חיים חייקל מאמדור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''חיים | רבי '''חיים חייקל''' נולד לאביו רבי שמואל, משפחתו היא כמה דורות היו כולם צדיקי עליון קדושים ונסתרים{{הערה|על פי הקדמת נכדו לחן וחסד.}}. לפי גירסא אחת, היה תלמיד [[הגר"א]], והרביץ [[תורה]] לתלמידים. הוא היה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים מ[[שבת]] לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה. | ||
==התקרבותו לחסידות== | ==התקרבותו לחסידות== | ||
התקרבותו לחסידות שנויה במחלוקת וקיימים מספר גרסאות; | התקרבותו לחסידות שנויה במחלוקת וקיימים מספר גרסאות; | ||
גרסא אחת אומרת{{ | גרסא אחת אומרת{{הערה|אביר הרועים, פיעטרקוב תרצ"ה חלק ב' עמ' נד.}}, שהתקרבותו לחסידות הייתה על ידי הרב [[אהרן הגדול מקרלין]]. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי [[ליטא]] הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה [[נשמה|נשמות]] גבוהות היה מקרב אותם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה יהודי שיושב ועוסק בתורה. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: ב[[תורה]] לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?' הלא מובא בפרקי אבות, כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומבלי להמתין למענה הוא פנה מיד ויצא מבית הכנסת, עלה על העגלה וציווה לבעל העגלה להמשיך ולנסוע. אך רבי חיים חייקל התלהב כל כך מהדיבור, רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה להצליף על הסוסים ולשעוט בדהרה. עד שראה רבי אהרן כי לא נשאר כוח ברבי חיים לרוץ הלאה, וציווה לעצור את העגלה. | ||
רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד [[המגיד ממזריטש]] על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה. | רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד [[המגיד ממזריטש]] על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה. | ||
אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלף | אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלף לילות בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.{{הערה|1=ראה בארוכה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13026&st=&pgnum=152 קובץ בית אהרן וישראל].}} | ||
גירסא | גירסא שנייה אומרת שהתקרבותו הייתה כש[[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מהורודוק]] נסעו בשליחות [[הרב המגיד]] ל[[שקלוב]], לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}}, ובדרשה ציטט ההורודוקר את מאמר [[חז"ל]] הנ"ל, והציב את השאלה "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם"?, ויצאו מבית הכנסת לביתו של אחד החסידים. ר' חיים חייקל הזדעזע לשמע הדברים וחיפש אותם ברחבי ה[[עיירה]] עד שמצאם ושאל את ההורדוקר היכן מקבלים את הרזי תורה, והוא שלחו ל[[מזריטש]]. | ||
הוא היה עובד את ה' בהתרגשות ומרירות. כאשר עבר פעם פריץ אחד לידו בעת תפילתו, נענה ואמר: מובטחני, כי גם רוצח אם היה שומע את תפילתו, היה נמס לבו ונעשה למים. | הוא היה עובד את ה' בהתרגשות ומרירות. כאשר עבר פעם פריץ אחד לידו בעת תפילתו, נענה ואמר: מובטחני, כי גם רוצח אם היה שומע את תפילתו, היה נמס לבו ונעשה למים. | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
== עם [[אדמו"ר הזקן]] == | == עם [[אדמו"ר הזקן]] == | ||
לאחר שהתקרב לחסידות ונעשה ל[[אדמו"ר]] בעצמו, נפגש עמו פעם [[אדמו"ר הזקן]] ליד אחד מתלמדיו שהיה שקוע ב[[תפילה]] והתפאר שכשאותו חסיד מתפלל מאיר אצלו [[גילוי אליהו]]. אמר לו אדמו"ר הזקן, שזו לא חכמה, כיוון שלא אותו חסיד מתפלל, אלא בתפילתו ר' חייקל עצמו מתפלל{{הערה|אצל [[חסידי פולין]], האדמו"ר אליו מקושר החסיד, מעלה את [[עבודת השם]] שלו. אולם אצל חסידי חב"ד העבודה היא עצמית}}. "אך תראה אצל החסיד שלי (והצביע על אחד החסידים), אצלו מאירה ה[[יחידה שבנפש]]". | היה מאוהבי אדמו"ר הזקן עד כדי [[מסירות נפש]]{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שמח.}}. | ||
לאחר שהתקרב לחסידות ונעשה ל[[אדמו"ר]] בעצמו, נפגש עמו פעם [[אדמו"ר הזקן]] ליד אחד מתלמדיו שהיה שקוע ב[[תפילה]] והתפאר שכשאותו חסיד מתפלל מאיר אצלו [[גילוי אליהו]]. אמר לו אדמו"ר הזקן, שזו לא חכמה, כיוון שלא אותו חסיד מתפלל, אלא בתפילתו ר' חייקל עצמו מתפלל{{הערה|אצל [[חסידי פולין]], האדמו"ר אליו מקושר החסיד, מעלה את [[עבודת השם]] שלו. אולם אצל חסידי חב"ד העבודה היא עצמית.}}. "אך תראה אצל החסיד שלי (והצביע על אחד החסידים), אצלו מאירה ה[[יחידה שבנפש]]". | |||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
באחד | באחד ממכתביו שהופיעו בכתבי [[הגניזה החרסונית]]{{הערה|משנת תקל"ח, מכתב רס"ג.}}, כותב הוא לחתנו רבי נתן, אב"ד מאקווא: | ||
{{ציטוטון|פירש מורי הרב המגיד, על פסוק '''תמים תהיה''', אם בחפצך להיות תמים ובל יחסר לך מאום, '''עם ה' אלקיך''', תשמח בחלק אלוקי שלך ואל תקנא זולתך...}} | {{ציטוטון|פירש מורי הרב המגיד, על פסוק '''תמים תהיה''', אם בחפצך להיות תמים ובל יחסר לך מאום, '''עם ה' אלקיך''', תשמח בחלק אלוקי שלך ואל תקנא זולתך...}} | ||
| שורה 38: | שורה 39: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:29, 25 באפריל 2024
רבי חיים חייקל נולד לאביו רבי שמואל, משפחתו היא כמה דורות היו כולם צדיקי עליון קדושים ונסתרים[1]. לפי גירסא אחת, היה תלמיד הגר"א, והרביץ תורה לתלמידים. הוא היה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה.
התקרבותו לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
התקרבותו לחסידות שנויה במחלוקת וקיימים מספר גרסאות;
גרסא אחת אומרת[2], שהתקרבותו לחסידות הייתה על ידי הרב אהרן הגדול מקרלין. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי ליטא הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה נשמות גבוהות היה מקרב אותם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה יהודי שיושב ועוסק בתורה. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: בתורה לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?' הלא מובא בפרקי אבות, כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומבלי להמתין למענה הוא פנה מיד ויצא מבית הכנסת, עלה על העגלה וציווה לבעל העגלה להמשיך ולנסוע. אך רבי חיים חייקל התלהב כל כך מהדיבור, רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה להצליף על הסוסים ולשעוט בדהרה. עד שראה רבי אהרן כי לא נשאר כוח ברבי חיים לרוץ הלאה, וציווה לעצור את העגלה.
רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד המגיד ממזריטש על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה.
אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלף לילות בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.[3]
גירסא שנייה אומרת שהתקרבותו הייתה כשאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל מהורודוק נסעו בשליחות הרב המגיד לשקלוב, לשאת דרשה בבית הכנסת "ש' גאונים'[4], ובדרשה ציטט ההורודוקר את מאמר חז"ל הנ"ל, והציב את השאלה "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם"?, ויצאו מבית הכנסת לביתו של אחד החסידים. ר' חיים חייקל הזדעזע לשמע הדברים וחיפש אותם ברחבי העיירה עד שמצאם ושאל את ההורדוקר היכן מקבלים את הרזי תורה, והוא שלחו למזריטש.
הוא היה עובד את ה' בהתרגשות ומרירות. כאשר עבר פעם פריץ אחד לידו בעת תפילתו, נענה ואמר: מובטחני, כי גם רוצח אם היה שומע את תפילתו, היה נמס לבו ונעשה למים.
נפטר בכ"ג באדר תקמ"ז יומיים אחרי שנפטר רעו רבי אלימלך מליז'נסק.
עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מאוהבי אדמו"ר הזקן עד כדי מסירות נפש[5].
לאחר שהתקרב לחסידות ונעשה לאדמו"ר בעצמו, נפגש עמו פעם אדמו"ר הזקן ליד אחד מתלמדיו שהיה שקוע בתפילה והתפאר שכשאותו חסיד מתפלל מאיר אצלו גילוי אליהו. אמר לו אדמו"ר הזקן, שזו לא חכמה, כיוון שלא אותו חסיד מתפלל, אלא בתפילתו ר' חייקל עצמו מתפלל[6]. "אך תראה אצל החסיד שלי (והצביע על אחד החסידים), אצלו מאירה היחידה שבנפש".
מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחד ממכתביו שהופיעו בכתבי הגניזה החרסונית[7], כותב הוא לחתנו רבי נתן, אב"ד מאקווא:
"פירש מורי הרב המגיד, על פסוק תמים תהיה, אם בחפצך להיות תמים ובל יחסר לך מאום, עם ה' אלקיך, תשמח בחלק אלוקי שלך ואל תקנא זולתך..."
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו רבי דובער נפטר ללא בנים ונקבר בשדליץ.
- בנו רבי שמואל הוא חתנו של רבי אהרן מזליחוב בעל האור הגנוז וסידור כתר נהורא.
- חתנו רבי נתן ממקאווא, מתלמידי החוזה מלובלין.
- חתנו הר"ר משה מקוברין אחיו של רבי אהרן מקרלין.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתבי הר"ר יאשיה שו"ב, עמ' קס"א - קס"ד
הערות שוליים
- ↑ על פי הקדמת נכדו לחן וחסד.
- ↑ אביר הרועים, פיעטרקוב תרצ"ה חלק ב' עמ' נד.
- ↑ ראה בארוכה קובץ בית אהרן וישראל.
- ↑ בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת
- ↑ רשימת היומן עמוד שמח.
- ↑ אצל חסידי פולין, האדמו"ר אליו מקושר החסיד, מעלה את עבודת השם שלו. אולם אצל חסידי חב"ד העבודה היא עצמית.
- ↑ משנת תקל"ח, מכתב רס"ג.