טוב נבחר לעמוד בראשה; גם בפעם זו המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ובעקבות הכשלון בבחירות ועקירת חבריו להנהגת התנועה, אוריאל צימר ואברהם פרשן, מארץ ישראל - פרש בשנת תשי"ד מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.
נפטר במוצאי שבת בו' אדר א' תשל"ו בגיל 64, ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.
קשריו עם הרבי וחסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ג נסע לארצות הברית ונכנס ליחידות אצל הרבי[1], במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל; והרבי אמר לו ש"הלהט הלא דתי של ה'להכעיס' ייעלם מן האופנה, ובסופו של דבר רבים מבין הצעירים ישובו בתשובה"[2]; באותה הזדמנות, אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' - הייתי כבר מחולל שם מהפכה"[3].
באותה יחידות, הציע הרב כי טוב לקיים אסיפה של גדולי ישראל שידונו בבעיות הכלל וימצאו להם פתרון. להצעתו, ישתתפו בכנס: הרבי, ה"בית ישראל" מגור, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רבי משה פיינשטיין, ראש ישיבת לייקווד והחזון איש; להצעה זו הגיב הרבי בחיוך, ואמר לו: "אם אכן תצליח לארגן אסיפה כזו - משיח יבוא מיד, ואז כל הבעיות תיפתרנה מאליהן ולא יהיה צורך לדון בהן..."[4].
כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"[5], ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.
מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בוודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"[6][7].
עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"[8], ואמר לו ביחידות: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"[9].
בשנת תשכ"ג ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ההתוועדות של י"ט כסלו שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו[10].
בספרו חסידים ואנשי מעשה רואים את יחס הכבוד שנתן לאדמו"ר הזקן
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסידים ואנשי מעשה - סיפורי חסידים (שתי כרכים[11]) תשט"ו-תשכ"ו.
- איש וביתו - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, תשי"ז.
- ספר הפרשיות - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים[12]).
- ספר התודעה - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ומנהגים, תשי"ח[13].
- כפתור ופרח - אמרות חז"ל מבוארות, תש"כ.
- הגדה של פסח - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, תשכ"א.
- ילקוט טוב - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, תשכ"א.
- הבו גודל - בעיות החינוך בדורנו, תשל"ב.
- ששה פרקים לבן דורנו - תשל"ה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
- בנו, עודד כי טוב.
- בנו, שלום צבי כי טוב, חסיד חב"ד.
- ביתו, הציירת רחל קיציס.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מרדכי מנשה לאופר, התקשרות, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש:
- "הסופר רבי אברהם אליהו (מוקוטובסקי) כי טוב", גיליון א'פא
- "ניצול כל כוחו בצדקה רוחנית", גיליון א'פב
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תנש"א
- זאב קיציס, המהפכן מבית פסישחא, במוסף שבת של מקור ראשון, גיליון 710, פרשת צו, תשע"א
- והיו מספרים מוסף בית משיח לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 68-73.
הערות שוליים
- ↑ במכתב להנהלת תומכי תמימים לוד כותב הרבי שבשעת היחידות נכחו גם אנשי הנהלת פאג"י, הרב אברהם טרגר ומר חיים שטרן, ומגדיר את הביקור: "ביקרו אצלי באופן ידידותי". המכתב המלא נדפס בספר 'ימי תמימים' חלק ב' עמוד 164.
- ↑ הרב טוביה בלוי, 'הרבי' עמוד 307 ואילך (הובא בהתקשרות א'פא).
- ↑ הרב צבי גרינוולד (הובא אצל: הרב מרדכי מנשה לאופר, "מלחמת תנופה", התקשרות תרצב).
- ↑ הרב טוביה בלוי (ששמע מפיו), לקט ופרט - ד אות כה, תשע"ט.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה בהשמטת שמו.
- ↑ אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא.
- ↑ הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, ובמכתב לחתנו חנוך בן ארזה שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בוודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ביחידות של הרב טוביה בלוי בחודש תשרי תשכ"ג, ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (היחידות נדפסה בקובץ מקדש מלך חלק ד' עמוד תיד).
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה.
- ↑ הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תנש"א.
- ↑ משבחי רבי פרק י"ב.
- ↑ חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: במעונות אריות (תשט"ו), כחודו של מחט (תשט"ו), בחסד עליון (תשט"ז), הפותח שער (תשט"ז), כתר מלכות (תשכ"ו).
- ↑ יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.
- ↑ כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר, פרקים שהושמטו מספר התודעה.