משולם זוסיא טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(26 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:זושא מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל]]
[[קובץ:זושא מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל]]
'''רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל''' ה[[אדמו"ר]] מ[[צ'רנוביל]] (ר"ח [[אלול]] שנת [[תרע"ז]] - [[י"ז בחשוון]] [[תשמ"ח]]).


'''רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל''' ה[[אדמו"ר]] מ[[צ'רנוביל]], נולד בר"ח [[אלול]] שנת [[תרע"ז]] לאביו שהיה נצר לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] זי"ע.
==תולדות חייו==
רבי משולם זוסיא נולד בשנת [[תרע"ז]], ב[[רוסיה]] לאביו רבי יצחק טברסקי מלועוו-קיוב, שהיה נצר לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].


בבחרותו התחנך באחת מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]].  
בבחרותו התחנך באחת מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]].  


בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בברחו מאימת שלטון ה[[קומוניסטים]]. בשנת [[תרצ"ו]] חזר ל[[פולין]] להסתופף בצלו של זקינו אבי אמו הרה"ק ר' ישעיה מטשעחויב בנו של הרה"ק רבי [[חיים מצאנז]]. קודם פרוץ המלחמה זכה לשוב לארץ הקודש ובנה את ביתו עם בת רבי יעקב מרדכי בראנדוויין מסטרעטין, מיקירי עיר הקודש ירושלים. בשנת [[תשי"ז]] העתיק מושבו ל[[בני ברק]], שם בנה את חצר קדשו ברחוב ראב"ד 20, כשסביבו התלקטו חסידים ואנשי מעשה. נסתלק ביום י"ז [[מרחשון]] [[תשמ"ח]].
בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בברחו מאימת שלטון ה[[קומוניסטים]]. בשנת [[תרצ"ו]] חזר ל[[פולין]] להסתופף בצלו של זקינו אבי אמו הרה"ק ר' ישעיה מטשעחויב בנו של הרה"ק רבי [[חיים מצאנז]]. קודם פרוץ המלחמה זכה לשוב לארץ הקודש ובנה את ביתו עם בת רבי יעקב מרדכי בראנדוויין מסטרעטין, מיקירי עיר הקודש ירושלים. בשנת [[תשי"ז]] העתיק מושבו ל[[בני ברק]], שם בנה את חצר קדשו ברחוב ראב"ד 10, כשסביבו התלקטו חסידים ואנשי מעשה. נסתלק ביום י"ז [[מרחשון]] [[תשמ"ח]].


== ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
== דבריו על הרבי ==
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
כאשר דיברו עם אחד מבניו - לאחר פטירתו - על גדלותו של [[הרבי]], סיפר שאביו רבי משולם זוסיא היה מדבר שעות שלמות ב[[התפעלות]] ובהתרגשות, על גדלותו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]].  


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
רבי משולם זוסיא היה שוקד על ספרי ה[[חסידות]] של ה[[בעל שם טוב]] ותלמידיו ובמיוחד בספר [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]]. ספר זה היה מונח על שולחנו באופן קבוע.
 
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
 
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
 
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 
דבריו על הרבי ==
 
כאשר דברו עם אחד מבניו - לאחר פטירתו - על גדלותו של [[הרבי]], סיפר שאביו רבי משולם זוסיא היה מדבר שעות שלמות ב[[התפעלות]] ובהתרגשות, על גדלותו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]].
 
רבי משולם זוסיא הוא היה שוקד על ספרי ה[[חסידות]] של ה[[בעל שם טוב]] ותלמידיו ובמיוחד בספר [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]]. ספר זה היה מונח על שולחנו באופן קבוע.


== המשך השושלת ==
== המשך השושלת ==
את דרכו ממשיכים בניו ה[[אדמו"ר]]ים: רבי מנחם נחום האדמו"ר מצ'רנוביל ב[[ארץ ישראל]], בית מדרשו בעיר [[בני ברק]], רבי ישעיה אדמו"ר מצ'רנוביל ארה"ב, בית מדרשו בבורו פארק, רבי חיים יצחק פתח בשנת [[תשס"ט]] בית מדרש בעיר בורו פארק, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי האדמו"ר מצ'רנוביל אשדוד. בנו הצעיר רבי יעקב מרדכי - רב חסידי צ'רנוביל בעיר [[אלעד]] בארץ הקודש.  
את דרכו ממשיכים בניו ה[[אדמו"ר]]ים: רבי מנחם נחום האדמו"ר מצ'רנוביל ב[[ארץ ישראל]], בית מדרשו בעיר [[בני ברק]], רבי ישעיה אדמו"ר מצ'רנוביל ארה"ב, בית מדרשו בבורו פארק, רבי חיים יצחק פתח בשנת [[תשס"ט]] בית מדרש בבורו פארק, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי האדמו"ר מצ'רנוביל אשדוד. בנו הצעיר רבי יעקב מרדכי - אדמו"ר מלאיעוו בני ברק ורב חסידי צ'רנוביל בעיר [[אלעד]] בארץ הקודש.  


חתניו הינם רבי [[ישראל הגר]] בן [[רבי משה יהושע הגר]] האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]], ורבי ניסן חיים רוזנבוים אדמו"ר מקרטשניף ירושלים.
חתניו הינם רבי [[ישראל הגר]] האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]], ורבי ניסן חיים רוזנבוים (בן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]) אדמו"ר מקרטשניף ירושלים.


{{מיון רגיל:טברסקי, משולם זוסיא}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]

גרסה אחרונה מ־14:55, 1 באפריל 2024

רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל

רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל האדמו"ר מצ'רנוביל (ר"ח אלול שנת תרע"ז - י"ז בחשוון תשמ"ח).

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי משולם זוסיא נולד בשנת תרע"ז, ברוסיה לאביו רבי יצחק טברסקי מלועוו-קיוב, שהיה נצר לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל.

בבחרותו התחנך באחת מישיבות תומכי תמימים ברוסיה.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, בברחו מאימת שלטון הקומוניסטים. בשנת תרצ"ו חזר לפולין להסתופף בצלו של זקינו אבי אמו הרה"ק ר' ישעיה מטשעחויב בנו של הרה"ק רבי חיים מצאנז. קודם פרוץ המלחמה זכה לשוב לארץ הקודש ובנה את ביתו עם בת רבי יעקב מרדכי בראנדוויין מסטרעטין, מיקירי עיר הקודש ירושלים. בשנת תשי"ז העתיק מושבו לבני ברק, שם בנה את חצר קדשו ברחוב ראב"ד 10, כשסביבו התלקטו חסידים ואנשי מעשה. נסתלק ביום י"ז מרחשון תשמ"ח.

דבריו על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר דיברו עם אחד מבניו - לאחר פטירתו - על גדלותו של הרבי, סיפר שאביו רבי משולם זוסיא היה מדבר שעות שלמות בהתפעלות ובהתרגשות, על גדלותו של הרבי מליובאוויטש.

רבי משולם זוסיא היה שוקד על ספרי החסידות של הבעל שם טוב ותלמידיו ובמיוחד בספר לקוטי תורה ותורה אור של אדמו"ר הזקן. ספר זה היה מונח על שולחנו באופן קבוע.

המשך השושלת[עריכה | עריכת קוד מקור]

את דרכו ממשיכים בניו האדמו"רים: רבי מנחם נחום האדמו"ר מצ'רנוביל בארץ ישראל, בית מדרשו בעיר בני ברק, רבי ישעיה אדמו"ר מצ'רנוביל ארה"ב, בית מדרשו בבורו פארק, רבי חיים יצחק פתח בשנת תשס"ט בית מדרש בבורו פארק, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי האדמו"ר מצ'רנוביל אשדוד. בנו הצעיר רבי יעקב מרדכי - אדמו"ר מלאיעוו בני ברק ורב חסידי צ'רנוביל בעיר אלעד בארץ הקודש.

חתניו הינם רבי ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ, ורבי ניסן חיים רוזנבוים (בן רבי צבי הירש רוזנבוים) אדמו"ר מקרטשניף ירושלים.