הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון אודה לא-ל"
מ (החלפת טקסט – "כמו"כ" ב־"כמו כן") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (47 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ניגון באידיש על הפיוט "אודה לאל" הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב. | + | ניגון באידיש על הפיוט "אודה לאל" הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב. |
==אודות הניגון== | ==אודות הניגון== | ||
| − | הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד [[שו"ב]] בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט אודה לאל שחיבר ר' | + | הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד [[שו"ב]] בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט אודה לאל שחיבר ר' שמעיה קסון ונדפס בסידור "בית יעקב". תוכן הניגון - התחדשות ה[[נשמה]] בקומה משנתה בכל בוקר, הודיה להשי"ת והגעגועים שלה למקור חוצבה. |
| − | + | הניגון התקבל אצל הבחורים ב[[ליובאוויטש]], והיה מושר בהתוועדויות שם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} (בעיקר בליל שישי{{הערה|מובא בספר '''זכרונותי''' של הרב [[שמריהו ששונקין]]}}). הניגון היה אהוב אצל ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצקין]], ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] ועוד. כמו כן היו שרים אותו בתקופת [[פוקינג]] ובבית הכנסת ב[[תל אביב]] ברחוב "נחלת בנימין". | |
| − | בשנת [[תשכ"ז]] | + | בשנת [[תשכ"ז]] חיברו ר' [[יחזקאל סופר]] והרב [[שלמה זרחי]] גירסא חב"דית לניגון על געגועי החסיד לרבי. |
==מילות הניגון== | ==מילות הניגון== | ||
| − | ===המילים המקוריות | + | ===המילים המקוריות ב[[לשון הקודש]]=== |
| + | |||
{{ציטוט|תוכן= | {{ציטוט|תוכן= | ||
'''פזמון:''' | '''פזמון:''' | ||
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}} | אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}} | ||
| + | |||
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר. | ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר. | ||
| + | |||
;בית א: | ;בית א: | ||
שימו לב אל ה[[נשמה]], לשם שבו ואחלמה,{{ש}} | שימו לב אל ה[[נשמה]], לשם שבו ואחלמה,{{ש}} | ||
| שורה 29: | שורה 32: | ||
;בית ד: | ;בית ד: | ||
| + | ימצאה מטונפת, מעוונות ותוספת,{{ש}} | ||
| + | כמו שפחה נחרפת, תמיד בבוקר בבוקר. | ||
| + | {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
| + | |||
| + | ;בית ה: | ||
ימצאה מקושטת, ב[[טלית]] ו[[תפילין|טוטפת]],{{ש}} | ימצאה מקושטת, ב[[טלית]] ו[[תפילין|טוטפת]],{{ש}} | ||
כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר. | כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר. | ||
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
| − | ;בית | + | ;בית ו: |
הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,{{ש}} | הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,{{ש}} | ||
איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
| − | ;בית | + | ;בית ז: |
והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,{{ש}} | והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,{{ש}} | ||
ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
| + | }} | ||
| − | + | ===מילות הניגון כפי שתורגמו ליידיש=== | |
| − | |||
| − | |||
{{ציטוט|תוכן= | {{ציטוט|תוכן= | ||
'''פזמון:''' | '''פזמון:''' | ||
| − | געלויבט | + | אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}} |
| + | |||
| + | ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר. | ||
| + | |||
| + | געלויבט ביסטו, קודשא בריך הוא, דו ווייסט דאך וואס יעדער טוט אין הארצן קלערן. | ||
| + | |||
איך לויב און דאנק, מיט מיין געזאנג, צוזאמען מיט אלע מארגן שטערן. | איך לויב און דאנק, מיט מיין געזאנג, צוזאמען מיט אלע מארגן שטערן. | ||
| שורה 53: | שורה 65: | ||
נעם דיר נאר גוט אין אכט, אז די [[נשמה]] די שיינע פראכט,{{ש}} | נעם דיר נאר גוט אין אכט, אז די [[נשמה]] די שיינע פראכט,{{ש}} | ||
זאל נישט קומען צו קיין שאנד, ווייל זי איז א דימאנט א בריליאנט,{{ש}} | זאל נישט קומען צו קיין שאנד, ווייל זי איז א דימאנט א בריליאנט,{{ש}} | ||
| − | דו מוזט דאך וויסן דערפון, אז זי לייכט ווי די | + | דו מוזט דאך וויסן דערפון, אז זי לייכט ווי די זון,{{ש}} |
זיבן מאל מער ווי דער פרי באגין. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | זיבן מאל מער ווי דער פרי באגין. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
| שורה 64: | שורה 76: | ||
;בית ג: | ;בית ג: | ||
וואך פון שלאף אויף, און נעם דיר גוט אין באטראכט,{{ש}} | וואך פון שלאף אויף, און נעם דיר גוט אין באטראכט,{{ש}} | ||
| − | אז די נשמה גייט ארויף, אין הימל יעדע נאכט. | + | אז די נשמה גייט ארויף, אין הימל יעדע נאכט. |
| + | |||
דין וחשבון יעדן טאג, מוז זי געבן איר זאג,{{ש}} | דין וחשבון יעדן טאג, מוז זי געבן איר זאג,{{ש}} | ||
פאר דעם יוצר וואס האט באשאפן נאכט און טאג. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | פאר דעם יוצר וואס האט באשאפן נאכט און טאג. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
;בית ד: | ;בית ד: | ||
| + | אוי ווי נישט גוט, ווי שלעכט איז די מען ניט,{{ש}} | ||
| + | אז זי ווערט פארט געווירט, באדעקט מיט זינט דין פארשמירט, | ||
| + | |||
| + | א פנים האט זי רעכט, ווי א שפחה בא דעם קנעכט,{{ש}} | ||
| + | ווען אין די אור דערצו - יעדער פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
| + | |||
| + | ;בית ה: | ||
דער מענטש שפירט דאס גליק, ווען ער טוט דעם באשעפערס ווילן,{{ש}} | דער מענטש שפירט דאס גליק, ווען ער טוט דעם באשעפערס ווילן,{{ש}} | ||
קומט די נשמה צוריק, באקרוינט מיט [[טלית]] ותפילין,{{ש}} | קומט די נשמה צוריק, באקרוינט מיט [[טלית]] ותפילין,{{ש}} | ||
| שורה 74: | שורה 94: | ||
שטענדיג אלעמאל אינדערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | שטענדיג אלעמאל אינדערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
| − | ;בית | + | ;בית ו: |
באגלייבט איז דער באשעפער און קראנט, מיטן משכון אין זיין האנט,{{ש}} | באגלייבט איז דער באשעפער און קראנט, מיטן משכון אין זיין האנט,{{ש}} | ||
זי צוריק שטעלן ריין, ווי דער מענטש וויל אליין,{{ש}} | זי צוריק שטעלן ריין, ווי דער מענטש וויל אליין,{{ש}} | ||
| שורה 80: | שורה 100: | ||
ווידער א נאכט ווידער א טאג אצינד. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ווידער א נאכט ווידער א טאג אצינד. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}} | ||
| − | ;בית | + | ;בית ז: |
טוטס זיך טראכטן און קלערן, ווי אזוי די נשמה צו ערנערן,{{ש}} | טוטס זיך טראכטן און קלערן, ווי אזוי די נשמה צו ערנערן,{{ש}} | ||
אז די נשמה אליין, זאל בלייבן שטענדיג ריין,{{ש}} | אז די נשמה אליין, זאל בלייבן שטענדיג ריין,{{ש}} | ||
| שורה 92: | שורה 112: | ||
בשנת תשכ"ה כתבו התמימים [[שלמה זרחי]] ו[[יחזקאל סופר]] מילים חב"דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי. | בשנת תשכ"ה כתבו התמימים [[שלמה זרחי]] ו[[יחזקאל סופר]] מילים חב"דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי. | ||
| + | |||
| + | ===מילות הניגון באידיש=== | ||
| + | |||
{{ציטוט|תוכן= | {{ציטוט|תוכן= | ||
| − | אודה לא-ל לבב חוקר, | + | אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}} |
| − | ברן יחד, ברן יחד ברן יחד כוכבי בוקר | + | ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר. |
;א. | ;א. | ||
| − | + | געלויבט ביסטו, מיין רעבעניו.{{ש}} | |
| − | + | דו פילסט וואס יעדער טוט אין הארצין טראכטין,{{ש}} | |
| − | + | איך לויב און דאנק, מיט מיין געדאנק,{{ש}} | |
| − | + | וואס דו האסט מיין נשמה פאריכטן. | |
;ב. | ;ב. | ||
| − | + | עס בענקט זיך מיר, צו זעהן די טיר,{{ש}} | |
| − | + | וואו מ'גייט אריין צום רבי'ן אויף יחידות,{{ש}} | |
| − | + | זיך אויסוויינען דארט, און דערהערן א ווארט,{{ש}} | |
| − | + | פון רבי'נס א מאמר-חסידות. | |
;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ||
| − | לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט{{ש}} | + | לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט,{{ש}} |
| − | און פארברענגען נאכאנאנד, מיט [[משקה]] און מיט בראנד{{ש}} | + | און [[פארברענגען]] נאכאנאנד, מיט [[משקה]] און מיט בראנד,{{ש}} |
| − | סטאוו יא פיטו, אוו פייאטניצו - און נייע זוריטשי חלאפטשי | + | [[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - און [[נייע זוריטשי]] חלאפטשי. |
;ד. | ;ד. | ||
| − | ווייל וואו | + | ווייל וואו מען גייט, און וואו מ'שטייט,{{ש}} |
| − | א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן{{ש}} | + | איז א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן,{{ש}} |
| − | דעם רעבינ'ס | + | דעם רעבינ'ס בליק, און זיין הייליקן קוק,{{ש}} |
| − | שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן | + | שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן. |
;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ||
| − | + | לערנען חסידות אן א ברעג, ווייל שליחות איז דיין צוועק, | |
| − | + | דאס איז די ריכטיקע וועג,{{ש}} | |
| − | און אפילו | + | און אפילו מ'האט זיך באמאכט,{{ש}} |
| − | קיין סאך | + | איז קיין סאך נישט געטראכט, אפגעווישט און געגאנגען ווייטער. |
;ו. | ;ו. | ||
| − | אוי, ס'לויפט די צייט, מ' | + | אוי, ס'לויפט די צייט, מ'שפירט זיך ווייט,{{ש}} |
| − | וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן{{ש}} | + | א וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן,{{ש}} |
| − | מ'ליגט אין | + | מ'ליגט אין זאק, מיט א באלעבאטישן פראק,{{ש}} |
| − | מ'דארף | + | מ'דארף נאך אמאל, צום רבי'ן פארן. |
;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ||
| − | גיי | + | גיי אריין צום רעבין צום טאטע, און שפירט זיך ווי א פיאטע,{{ש}} |
| − | און היט זיך "שמא יטה", פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות{{ש}} | + | און היט זיך "שמא יטה", פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות,{{ש}} |
| − | + | ווייל אז מ'גיט זיך נישט איבער גאנץ, בלייבט מען א שוואנץ{{ש}} | |
און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...}} | און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...}} | ||
| + | |||
| + | ===בתרגום חופשי=== | ||
| + | {{ציטוט|תוכן= | ||
| + | אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}} | ||
| + | ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר. | ||
| + | |||
| + | ;א. | ||
| + | מבורך אתה, רעבניו שלי.{{ש}} | ||
| + | יודע אתה את כל מה שמתחולל במחשבותינו,{{ש}} | ||
| + | אשבח אותך ואודה לך בכל דעתי,{{ש}} | ||
| + | על שתקנת את נשמתי. | ||
| + | |||
| + | ;ב. | ||
| + | מתגעגע כולי, לראות את הדלת,{{ש}} | ||
| + | היכן שנכנסים לרבי ליחידות,{{ש}} | ||
| + | להשתפך שם ולקלוט איזו אמרה,{{ש}} | ||
| + | מהרבי, מאמר חסידות. | ||
| + | |||
| + | ;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ||
| + | הבה ניקח את עצמנו, יד ביד,{{ש}} | ||
| + | ו[[פארברענגען|נתוועד]] ללא הפסק, עם [[משקה]] ועם ברנדי {{ש}} | ||
| + | [[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - ו[[הניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי. | ||
| + | |||
| + | ;ד. | ||
| + | כי להיכן שהולכים והיכן שעומדים{{ש}} | ||
| + | חסיד לעולם אינו אבוד,{{ש}} | ||
| + | מבט של הרבי, ראייתו הקדושה {{ש}} | ||
| + | שולפת מכל ה'גלים הסוערים'. | ||
| + | |||
| + | ;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ||
| + | ללמוד חסידות ללא הגבלה, כי שליחות היא מטרתך, | ||
| + | זוהי הדרך הנכונה.{{ש}} | ||
| + | ואפילו כשמתלכלכים,{{ש}} | ||
| + | הרבה לא חושבים, מנגבים והלאה ממשיכים. | ||
| + | |||
| + | ;ו. | ||
| + | אוי, הזמן רץ, מרגישים רחוקים,{{ש}} | ||
| + | היכן הם ה'שנים התמימות' שלי,{{ש}} | ||
| + | נמצאים בשק, עם באלבטישע פראק {{ש}} | ||
| + | צריכים לרבי שוב ליסוע. | ||
| + | |||
| + | ;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}} | ||
| + | כנס לרבי - לאביך, תרגיש עצמך כמו עקב,{{ש}} | ||
| + | ותיזהר "שמא יטה", מיחידות-הוראות של הרבי,{{ש}} | ||
| + | כי אם לא מתמסרים לגמרי נשארים 'שוואנץ'{{ש}} | ||
| + | ולא מכסים את ההוצאות...}} | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | |||
* [http://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C.mp3 הניגון אודה לקל] מושר עם המילים בעברית ובאידיש {{צליל}} | * [http://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C.mp3 הניגון אודה לקל] מושר עם המילים בעברית ובאידיש {{צליל}} | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־04:15, 28 במרץ 2024
ניגון באידיש על הפיוט "אודה לאל" הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב.
תוכן עניינים
אודות הניגון
הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד שו"ב בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט אודה לאל שחיבר ר' שמעיה קסון ונדפס בסידור "בית יעקב". תוכן הניגון - התחדשות הנשמה בקומה משנתה בכל בוקר, הודיה להשי"ת והגעגועים שלה למקור חוצבה.
הניגון התקבל אצל הבחורים בליובאוויטש, והיה מושר בהתוועדויות שם[1] (בעיקר בליל שישי[2]). הניגון היה אהוב אצל המשפיע ר' פרץ מוצקין, ר' מענדל פוטרפס ועוד. כמו כן היו שרים אותו בתקופת פוקינג ובבית הכנסת בתל אביב ברחוב "נחלת בנימין".
בשנת תשכ"ז חיברו ר' יחזקאל סופר והרב שלמה זרחי גירסא חב"דית לניגון על געגועי החסיד לרבי.
מילות הניגון
המילים המקוריות בלשון הקודש
פזמון: אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.
- בית א
שימו לב אל הנשמה, לשם שבו ואחלמה,
ואורה כאור החמה, שבעתים כאור הבוקר. פזמון..
- בית ב
מכסא כבוד חצבה, לגור בארץ ערבה,
להצילה מלהבה, ולהאירה לפנות בוקר.פזמון..
- בית ג
עורו נא כי בכל לילה, נשמתכם עולה למעלה,
לתת דין וחשבון מפעלה, ליוצר ערב ובוקר. פזמון..
- בית ד
ימצאה מטונפת, מעוונות ותוספת,
כמו שפחה נחרפת, תמיד בבוקר בבוקר. פזמון..
- בית ה
ימצאה מקושטת, בטלית וטוטפת,
כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר. פזמון..
- בית ו
הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,
איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.פזמון..
- בית ז
והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,
ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.פזמון..
מילות הניגון כפי שתורגמו ליידיש
פזמון: אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.
געלויבט ביסטו, קודשא בריך הוא, דו ווייסט דאך וואס יעדער טוט אין הארצן קלערן.
איך לויב און דאנק, מיט מיין געזאנג, צוזאמען מיט אלע מארגן שטערן.
- בית א
נעם דיר נאר גוט אין אכט, אז די נשמה די שיינע פראכט,
זאל נישט קומען צו קיין שאנד, ווייל זי איז א דימאנט א בריליאנט,
דו מוזט דאך וויסן דערפון, אז זי לייכט ווי די זון,
זיבן מאל מער ווי דער פרי באגין. פזמון..
- בית ב
איר שטאם איז לויטער און ריין, פון כסא הכבוד אליין,
און מיט איר גרויסע ווערד, פלאטערט זי אויף דער ערד,
דארף מען היטן זי, ווי פון פייער און א ברי,
זי זאל שיינען און לייכטן יעדן מארגן פרי. פזמון..
- בית ג
וואך פון שלאף אויף, און נעם דיר גוט אין באטראכט,
אז די נשמה גייט ארויף, אין הימל יעדע נאכט.דין וחשבון יעדן טאג, מוז זי געבן איר זאג,
פאר דעם יוצר וואס האט באשאפן נאכט און טאג. פזמון..
- בית ד
אוי ווי נישט גוט, ווי שלעכט איז די מען ניט,
אז זי ווערט פארט געווירט, באדעקט מיט זינט דין פארשמירט,א פנים האט זי רעכט, ווי א שפחה בא דעם קנעכט,
ווען אין די אור דערצו - יעדער פרי. פזמון..
- בית ה
דער מענטש שפירט דאס גליק, ווען ער טוט דעם באשעפערס ווילן,
קומט די נשמה צוריק, באקרוינט מיט טלית ותפילין,
באצירט און באשיינט איז זי, ווי א כלה כמות שהיא,
שטענדיג אלעמאל אינדערפרי. פזמון..
- בית ו
באגלייבט איז דער באשעפער און קראנט, מיטן משכון אין זיין האנט,
זי צוריק שטעלן ריין, ווי דער מענטש וויל אליין,
ער שטייט אויף פריש און געזונט, ער שטארבט נישט פון זיינע זינד,
ווידער א נאכט ווידער א טאג אצינד. פזמון..
- בית ז
טוטס זיך טראכטן און קלערן, ווי אזוי די נשמה צו ערנערן,
אז די נשמה אליין, זאל בלייבן שטענדיג ריין,
ווייל דער וואס געט זיך די מי, ווי אזוי צו שוינען און היטן זי,
וועט ער זוכה זיין צום ליכט פון דערפרי. פזמון..אודה לאל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר.
גירסא חב"דית
בשנת תשכ"ה כתבו התמימים שלמה זרחי ויחזקאל סופר מילים חב"דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי.
מילות הניגון באידיש
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.
- א.
געלויבט ביסטו, מיין רעבעניו.
דו פילסט וואס יעדער טוט אין הארצין טראכטין,
איך לויב און דאנק, מיט מיין געדאנק,
וואס דו האסט מיין נשמה פאריכטן.
- ב.
עס בענקט זיך מיר, צו זעהן די טיר,
וואו מ'גייט אריין צום רבי'ן אויף יחידות,
זיך אויסוויינען דארט, און דערהערן א ווארט,
פון רבי'נס א מאמר-חסידות.
- ג. (בניגון הפזמון:)
לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט,
און פארברענגען נאכאנאנד, מיט משקה און מיט בראנד,
סטאוו יא פיטו, אוו פייאטניצו - און נייע זוריטשי חלאפטשי.
- ד.
ווייל וואו מען גייט, און וואו מ'שטייט,
איז א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן,
דעם רעבינ'ס בליק, און זיין הייליקן קוק,
שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן.
- ה. (בניגון הפזמון:)
לערנען חסידות אן א ברעג, ווייל שליחות איז דיין צוועק, דאס איז די ריכטיקע וועג,
און אפילו מ'האט זיך באמאכט,
איז קיין סאך נישט געטראכט, אפגעווישט און געגאנגען ווייטער.
- ו.
אוי, ס'לויפט די צייט, מ'שפירט זיך ווייט,
א וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן,
מ'ליגט אין זאק, מיט א באלעבאטישן פראק,
מ'דארף נאך אמאל, צום רבי'ן פארן.
- ז. (בניגון הפזמון:)
גיי אריין צום רעבין צום טאטע, און שפירט זיך ווי א פיאטע,
און היט זיך "שמא יטה", פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות,
ווייל אז מ'גיט זיך נישט איבער גאנץ, בלייבט מען א שוואנץ
און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...
בתרגום חופשי
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.
- א.
מבורך אתה, רעבניו שלי.
יודע אתה את כל מה שמתחולל במחשבותינו,
אשבח אותך ואודה לך בכל דעתי,
על שתקנת את נשמתי.
- ב.
מתגעגע כולי, לראות את הדלת,
היכן שנכנסים לרבי ליחידות,
להשתפך שם ולקלוט איזו אמרה,
מהרבי, מאמר חסידות.
- ג. (בניגון הפזמון:)
הבה ניקח את עצמנו, יד ביד,
ונתוועד ללא הפסק, עם משקה ועם ברנדי
סטאוו יא פיטו, אוו פייאטניצו - ונייע זוריטשי חלאפטשי.
- ד.
כי להיכן שהולכים והיכן שעומדים
חסיד לעולם אינו אבוד,
מבט של הרבי, ראייתו הקדושה
שולפת מכל ה'גלים הסוערים'.
- ה. (בניגון הפזמון:)
ללמוד חסידות ללא הגבלה, כי שליחות היא מטרתך, זוהי הדרך הנכונה.
ואפילו כשמתלכלכים,
הרבה לא חושבים, מנגבים והלאה ממשיכים.
- ו.
אוי, הזמן רץ, מרגישים רחוקים,
היכן הם ה'שנים התמימות' שלי,
נמצאים בשק, עם באלבטישע פראק
צריכים לרבי שוב ליסוע.
- ז. (בניגון הפזמון:)
כנס לרבי - לאביך, תרגיש עצמך כמו עקב,
ותיזהר "שמא יטה", מיחידות-הוראות של הרבי,
כי אם לא מתמסרים לגמרי נשארים 'שוואנץ'
ולא מכסים את ההוצאות...
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הניגון אודה לקל מושר עם המילים בעברית ובאידיש
הערות שוליים
- ↑ מפי הרב מרדכי שמואל אשכנזי
- ↑ מובא בספר זכרונותי של הרב שמריהו ששונקין
