משולם זוסיא טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בבחרותו התחנך באחת מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]]. | בבחרותו התחנך באחת מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]]. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בברחו מאימת שלטון ה[[קומוניסטים]]. בשנת [[תרצ"ו]] חזר ל[[פולין]] להסתופף בצלו של זקינו אבי אמו הרה"ק ר' ישעיה מטשעחויב בנו של הרה"ק רבי [[חיים מצאנז]]. קודם פרוץ המלחמה זכה לשוב לארץ הקודש ובנה את ביתו עם בת רבי יעקב מרדכי בראנדוויין מסטרעטין, מיקירי עיר הקודש ירושלים. בשנת [[תשי"ז]] העתיק מושבו ל[[בני ברק]], שם בנה את חצר קדשו ברחוב ראב"ד | בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בברחו מאימת שלטון ה[[קומוניסטים]]. בשנת [[תרצ"ו]] חזר ל[[פולין]] להסתופף בצלו של זקינו אבי אמו הרה"ק ר' ישעיה מטשעחויב בנו של הרה"ק רבי [[חיים מצאנז]]. קודם פרוץ המלחמה זכה לשוב לארץ הקודש ובנה את ביתו עם בת רבי יעקב מרדכי בראנדוויין מסטרעטין, מיקירי עיר הקודש ירושלים. בשנת [[תשי"ז]] העתיק מושבו ל[[בני ברק]], שם בנה את חצר קדשו ברחוב ראב"ד 10, כשסביבו התלקטו חסידים ואנשי מעשה. נסתלק ביום י"ז [[מרחשון]] [[תשמ"ח]]. | ||
== דבריו על הרבי == | == דבריו על הרבי == | ||
כאשר | כאשר דיברו עם אחד מבניו - לאחר פטירתו - על גדלותו של [[הרבי]], סיפר שאביו רבי משולם זוסיא היה מדבר שעות שלמות ב[[התפעלות]] ובהתרגשות, על גדלותו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. | ||
רבי משולם זוסיא | רבי משולם זוסיא היה שוקד על ספרי ה[[חסידות]] של ה[[בעל שם טוב]] ותלמידיו ובמיוחד בספר [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]]. ספר זה היה מונח על שולחנו באופן קבוע. | ||
== המשך השושלת == | == המשך השושלת == | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:55, 1 באפריל 2024
רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל האדמו"ר מצ'רנוביל (ר"ח אלול שנת תרע"ז - י"ז בחשוון תשמ"ח).
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי משולם זוסיא נולד בשנת תרע"ז, ברוסיה לאביו רבי יצחק טברסקי מלועוו-קיוב, שהיה נצר לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל.
בבחרותו התחנך באחת מישיבות תומכי תמימים ברוסיה.
בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, בברחו מאימת שלטון הקומוניסטים. בשנת תרצ"ו חזר לפולין להסתופף בצלו של זקינו אבי אמו הרה"ק ר' ישעיה מטשעחויב בנו של הרה"ק רבי חיים מצאנז. קודם פרוץ המלחמה זכה לשוב לארץ הקודש ובנה את ביתו עם בת רבי יעקב מרדכי בראנדוויין מסטרעטין, מיקירי עיר הקודש ירושלים. בשנת תשי"ז העתיק מושבו לבני ברק, שם בנה את חצר קדשו ברחוב ראב"ד 10, כשסביבו התלקטו חסידים ואנשי מעשה. נסתלק ביום י"ז מרחשון תשמ"ח.
דבריו על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר דיברו עם אחד מבניו - לאחר פטירתו - על גדלותו של הרבי, סיפר שאביו רבי משולם זוסיא היה מדבר שעות שלמות בהתפעלות ובהתרגשות, על גדלותו של הרבי מליובאוויטש.
רבי משולם זוסיא היה שוקד על ספרי החסידות של הבעל שם טוב ותלמידיו ובמיוחד בספר לקוטי תורה ותורה אור של אדמו"ר הזקן. ספר זה היה מונח על שולחנו באופן קבוע.
המשך השושלת[עריכה | עריכת קוד מקור]
את דרכו ממשיכים בניו האדמו"רים: רבי מנחם נחום האדמו"ר מצ'רנוביל בארץ ישראל, בית מדרשו בעיר בני ברק, רבי ישעיה אדמו"ר מצ'רנוביל ארה"ב, בית מדרשו בבורו פארק, רבי חיים יצחק פתח בשנת תשס"ט בית מדרש בבורו פארק, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי האדמו"ר מצ'רנוביל אשדוד. בנו הצעיר רבי יעקב מרדכי - אדמו"ר מלאיעוו בני ברק ורב חסידי צ'רנוביל בעיר אלעד בארץ הקודש.
חתניו הינם רבי ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ, ורבי ניסן חיים רוזנבוים (בן רבי צבי הירש רוזנבוים) אדמו"ר מקרטשניף ירושלים.