וורה בורושנסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(20 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
מרת '''פייגא דבורה (וֶורַה) בורושנסקי''' (ילידת שנת [[תרח"צ]]) היא מוותיקות נשות חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], בעברה רופאה נוירולוגית, במסגרת עבודתה ברוסיה הצילה חסידי חב"ד רבים מגיוס לצבא הרוסי, כיום היא משפיעה בקרב נשי חב"ד בנחלת הר חב"ד.
מרת '''פייגא דבורה (וֶורַה) בורושנסקי''' היא מוותיקות נשות חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], בעברה אחות רפואית שהצילה חסידי חב"ד רבים מגיוס לצבא הרוסי, כיום היא משפיעה בקרב נשי חב"ד בנחלת הר חב"ד.


==תולדות חייה==
==תולדות חייה{{הערה|הפסקאות הבאות מיוסדות בחלקם על ראיון שנתנה ל[http://www.ravdori.co.il/stories/משפחת-חסידי-חבד-מדורי-דורות הקשר הרב דורי]}}==
נולדה בשנת [[תרח"צ]] (1938) לאביה הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ולאימה ציפא ב[[רוגצ'וב]] שב[[רוסיה]].  
נולדה בשנת [[תרח"צ]] (1938) לאביה הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] שהיה חסיד חב"ד מראשי המחתרת החסידית ברוסיה, ולאימה מרת ציפה{{הערה|ביתו של הרב [[חיים אלעזר גורליק]]}} ב[[רוגצ'וב]] שב[[רוסיה]].


כשהייתה בת 5 משפחתה עברה מאימת המלחמה כמו חסידי חב"ד רבים ל[[סמרקנד]], בסיום המלחמה אביה ואמה היו מראשי ארגון ה[[בריחה הגדולה מרוסיה]]. הוקם וועד שהיה אחראי לזיוף דרכונים. הם כתבו שבעלי הדרכונים הם אזרחים פולניים, וכך יהודים רבים הצליחו לחצות את הגבול ולצאת מרוסיה. הארגון היה ב[[לבוב]] (למברג) ולכן משפחתה עברה ללבוב.
כשהייתה בת 5 משפחתה עברה מאימת המלחמה כמו חסידי חב"ד רבים ל[[סמרקנד]].


הדוד של מרת וורה, הרב [[מענדל גורליק]] היה אחראי על זיוף הדרכונים, והתפקיד של אימה היה להעביר את המסמכים המזויפים ליעד שלהם. הארגון היה כרוך בסיכון רב. אבל רק בזכותם המון חסידים זכו לצאת מרוסיה, הדרך הייתה מסוכנת, ארוכה וקשה, אבל העדיפו דרך קשה מאשר להישאר שם.
בסיום המלחמה, כמו עוד חסידים רבים, המשפחה נסעה אל העיר [[לבוב]] במטרה לנסות להבריח את הגבול ב"[[עשאלונים]]" באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. אביה, אימה וכמה מקרובי המשפחה עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה בבריחה המונית שנקראה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".


בשלב מסוים תפסו את אימה, אביה הספיק לברוח ל[[צ'רנוביץ]], ונשארו 3 הילדים לבד.
בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון [[תש"ז]] נעצרה אימה מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה לעשר שנות מאסר. אביה הספיק לברוח ל[[צ'רנוביץ']], ושלושת הילדים נשארו לבדם.


אימה חיכתה למשפט שלה, פסק הדין היה אמור להיות קשה ביותר, אחותה הגדולה דריישקע היתה על יד אימה, בית הסוהר היה ליד לבוב ואחותה כל הזמן הייתה מגיעה אליה. אביה התחבא אצל אנשים בצרנוביץ בינתיים אחיה מוט'ל העביר אותה גם לצרנובי'ץ והיא נדדה בין משפחות יהודיות.
בהמשך, אחותה הגדולה דריישקע עברה להיות על יד מתקן הכליאה של אימה, אחיה [[מוט'ל קוזלינר|מוט'ל]] שהספיק להיאבק ולהשתחרר באותה תקופה העביר אותה גם לצ'רנוביץ והיא נדדה בין משפחות יהודיות.


אמא קיבלה בחסדי ה' רק 10 שנים מאסר!! דריישקע אחותי נשארה לידה וביקרה אותה כשיכלה. הנס היה שהודיעו לרבי הריי"צ שאימא נתפסה, והרבי הריי"צ עשה בידו תנועת ביטול, ואמר שהיא לא תשב הרבה זמן והיא תצא נקיה. ואכן אמא השתחררה לאחר 3 שנים בלבד. כאשר יצאה לא נכתב בתעודת הזהות שלה, שהיא הייתה אסירה פוליטית, כפי שהיה מקובל באותם ימים. תעודת זהות 'נקיה' מבלי לציין, שהיא אסירה פוליטית משוחררת. מה שאפשר לה בהמשך לשכור דירה ולהתחיל בחיים חדשים.
כשהודיעו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שאימה נתפסה, עשה בידו הק' תנועת ביטול, ואמר שהיא לא תשב הרבה זמן והיא תצא נקיה. ואכן היא השתחררה לאחר 3 שנים בטרם עת בשנת [[תש"ט]]. כאשר יצאה לא נכתב בתעודת הזהות שלה, שהיא הייתה אסירה פוליטית, כפי שהיה מקובל באותם ימים. עובדה זו אפשרה לה בהמשך להסתדר בקלות יותר.


אימא הגיעה לצרנוביץ בשנת 1949, אבל אז תפסו את אבא, זה היה באוגוסט באותה שנה. יום אחד, הציע לנו מישהו דירה, מאוד פחדנו שהוא מהק.ג.ב אבל חשבנו מה יש להפסיד. עברנו לדירה הזו שהייתה חדר אחד גדול, עוד חדר קטן, מסדרון ושירותים בתוך הבית (שזה היה דבר נדיר ביותר). בינתיים הוציאו אותי מהמשפחות שהייתי בהם, כשהייתי אצל המשפחות לימדו אותי והכינו אותי לכיתה ד', כשיצאתי מהם, יכולתי ללכת לבית הספר ולא היה לי פער לימודי. אמא לקחה אותי לבית ספר ואמרה להם שאנחנו פליטות מלחמה, אמרו לי שמקבלים אותי לניסיון כמה חודשים, ובסוף נשארתי ללמוד 5-6 שנים בבית ספר.
השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו השלטונות להניח ידם על אביה ר' חיים זלמן והוא נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות במסירות נפש עילאית.


אותו אחד שהביא לנו את הדירה היה דתי, והוא אמר לאמא שלי פעם, "את אישה חכמה, את יודעת שבעלך נסע למקום שממנו לא חוזרים, לפחות קחי תמונה שלו שימי באיזה מקום שהילדים יכירו את אבא". אמא ענתה לו "נכון, ממקום כזה לא חוזרים, אבל יש את הקב"ה, הוא יחזיר אותו, ונזכה להוביל את הילדים לחופה ולראות את הנכדים". לאמא הייתה אמונה ובטחון נדירים.
בינתיים הוציאו את וורה מהמשפחות שהייתה מתגוררת אצלם, והיא עברה לגור עם אימה.
"כשהייתי אצל המשפחות לימדו אותי והכינו אותי לכיתה ד', כשיצאתי מהם, יכולתי ללכת לבית הספר ולא היה לי פער לימודי. אמא לקחה אותי לבית ספר ואמרה להם שאנחנו פליטות מלחמה, אמרו לי שמקבלים אותי לניסיון כמה חודשים, ובסוף נשארתי ללמוד 5–6 שנים בבית ספר", סיפרה.


אחרי שאבא השתחרר, גרנו יחד, אבא שחט בבית, בחשאי כמובן, והתפרנסנו מזה.
בשנת [[תשי"ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר.
 
לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו בצ'רנוביץ והתפרנס משחיטה כשרה שהיה עורך בביתו בחשאי. בביתם התגורר במשך זמן המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].


==נישואה==
==נישואה==
הייתי כבר בשנה הרביעית או החמישית של האוניברסיטה (בצרנוביץ), מריישא וילנקין – אחות של אמא (ציפא) גרה עם משפחת בורושנסקי באותה חצר, והיא הפגישה ביני לבעלי מוישה.
וורה התקדמה במסלול לימודיה והמשיכה לאוניברסיטה בצ'רנוביץ. בשנה הרביעית או החמישית ללימודיה באוניברסיטה, מריישא וילנקין – אחות אימה (ציפה) גרה עם משפחת בורושנסקי באותה חצר, והיא הפגישה בינה לבעלה [[שמואל משה בורושנסקי]].
 
החתונה נקבעה לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה. לחתונה הגיעו דריישקע, אחותה, שגרה כבר במוסקבה, ומוטל, אחיה, הגיע מטשקנט. החתונה הייתה בסמרקנד, היא הייתה מיוחדת – עד שש בבוקר.


חיכינו שאסיים לימודים, ואחרי שסיימתי הייתה החתונה, דריישקע, אחותי, הגיעה ממוסקבה ומוטל, אחי, גם הגיע (מוטל כבר התחתן ועבר לטשקנט). החתונה הייתה בסמרקנד, היא הייתה מיוחדת – עד שש בבוקר, "חתונת השנה". נשארנו לגור בסמרקנד. אחרי תקופה אבא ואמא רצו לעבור לגור לידינו. אבל לא היה להם כסף לנסיעה, אז הם נשארו בצרנוביץ תקופת מה, וחסכו כסף כדי להגיע אלינו. הדירה שלהם עברה לזוג מסכן.
הזוג הטרי התגורר בסמרקנד, סמוך להורי החתן. ר' מענדל פוטרפס שיכנע את אביה ר' חז"ק לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה.


==העלייה לארץ==
==העלייה לארץ==
עלינו לארץ בשנת תשל"א (1971). אבא ואמא (חז"ק וציפא) הגיעו לנחלה, ואנחנו נסענו למעון עולים בכפר חב"ד. בתי, מרים, למדה ביסודי בכפר חב"ד, הבן יוסי למד בגן ואני למדתי באולפן. אחרי חצי שנה עברנו לנחל'ה, הרבי ייסד את נחל'ה בשנת תשכ"ט וביקש שיבואו לגור בה, הגענו כי הרבי ביקש, באנו ממש תקופה קצרה אחרי שהשכונה הוקמה. לא היה פה כלום חוץ מכמה כיתות של בית ספר וחנות. בהמשך נוסף גם בית ספר למלאכה, וכשהגענו הייתה הנחת אבן הפינה לבית הכנסת המרכזי. היו פה קצת יותר מארבעים משפחות. רובן רוסיות, בוכריות וגרוזיניות.
המשפחה עלתה לארץ בשנת [[תשל"א]] (1971). אביה ואימה הגיעו ל[[נחלת הר חב"ד]], והזוג הצעיר נסע למעון עולים ב[[כפר חב"ד]], ובהמשך עברו להתגורר גם הם בנחלת הר חב"ד.
 
אני התקבלתי למחלקה נוירולוגית בבילינסון והייתי רופאה נירולוגית. הייתי רואה את הילדים פעמיים בשבוע – באמצע השבוע ובשבת. בשאר ימות השבוע הייתי שנה אצל בני דודיי – כזרי ברמת השרון.
 
בעלי היה מורה למתמטיקה בישיבה תיכונית ביד בנימין, הוא השלים תעודת הוראה בירושלים והיה ממייסדי בית ספר למלאכה בקרית מלאכי – סניף של בית ספר למלאכה בכפר חב"ד. המוסד הוקם עבור נוער שרוצה לשלב לימודי מקצוע (בעיקר מכניקה, דפוס וכו') עם לימודים וחינוך חב"די. יחד איתו עבדו גם הרב עזריאל, הרב הרטמן, הרב יחזקאל סופר ועוד.


היות, שעבדתי בבילינסון, היה קשה לי מאוד, שלא לראות את המשפחה, את הילדים, וגם היה לי קצת קשיי הסתגלות לא ידעתי טוב אנגלית וזה הקשה קצת בעבודה. אבל קיבלתי יחס מדהים מהצוות, הם היו קוראים לי "הילדה המפונקת של המחלקה", בכל יום הפרופסור היה שואל אותי מה נשמע ומתעניין בי. הם עזרו לי מאוד להשתלב בעבודה.
באותה תקופה התקבלה וורה לעבוד כרופאה במחלקה הנוירולוגית בבית הרפואה בילינסון שב[[פתח תקווה]]. היא הייתה מתגוררת במשך השבוע אצל בני משפחה במרכז, ורואה את הילדים בקריית מלאכי פעמיים בשבוע באמצע השבוע ובשבת.


למרות הקשיים הייתי מאושרת. הגעתי לארץ, יש לי פה חיים, אבא ואימא שאיתי יחד, יש לי ילדים ובכלל חלום חיי לעבוד בבית הרפואה – התגשם!
בעלה ר' משה היה מורה למתמטיקה בישיבה תיכונית ביד בנימין, הוא השלים תעודת הוראה בירושלים והיה ממייסדי [[בית הספר למלאכה (קריית מלאכי)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי.


==ביחידות אצל הרבי==
==ביחידות אצל הרבי==
כשהייתי ביחידות בפעם ראשונה אצל הרבי, שאלתי את הרבי איך להמשיך לגדל את הילדים? איפה לגור? היו לי הרבה שאלות והתלבטויות, מצד אחד רציתי מאוד לעבוד בבילינסון, ומצד שני הרצון לגדל בית עם ערכים חסידיים, הרבי התייחס מאוד למה שאמרתי. ואמר לי להמשיך לגור בסביבה חב"דית ולגדל עם בעלי את ילדיי עם הרוח שאני גדלתי בה. אז היו ריכוזים חבדיים רק בלוד, בירושלים, בצפת, ובכפר חב"ד ולא ידעתי איפה נגור? אז הרבי הוסיף ואמר "נו, גם יש לנו נחל'ה", הוא לא אמר לי לגור בנחל'ה, הוא רמז לי. הרבי נתן לי דולר ובירך אותי.
ב[[יחידות]] הראשונה אצל הרבי, פרשה לפני הרבי את התלבטויותיה. מצד אחד הרצון לעבוד בבילינסון כרופאה שבזה ראתה שליחות, ומצד שני הרצון לגדל בית עם ערכים חסידיים. "הרבי התייחס מאוד למה שאמרתי. ואמר לי להמשיך לגור בסביבה חב"דית ולגדל עם בעלי את ילדיי עם הרוח שאני גדלתי בה" סיפרה. הרבי רמז לה להישאר לגור בנחל'ה נתן לה דולר ובירך אותה.
 
כשיצאתי שאלו אותי "נו…" ואני אמרתי "אני נשארת בנחלה"! זהו.
 
מקצוע של נתינה – רופאה נוירולוגית
 
מאז עבדתי יום אחד בשבוע בבילינסון, המשכתי לעבוד ולתת. בחרתי את מקצוע הרפואה בשביל לתת ולהחזיר לאחרים מה שהם נתנו לי. מאז שגדלתי במשפחות ידעתי שאני אהיה או רופאה או שופטת. רציתי מקצוע עם נתינה, רציתי שכל חיי יהיו למען אחרים. ראיתי בזה שרשרת של אחדות, של אהבת ישראל. שכל אחד יחשוב על השני כמו על עצמו. הייתי היהודייה היחידה שקיבלו אותה ללימודים, ידעתי שהקב"ה סידר לי את זה.
 
הכח, העוצמה שמביאה תמיד לניצחון זה האחדות.


אחרי שיצאתי מהיחידות קיבלתי מכתב. המכתב לא הגיע אלי בזמנו מסיבות שלא ידועות לי, חוץ מהשגחה פרטית. לפני כמה שנים הנכד שלי ראה באג"ק מכתב שממוען לאישה וכתוב ברוסית. לאחר בירור קצר עם הספרן ר' שלום בער לוין, התברר שרוב הסיכויים שהמכתב ממוען אלי. (בגלל שנכתב ברוסית, התאריך שלו סמוך לתאריך השהות שלי שם וכו') המכתב, שנכתב בי"א ניסן (!!) מדבר אל אישה שראתה הרבה מאוד קשיים בחיים שלה. ואף על פי כן בכוח האמונה והראיה החיובית תצליח להתקדם בעתיד, כפי שעשתה זאת בעבר ברוסיה הסובייטית. במכתב כתב הרבי שהוא הרגיש את סערת רוחי והוא הבהיר לי, שהדרך שלי נכונה. והוא מציע לי להעביר לסביבתי את פילוסופיית חיי, ואכן, פילוסופיית חיי – אחדות ואהבת ישראל! בזה הלכתי ועם זה הצלחתי, כל החיים וגם היום. זה הכח שמנצח, זה הנשק הכי חזק!
ואכן בצאתה מהיחידות החליטה לצמצם את העבודה בבלינסון להמשיך להתגורר בנחלה ולגדל את ילדיה בקהילת חב"ד.


חסיד הוא אדם שחושב על השני ואני מאחלת לכולם להיות חסידים כאלה!
"אחרי שיצאתי מהיחידות קיבלתי מכתב. המכתב לא הגיע אלי בזמנו מסיבות שלא ידועות לי, חוץ מהשגחה פרטית. לפני כמה שנים הנכד שלי ראה באגרות קודש מכתב שממוען לאישה וכתוב ב[[רוסית]]. לאחר בירור קצר עם הספרן ר' [[שלום בער לוין]], התברר שרוב הסיכויים שהמכתב ממוען אלי. (בגלל שנכתב ברוסית, התאריך שלו סמוך לתאריך השהות שלי שם וכו') המכתב, שנכתב בי"א ניסן מדבר אל אישה שראתה הרבה מאוד קשיים בחיים שלה. ואף על פי כן בכוח האמונה והראיה החיובית תצליח להתקדם בעתיד, כפי שעשתה זאת בעבר ברוסיה הסובייטית. במכתב כתב הרבי שהוא הרגיש את סערת רוחי והוא הבהיר לי, שהדרך שלי נכונה. והוא מציע לי להעביר לסביבתי את פילוסופיית חיי, ואכן, פילוסופיית חיי – אחדות ואהבת ישראל! בזה הלכתי ועם זה הצלחתי, כל החיים וגם היום. זה הכח שמנצח, זה הנשק הכי חזק!".


תפקידי כ"משפיעה" בקהילה
==משפיעה בקהילה==


כאשר הרבי ביקש שבכל קהילה יקום וועד מוסיפין, פנתה אלי הרבנית ירוסלבסקי וביקשה שאהיה בוועד מוסיפין ובוועד המשפיעים של נחל'ה. מאז אני נושאת בתפקיד זה. במסגרתו שנים רבות מתקיים שיעור נשים מדי שבוע בשבת על פרשת השבוע או ענייני דיומא. כמו כן לקחתי על עצמי להתקשר לנשים שעורכות שמחה משפחתית, ולעורר אותן לקבלת החלטה טובה חדשה, כסגולה להצלחה של המשפחה ושל הילד באירוע משמעותי שכזה.
כאשר הרבי ביקש שבכל קהילה יקום [[ועד המוסיפין]], פנתה אליה הרבנית ירוסלבסקי וביקשה שתהיה בוועד מוסיפין ובוועד המשפיעות של נחלת הר חב"ד. מאז היא נושאת בתפקיד זה. במסגרתו שנים רבות מתקיים שיעור נשים מדי שבוע בשבת על פרשת השבוע או ענייני דיומא. כמו כן נוהגת להתקשר לנשים שעורכות שמחה משפחתית, ולעורר אותן לקבלת החלטה טובה חדשה, כסגולה להצלחה של המשפחה ושל הילד באירוע משמעותי שכזה.


אני משתדלת בכל זמן שמתאפשר, בעיקר בכינוסי נשים, לעורר שוב ושוב על הבקשה הנפשית של הרבי "עשה לך רב" ומדגישה את החשיבות הגדולה של המשפיע – ידיד נאמן ומסור למושפע שלו. מעטים הם הדברים, אם בכלל, שהרבי התבטא עליהם בקשה נפשית. ומכיוון שכך הרבי אמר על משפיע חשוב, שאנשים ידעו מהדבר הנפלא הזה, יבחרו לעצמם משפיע, ויקבלו את הדרכותיו, שהם צינור להדרכותיו וברכותיו של הרבי.
בהתוועדויות ובכינוסים לנשים, היא מעוררת על הבקשה הנפשית של הרבי "[[עשה לך רב]]" ומדגישה את החשיבות הגדולה של המשפיע – שהוא מהדברים היחידים שהרבי התבטא עליהם "בקשה נפשית".


==משפחתה==
==משפחתה==
*חתנה, הרב יוסקה פרידמן - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנה, הרב [[יוסף יצחק פרידמן|יוסק'ה פרידמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]
*בנה, הרב ברוך בורושנסקי - [[נחלת הר חב"ד]]
*בנה, הרב ברוך בורושנסקי - נחלת הר חב"ד


==קישורים חיצוניים==
==ראו גם==
*[
*אחיה הרב [[מרדכי קוזלינר]]
*אביה הרב [[חיים זלמן קוזלינר]]


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בורושנסקי, וורה}}
{{מיון רגיל:בורושנסקי, וורה}}
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת בורושנסקי]]

גרסה אחרונה מ־18:09, 9 באפריל 2024

מרת פייגא דבורה (וֶורַה) בורושנסקי (ילידת שנת תרח"צ) היא מוותיקות נשות חב"ד בנחלת הר חב"ד, בעברה רופאה נוירולוגית, במסגרת עבודתה ברוסיה הצילה חסידי חב"ד רבים מגיוס לצבא הרוסי, כיום היא משפיעה בקרב נשי חב"ד בנחלת הר חב"ד.

תולדות חייה[1][עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בשנת תרח"צ (1938) לאביה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר שהיה חסיד חב"ד מראשי המחתרת החסידית ברוסיה, ולאימה מרת ציפה[2] ברוגצ'וב שברוסיה.

כשהייתה בת 5 משפחתה עברה מאימת המלחמה כמו חסידי חב"ד רבים לסמרקנד.

בסיום המלחמה, כמו עוד חסידים רבים, המשפחה נסעה אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב"עשאלונים" באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. אביה, אימה וכמה מקרובי המשפחה עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה בבריחה המונית שנקראה לימים "יציאת רוסיה תש"ו".

בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון תש"ז נעצרה אימה מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה לעשר שנות מאסר. אביה הספיק לברוח לצ'רנוביץ', ושלושת הילדים נשארו לבדם.

בהמשך, אחותה הגדולה דריישקע עברה להיות על יד מתקן הכליאה של אימה, אחיה מוט'ל שהספיק להיאבק ולהשתחרר באותה תקופה העביר אותה גם לצ'רנוביץ והיא נדדה בין משפחות יהודיות.

כשהודיעו לאדמו"ר הריי"צ שאימה נתפסה, עשה בידו הק' תנועת ביטול, ואמר שהיא לא תשב הרבה זמן והיא תצא נקיה. ואכן היא השתחררה לאחר 3 שנים בטרם עת בשנת תש"ט. כאשר יצאה לא נכתב בתעודת הזהות שלה, שהיא הייתה אסירה פוליטית, כפי שהיה מקובל באותם ימים. עובדה זו אפשרה לה בהמשך להסתדר בקלות יותר.

השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו השלטונות להניח ידם על אביה ר' חיים זלמן והוא נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות במסירות נפש עילאית.

בינתיים הוציאו את וורה מהמשפחות שהייתה מתגוררת אצלם, והיא עברה לגור עם אימה. "כשהייתי אצל המשפחות לימדו אותי והכינו אותי לכיתה ד', כשיצאתי מהם, יכולתי ללכת לבית הספר ולא היה לי פער לימודי. אמא לקחה אותי לבית ספר ואמרה להם שאנחנו פליטות מלחמה, אמרו לי שמקבלים אותי לניסיון כמה חודשים, ובסוף נשארתי ללמוד 5–6 שנים בבית ספר", סיפרה.

בשנת תשי"ג מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר.

לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו בצ'רנוביץ והתפרנס משחיטה כשרה שהיה עורך בביתו בחשאי. בביתם התגורר במשך זמן המשפיע ר' מענדל פוטרפס.

נישואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

וורה התקדמה במסלול לימודיה והמשיכה לאוניברסיטה בצ'רנוביץ. בשנה הרביעית או החמישית ללימודיה באוניברסיטה, מריישא וילנקין – אחות אימה (ציפה) גרה עם משפחת בורושנסקי באותה חצר, והיא הפגישה בינה לבעלה שמואל משה בורושנסקי.

החתונה נקבעה לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה. לחתונה הגיעו דריישקע, אחותה, שגרה כבר במוסקבה, ומוטל, אחיה, הגיע מטשקנט. החתונה הייתה בסמרקנד, היא הייתה מיוחדת – עד שש בבוקר.

הזוג הטרי התגורר בסמרקנד, סמוך להורי החתן. ר' מענדל פוטרפס שיכנע את אביה ר' חז"ק לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה.

העלייה לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשפחה עלתה לארץ בשנת תשל"א (1971). אביה ואימה הגיעו לנחלת הר חב"ד, והזוג הצעיר נסע למעון עולים בכפר חב"ד, ובהמשך עברו להתגורר גם הם בנחלת הר חב"ד.

באותה תקופה התקבלה וורה לעבוד כרופאה במחלקה הנוירולוגית בבית הרפואה בילינסון שבפתח תקווה. היא הייתה מתגוררת במשך השבוע אצל בני משפחה במרכז, ורואה את הילדים בקריית מלאכי פעמיים בשבוע – באמצע השבוע ובשבת.

בעלה ר' משה היה מורה למתמטיקה בישיבה תיכונית ביד בנימין, הוא השלים תעודת הוראה בירושלים והיה ממייסדי בית הספר למלאכה בקריית מלאכי.

ביחידות אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביחידות הראשונה אצל הרבי, פרשה לפני הרבי את התלבטויותיה. מצד אחד הרצון לעבוד בבילינסון כרופאה שבזה ראתה שליחות, ומצד שני הרצון לגדל בית עם ערכים חסידיים. "הרבי התייחס מאוד למה שאמרתי. ואמר לי להמשיך לגור בסביבה חב"דית ולגדל עם בעלי את ילדיי עם הרוח שאני גדלתי בה" סיפרה. הרבי רמז לה להישאר לגור בנחל'ה נתן לה דולר ובירך אותה.

ואכן בצאתה מהיחידות החליטה לצמצם את העבודה בבלינסון להמשיך להתגורר בנחלה ולגדל את ילדיה בקהילת חב"ד.

"אחרי שיצאתי מהיחידות קיבלתי מכתב. המכתב לא הגיע אלי בזמנו מסיבות שלא ידועות לי, חוץ מהשגחה פרטית. לפני כמה שנים הנכד שלי ראה באגרות קודש מכתב שממוען לאישה וכתוב ברוסית. לאחר בירור קצר עם הספרן ר' שלום בער לוין, התברר שרוב הסיכויים שהמכתב ממוען אלי. (בגלל שנכתב ברוסית, התאריך שלו סמוך לתאריך השהות שלי שם וכו') המכתב, שנכתב בי"א ניסן מדבר אל אישה שראתה הרבה מאוד קשיים בחיים שלה. ואף על פי כן בכוח האמונה והראיה החיובית תצליח להתקדם בעתיד, כפי שעשתה זאת בעבר ברוסיה הסובייטית. במכתב כתב הרבי שהוא הרגיש את סערת רוחי והוא הבהיר לי, שהדרך שלי נכונה. והוא מציע לי להעביר לסביבתי את פילוסופיית חיי, ואכן, פילוסופיית חיי – אחדות ואהבת ישראל! בזה הלכתי ועם זה הצלחתי, כל החיים וגם היום. זה הכח שמנצח, זה הנשק הכי חזק!".

משפיעה בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר הרבי ביקש שבכל קהילה יקום ועד המוסיפין, פנתה אליה הרבנית ירוסלבסקי וביקשה שתהיה בוועד מוסיפין ובוועד המשפיעות של נחלת הר חב"ד. מאז היא נושאת בתפקיד זה. במסגרתו שנים רבות מתקיים שיעור נשים מדי שבוע בשבת על פרשת השבוע או ענייני דיומא. כמו כן נוהגת להתקשר לנשים שעורכות שמחה משפחתית, ולעורר אותן לקבלת החלטה טובה חדשה, כסגולה להצלחה של המשפחה ושל הילד באירוע משמעותי שכזה.

בהתוועדויות ובכינוסים לנשים, היא מעוררת על הבקשה הנפשית של הרבי "עשה לך רב" ומדגישה את החשיבות הגדולה של המשפיע – שהוא מהדברים היחידים שהרבי התבטא עליהם "בקשה נפשית".

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הפסקאות הבאות מיוסדות בחלקם על ראיון שנתנה להקשר הרב דורי
  2. ביתו של הרב חיים אלעזר גורליק