ריקוד חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:28, 16 במרץ 2024

הריקוד החסידי הינו ריקוד שמח אותו רוקדים החסידים בזמני שמחה והתעוררות. מלבד שימושו של הריקוד כביטוי חיצוני לשמחת הלב, יש בו מטרות נוספות, והוא מסמל את שמחת הנפש וההתעלות של האדם מהענינים הארציים, והינתקותו מהאדמה בהתקרבות כלפי הבורא, יש גם את החאדארם שהוא ריקודי שמחה בימים מיוחדים.

מהותו של הריקוד

על אף שמהותו של הריקוד הינו רגשי שמחה המתפרצים החוצה ומתבטאים בריקוד, חסידות חב"ד הכניסה תוכן מהותי והתאימה גם את הריקוד ה'ספונטאני' שיהיה מתאים לרוח החסידות.

אדמו"ר הריי"צ באחד ממכתביו^[1] משווה את הריקוד החסידי לניגון החסידי, שבשניהם הכניסה תורת חב"ד תוכן עמוק, והפכה אותם לחלק מעבודת ה'. על פי ההדרכה של חסידות חב"ד, הריקוד של הרגלים צריך להיות תואם את רגשותיו הפנימיים של האדם, וככל שתגדל הבנתו כך תגדל גם שמחתו, ולכן בזמני שמחה והתעוררות בחצרות הקודש של רבותינו נשיאינו, מסופר שראשי הרוקדים היו דווקא זקני החסידים והמובחרים שבחבורה.

אדמו"ר הזקן מבאר^[2] שהסיבה לכך שההדגשה בריקודים הוא ריקוד ברגליים, היות שהשמחה של האדם חודרת את כל מהותו, ומגיעה אפילו לרגליים. כלומר שכאשר האדם מתעורר בשמחה, הוא פועל שכל הגוף שלו כולל האברים הכי מגושמים יחושו גם הם את השמחה הפנימים בה הוא שרוי ויצאו בריקוד.

במקומות אחרים בחסידות מבואר^[3], שענין הריקודים הוא להרגיל את הגוף להתאמץ בשביל דבר מצוה, וללמוד להינות מכך. וכן שבשעת הריקוד האדם קופץ ומנתק את עצמו מהאדמה, דבר המסמל את הינתקותו מהענינים הארציים והגשמיים, והתקרבותו לענינים רוחניים^[4].

מעלת הריקוד

בדברי רבותינו נשיאינו מדובר רבות על מעלת הריקוד, עד שאמרו כי "חוט השדרה של חסיד הוא הרגש והיוקר בשלושה דברים, סיפור חסידי, ניגון חסידי, וריקוד דביקות בעיניים סגורות^[5], ובמקום אחר מובא ש"ריקוד של אהבת אחים חסידי, מביא לפתיחת הלב, ליראת כבוד חסידי ולהשתוקקות ותקווה - החוט המשולש של עבודה שהשרישו רבותינו נשיאינו^[6].

גם חסידים עסקו במעלת הריקוד, והיה מורגל בפיהם לדרוש את הפסוק "רגלי החיות כנגד כולם", שריקוד חסידי חי שקול כנגד הכל^[7].

על המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן מסופר שהיה מקפיד לקיים ריקוד חסידי בסיום כל התוועדות, והקפיד שכולם ישתתפו בו מתוך שימת דגש על החשיבות של הריקוד בחינוך החסידי.

לאחר האירוע הבריאותי בליל שמיני עצרת בשנת תשל"ח, הורה הרבי לחסידים לצאת בריקוד, הואיל והריקודים מוסיפים לו בבריאות.

זמני הריקוד

הריקוד החסידי יפה כוחו בכל עת ובכל זמן, אך ישנם זמנים מיוחדים המוקדשים לריקודי שמחה חסידיים, המרוממים את הנפש.

שמחת בית השואבה

ערך מורחב – שמחת בית השואבה

החל משנת תשמ"א, תיקן הרבי שבכל יום בחג הסוכות יקיימו ריקודי שמחה ברחובה של עיר וברוב עם, והתבטא שריקודים אלו קשורים עם הריקודים לקבלת פני משיח.

הרבי דורש להוסיף בכל לילה בשמחה על היום שלפניו הן בכמות הזמן והן באיכות הריקודים ובכמות הרוקדים, וכן לקיים ריקודים אלו במקומות נוספים יחד עם פרסום ההודעה שהנה זה משיח בא.

שמחת תורה

ערך מורחב – שמחת תורה

אדמו"ר הריי"צ הזהיר את החסידים בשם אביו: "את הארבעים ושמונה שעות של שמיני עצרת ושמחת תורה צריך לייקר, בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות עם דליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזה - על ידי הריקודים"^[8].

בשיחותיו של הרבי מבואר במקומות רבים שהריקודים בשמחת תורה הם דוקא עם ספר תורה מכוסה, וההדגשה היא על ריקודים ברגליים דווקא, היות והשמחה של שמחת תורה אינה על לימוד התורה, אלא שמחה על עצם נתינת התורה, ובזה כולם שווים.

מחול היחידות

ערך מורחב – יחידות

בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי אדמו"ר הזקן^[9] אדמו"ר האמצעי^[10] ואדמו"ר הצמח צדק^[11]) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה".

בעקבות רצונו של אדמו"ר הצמח צדק להחליש את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, ציווה לר' הלל מפאריטש להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת^[12].

התוועדות חסידית

ערך מורחב – התוועדות חסידית

בימי קדם היה נהוג ריקוד מיוחד שהתקיים בסיומה של כל התוועדות, שהחסידים היו מורידים את החליפות שלהם, ויוצאים בריקוד בחולצות בלבד^[13].

סעודת משיח

ערך מורחב – סעודת משיח

אדמו"ר הריי"צ הנהיג^[14] שבסעודת משיח בחג אחרון של פסח ירקדו ריקוד מיוחד שיקרא בשם "משיח'ס טאנץ", והרבי ביאר שיש בכך שני פירושים^[15], פירוש ראשון שריקוד זה הוא ריקוד שהחסידים רוקדים כהכנה לביאת משיח, ופירוש שני שזהו ריקוד עם משיח עצמו, שגם מלך המשיח משתתף בריקוד זה, והרבי הוסיף שהפירוש השני הוא הפירוש העיקרי^[16]!

בנוסף, בליובאוויטש היה נהוג לקיים מעמד מיוחד של ריקוד חסידי באחרון של פסח, והיו מוכרים את הזכות להשתתף בריקוד כשהכסף שנאסף נתרם לטובת אחד המוסדות החב"דיים, ביניהם קופת בחורים שסייעה כספית לבחורים מעוטי יכולת שלמדו בישיבה.

סוגי ריקוד

רובם של ריקודי החסידים הינם במעגל - כתף אל כתף או יד ביד, דבר שנתחדש בימי הבעל שם טוב. בחסידות מוסבר^[17] שהסיבה הרוחנית לכך היא מפני שהעיגול מסמל את האור המקיף שסובב את כל העולמות בשווה, וכך גם החסידים על ידי שהם רוקדים יחד בעיגול, ומשווים אחד את השני בלי חילוקי דרגות, הם ממשיכים עליהם את האור האלוקי הנעלה הזה, ומתאחדים איתו.

בדומה לכך מסביר אדמו"ר הצמח צדק^[18] את דברי חז"ל "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים", שכל סוגי הריקוד הם באופן של ריחוק וקירוב, כאשר הרוקדים לא מישירים מבט אחד לשני לאורך כל הריקוד, שזה מורה על סוג השפעה אלוקית שאינה קבועה ואינה באופן ישיר אלא לעיתים היא מוסתרת ובדרך אחוריים, לעומת זאת לעתיד לבוא ההשפעה האלוקית תהיה בדוגמת ריקוד ה'מחול' שבו הרוקדים בעיגול מישירים מבט אחד לשני, וכן הם מסודרים בצורת עיגול בדומה לאור המקיף.

הריקוד החב"די, מתאפיין בריקוד מתון ומחושב, שניכר בו רגש הלב של הרוקד. אדמו"ר הרש"ב התבטא פעם כשראה חסידים רוקדים בהתלהבות: "זהו ריקוד של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די".

בנוסף, בריקוד החב"די ניכר רגש הקירוב בין החסידים, כאשר הריקוד הוא באופן של כתף אל כתף, ולא כפי הנהוג בחצרות אחרות - ריקוד באופן שרק מחזיקים ידיים, ונותרים רחוקים אחד מהשני.

האפ קוזאק

ערך מורחב – ניגון הופ קוזק

הניגון הוֹפּ קוֹזַק הינו ניגון חב"די שמקורו בסבא משפולי, שהיה נוסע ממקום למקום באוקראינה ורוסיה הלבנה בכדי לאסוף כספים עבור פדיון שבויים וקירוב לב ישראל לאביהם שבשמים. בשעת מסעותיו היה שומע ניגונים של איכרי השדה וכשהיה מזהה ניגון מיוחד, היה לוקח אותו והופך אותו לניגון חסידי.

הניגון מתחיל במנגינה איטית ורגועה, וככל שמתקדם - מתגבר קצב המנגינה עד שהוא הופך לניגון קצבי וסוחף. אצל חסידי חב"ד נוהגים לנגן ניגון זה בחתונות ובמועדי שמחה כאשר בחלקו הראשון של הניגון החוגגים יושבים על הרצפה בעיגול גדול ומנגנים יחד את הניגון, וכאשר הניגון הופך לניגון קצבי מתרומים כולם ופורצים במחול במעגלים מהירים סביב רחבת הריקודים.

ריקוד תחיית המתים

ריקוד 'תחיית המתים' הוא מעין הצגה פנטומימית עם ניגון חסידי מיוחד הקרוי בשם זה, בה שני 'שחקנים' מציגים סיפור של חסידים השותים ביחד 'לחיים', רבים ביניהם על שאריות המשקה שנשאר בבקבוק עד שאחד מהם אחד נופל על הרצפה ללא רוח חיים, כאשר הרקדן השני מנסה להשיב את רוחו אליו. שלב זה תלוי ביצירתיות של השחקנים, ומידי פעם נוספים מוטיבים שונים להצגת-ריקוד זה, כשברקע מתנגנת מנגינה איטית. בסופו של דבר בעקבות מאמציו של בן זוגו, החסיד שנשכב על הרצפה 'מתעורר' לחיים, ואז השניים פורצים בריקוד חסידי הסוחף את כל הקהל כשהתזמורת מגבירה את קצב הנגינה.

קול'ע

ערך מורחב – קול'ע

בעיתות שמחה מיוחדים נוהגים החסידים להתהפך על הרצפה באופן שהראש למטה והרגליים למעלה, ובכך מבטאים את השמחה שחודרת בכל הגוף באופן שהראש והרגל שווים, מבלי להתחשב בהבדלי המעמדות בין חסיד אחד למשנהו.

ראו גם

לקריאה נוספת

לרקוד כמו חסיד, ליקוט מאת הרב יוסף יצחק כץ בשבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 73

קישורים חיצוניים

לקט פתגמים העוסקים בריקוד החסידי - אתר צעירי חב"ד
נעליים קרועות בגן עדן בתוך קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד תשרי תשע"ז
טוביה בלוי, הניגון והריקוד החסידי, הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל

הערות שוליים

↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד רצ.
↑ נסמן בשיחת שבת פרשת שמיני תשט"ז.
↑ מאמר הרבי, שמחת תורת תשי"ב, שבת פרשת בראשית תשכ"א.
↑ שיחת ב' כסלו תשי"ד.
↑ ספר המאמרים תש"ט עמוד 171.
↑ ספר השיחות תש"א עמוד 96.
↑ שבועון כפר חב"ד גליון 530.
↑ ספר המנהגים, שמיני עצרת
↑ רשימת שמעון הכופר.
↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן.
↑ "כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו.
↑ מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.
↑ ראו שיחת שושן פורים תשי"ד ושיחת שבת פרשת עקב תשט"ז.
↑ שיחת אחרון של פסח תרצ"ה בסופה (ספר המאמרים תשי"א ע' 247).
↑ שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנז.
↑ שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנח.
↑ הוספות לכתר שם טוב, עמוד תטז, שיחת שבת פרשת ואתחנן תש"ל.
↑ ספר הליקוטים דא"ח ערך 'ריקוד'.

[1] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד רצ.

[2] נסמן בשיחת שבת פרשת שמיני תשט"ז.

[3] מאמר הרבי, שמחת תורת תשי"ב, שבת פרשת בראשית תשכ"א.

[4] שיחת ב' כסלו תשי"ד.

[5] ספר המאמרים תש"ט עמוד 171.

[6] ספר השיחות תש"א עמוד 96.

[7] שבועון כפר חב"ד גליון 530.

[8] ספר המנהגים, שמיני עצרת

[9] רשימת שמעון הכופר.

[10] ספר התולדות אדמו"ר הזקן.

[11] "כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו.

[12] מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.

[13] ראו שיחת שושן פורים תשי"ד ושיחת שבת פרשת עקב תשט"ז.

[14] שיחת אחרון של פסח תרצ"ה בסופה (ספר המאמרים תשי"א ע' 247).

[15] שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנז.

[16] שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנח.

[17] הוספות לכתר שם טוב, עמוד תטז, שיחת שבת פרשת ואתחנן תש"ל.

[18] ספר הליקוטים דא"ח ערך 'ריקוד'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ריקוד_חסידי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקוד שמחה חסידי (ציור: [[זלמן קליינמן]])]]
-'''הריקוד החסידי''' הינו ריקוד שמח אותו רוקדים החסידים בזמני שמחה והתעוררות. מלבד שימושו של הריקוד כביטוי חיצוני לשמחת הלב, יש בו מטרות נוספות, והוא מסמל את שמחת הנפש וההתעלות של האדם מהענינים הארציים, והינתקותו מהאדמה בהתקרבות כלפי הבורא.
+'''הריקוד החסידי''' הינו ריקוד שמח אותו רוקדים החסידים בזמני שמחה והתעוררות. מלבד שימושו של הריקוד כביטוי חיצוני לשמחת הלב, יש בו מטרות נוספות, והוא מסמל את שמחת הנפש וההתעלות של האדם מהענינים הארציים, והינתקותו מהאדמה בהתקרבות כלפי הבורא, יש גם את ה[[חאדארם]] שהוא ריקודי שמחה בימים מיוחדים.
 ==מהותו של הריקוד==
 [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר ריקוד חסידי ב[[שמחת תורה]] (ציור: [[זלמן קליינמן]])]]
-על אף שמהותו של הריקוד הינו רגשי שמחה המתפרצים החוצה ומתבטאים בריקוד, תורת חסידות חב"ד הכניסה תוכן מהותי והתאימה גם את הריקוד ה'ספונטאני' שיהיה מתאים לרוח החסידות.
+על אף שמהותו של הריקוד הינו רגשי שמחה המתפרצים החוצה ומתבטאים בריקוד, [[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] הכניסה תוכן מהותי והתאימה גם את הריקוד ה'ספונטאני' שיהיה מתאים לרוח החסידות.
 [[אדמו"ר הריי"צ]] באחד ממכתביו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמוד רצ.}} משווה את הריקוד החסידי לניגון החסידי, שבשניהם הכניסה תורת חב"ד תוכן עמוק, והפכה אותם לחלק מעבודת ה'. על פי ההדרכה של חסידות חב"ד, הריקוד של הרגלים צריך להיות תואם את רגשותיו הפנימיים של האדם, וככל שתגדל הבנתו כך תגדל גם שמחתו, ולכן בזמני שמחה והתעוררות בחצרות הקודש של רבותינו נשיאינו, מסופר שראשי הרוקדים היו דווקא זקני החסידים והמובחרים שבחבורה.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 במקומות אחרים בחסידות מבואר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/11/86.htm מאמר הרבי, שמחת תורת תשי"ב], [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/122.htm שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}, שענין הריקודים הוא להרגיל את ה[[גוף]] להתאמץ בשביל דבר מצוה, וללמוד להינות מכך. וכן שבשעת הריקוד האדם קופץ ומנתק את עצמו מהאדמה, דבר המסמל את הינתקותו מהענינים הארציים והגשמיים, והתקרבותו לענינים רוחניים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/21/176.htm שיחת ב' כסלו תשי"ד].}}.
+===מעלת הריקוד===
+בדברי רבותינו נשיאינו מדובר רבות על מעלת הריקוד, עד שאמרו כי "חוט השדרה של חסיד הוא הרגש והיוקר בשלושה דברים, [[סיפור חסידי]], [[ניגון חסידי]], וריקוד דביקות בעיניים סגורות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט עמוד 171.}}, ובמקום אחר מובא ש"ריקוד של אהבת אחים חסידי, מביא לפתיחת הלב, ליראת כבוד חסידי ולהשתוקקות ותקווה - החוט המשולש של עבודה שהשרישו רבותינו נשיאינו{{הערה|ספר השיחות תש"א עמוד 96.}}.
+גם חסידים עסקו במעלת הריקוד, והיה מורגל בפיהם לדרוש את הפסוק "רגלי החיות כנגד כולם", שריקוד חסידי חי שקול כנגד הכל{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 530.}}.
+על המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] מסופר שהיה מקפיד לקיים ריקוד חסידי בסיום כל התוועדות, והקפיד שכולם ישתתפו בו מתוך שימת דגש על החשיבות של הריקוד בחינוך החסידי.
+לאחר [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי]] בליל [[שמיני עצרת]] בשנת [[תשל"ח]], הורה הרבי לחסידים לצאת בריקוד, הואיל והריקודים מוסיפים לו בבריאות.
 ==זמני הריקוד==
 [[קובץ:מחול היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'מחול היחידות' במכחולו של הצייר החסידי [[זלמן קליינמן]]]]
 הריקוד החסידי יפה כוחו בכל עת ובכל זמן, אך ישנם זמנים מיוחדים המוקדשים לריקודי שמחה חסידיים, המרוממים את הנפש.
+===שמחת בית השואבה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}}
+החל משנת [[תשמ"א]], [[תקנות הרבי|תיקן הרבי]] שבכל יום בחג הסוכות יקיימו ריקודי שמחה ברחובה של עיר וברוב עם, והתבטא שריקודים אלו קשורים עם הריקודים ל[[קבלת פני משיח]].
+הרבי דורש להוסיף בכל לילה בשמחה על היום שלפניו הן בכמות הזמן והן באיכות הריקודים ובכמות הרוקדים, וכן לקיים ריקודים אלו במקומות נוספים יחד עם פרסום ההודעה שהנה זה משיח בא.
 ===שמחת תורה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת תורה]]}}
 [[אדמו"ר הריי"צ]] הזהיר את החסידים בשם אביו: {{ציטוטון|את הארבעים ושמונה שעות של שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] צריך לייקר, בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות עם דליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזה - על ידי הריקודים}}{{הערה|ספר המנהגים, שמיני עצרת}}.
-בשיחותיו של הרבי מבואר במקומות רבים שהריקודים ב[[שמחת תורה]] הם דוקא עם ספר תורה מכוסה, וההדגשה היא על ריקודים ברגליים דווקא, היות והשמחה של [[שמחת תורה]] אינה על לימוד התורה, אלא שמחה על עצם נתינת התורה, ובזה כולם שווים.
+בשיחותיו של הרבי מבואר במקומות רבים שהריקודים ב[[שמחת תורה]] הם דוקא עם [[ספר תורה]] מכוסה, וההדגשה היא על ריקודים ברגליים דווקא, היות והשמחה של [[שמחת תורה]] אינה על לימוד התורה, אלא שמחה על עצם נתינת התורה, ובזה כולם שווים.
 ===מחול היחידות===
-בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל כ"ק אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ל[[יחידות]], חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה".
+{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]]}}
+בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ב[[יחידות]] הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ל[[יחידות]], חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה".
 בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/340.htm מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון].}}.
-===[[התוועדות]] חסידית===
+===התוועדות חסידית===
+[[קובץ:דוד שלום פייפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[דוד שלום פייפ]] ב[[ריקוד חסידי]]]]
+{{ערך מורחב|ערך=[[התוועדות חסידית]]}}
 בימי קדם היה נהוג ריקוד מיוחד שהתקיים בסיומה של כל [[התוועדות]], שהחסידים היו מורידים את החליפות שלהם, ויוצאים בריקוד בחולצות בלבד{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/13/147.htm שיחת שושן פורים תשי"ד] ו[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/18/156.htm שיחת שבת פרשת עקב תשט"ז].}}.
 ===סעודת משיח===
+{{ערך מורחב|ערך=[[סעודת משיח]]}}
 [[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג{{הערה|שיחת אחרון של פסח [[תרצ"ה]] בסופה (ספר המאמרים [[תשי"א]] ע' 247).}} שב[[סעודת משיח]] בחג [[שביעי של פסח|אחרון של פסח]] ירקדו ריקוד מיוחד שיקרא בשם {{ציטוטון|משיח'ס טאנץ}}, והרבי ביאר שיש בכך שני פירושים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/157.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנז].}}, פירוש ראשון שריקוד זה הוא ריקוד שהחסידים רוקדים כהכנה לביאת משיח, ופירוש שני שזהו ריקוד עם משיח עצמו, שגם מלך המשיח משתתף בריקוד זה, והרבי הוסיף שהפירוש השני הוא הפירוש העיקרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/158.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנח].}}!
+בנוסף, בליובאוויטש היה נהוג לקיים מעמד מיוחד של ריקוד חסידי באחרון של פסח, והיו מוכרים את הזכות להשתתף בריקוד כשהכסף שנאסף נתרם לטובת אחד המוסדות החב"דיים, ביניהם [[קופת בחורים]] שסייעה כספית לבחורים מעוטי יכולת שלמדו בישיבה.
 ==סוגי ריקוד==
 [[קובץ:קול'ע חסידי.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|חסידים עושים קול'ע בשעת שמחה]]
-רובם של ריקודי החסידים הינם במעגל - כתף אל כתף או יד ביד. בחסידות מוסבר{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/416.htm הוספות לכתר שם טוב, עמוד תטז].}} שהסיבה הרוחנית לכך היא מפני שהעיגול מסמל את ה[[אור מקיף|אור המקיף]] שסובב את כל העולמות בשווה, וכך גם החסידים על ידי שהם רוקדים יחד בעיגול, ומשווים אחד את השני בלי חילוקי דרגות, הם ממשיכים עליהם את האור האלוקי הנעלה הזה, ומתאחדים איתו.
+רובם של ריקודי החסידים הינם במעגל - כתף אל כתף או יד ביד, דבר שנתחדש בימי [[הבעל שם טוב]]. בחסידות מוסבר{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/416.htm הוספות לכתר שם טוב, עמוד תטז], שיחת שבת פרשת ואתחנן תש"ל.}} שהסיבה הרוחנית לכך היא מפני שהעיגול מסמל את ה[[אור מקיף|אור המקיף]] שסובב את כל העולמות בשווה, וכך גם החסידים על ידי שהם רוקדים יחד בעיגול, ומשווים אחד את השני בלי חילוקי דרגות, הם ממשיכים עליהם את האור האלוקי הנעלה הזה, ומתאחדים איתו.
+בדומה לכך מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ספר הליקוטים דא"ח ערך 'ריקוד'.}} את דברי חז"ל "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים", שכל סוגי הריקוד הם באופן של ריחוק וקירוב, כאשר הרוקדים לא מישירים מבט אחד לשני לאורך כל הריקוד, שזה מורה על סוג השפעה אלוקית שאינה קבועה ואינה באופן ישיר אלא לעיתים היא מוסתרת ובדרך אחוריים, לעומת זאת לעתיד לבוא ההשפעה האלוקית תהיה בדוגמת ריקוד ה'מחול' שבו הרוקדים בעיגול מישירים מבט אחד לשני, וכן הם מסודרים בצורת עיגול בדומה לאור המקיף.
+הריקוד החב"די, מתאפיין בריקוד מתון ומחושב, שניכר בו רגש הלב של הרוקד. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם כשראה חסידים רוקדים בהתלהבות: "זהו ריקוד של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די".
+בנוסף, בריקוד החב"די ניכר רגש הקירוב בין החסידים, כאשר הריקוד הוא באופן של כתף אל כתף, ולא כפי הנהוג בחצרות אחרות - ריקוד באופן שרק מחזיקים ידיים, ונותרים רחוקים אחד מהשני.
 ===האפ קוזאק===
 {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הופ קוזק]]}}
-הניגון הוֹפּ קוֹזַק הינו [[ניגון]] חב"די שמקורו ב[[סבא משפולי]], שהיה נוסע ממקום למקום ב[[אוקראינה]] ו[[רוסיה]] הלבנה בכדי לאסוף כספים עבור [[פדיון שבויים]] וקירוב לב ישראל לאביהם שבשמים. בשעת מסעותיו היה שומע [[ניגונים]] של איכרי השדה וכשהיה מזהה ניגון מיוחד, היה לוקח אותו והופך אותו לניגון חסידי.
+הניגון הוֹפּ קוֹזַק הינו [[ניגון]] חב"די שמקורו ב[[סבא משפולי]], שהיה נוסע ממקום למקום ב[[אוקראינה]] ו[[רוסיה]] הלבנה בכדי לאסוף כספים עבור [[פדיון שבויים]] וקירוב לב ישראל לאביהם שבשמים. בשעת מסעותיו היה שומע [[ניגונים]] של איכרי ה[[שדה]] וכשהיה מזהה ניגון מיוחד, היה לוקח אותו והופך אותו לניגון חסידי.
 הניגון מתחיל במנגינה איטית ורגועה, וככל שמתקדם - מתגבר קצב המנגינה עד שהוא הופך לניגון קצבי וסוחף. אצל חסידי חב"ד נוהגים לנגן ניגון זה בחתונות ובמועדי שמחה כאשר בחלקו הראשון של הניגון החוגגים יושבים על הרצפה בעיגול גדול ומנגנים יחד את הניגון, וכאשר הניגון הופך לניגון קצבי מתרומים כולם ופורצים במחול במעגלים מהירים סביב רחבת הריקודים.
 ===ריקוד תחיית המתים===
-ריקוד 'תחיית המתים' הוא מעין הצגה פנטומימית, בה שני 'שחקנים' מציגים סיפור של חסידים השותים ביחד '[[לחיים]]', רבים ביניהם על בקבוק השאריות של ה[[משקה]] שנשאר בבקבוק עד שאחד מהם אחד נופל על הרצפה ללא רוח חים, כאשר הרקדן השני מנסה להשיב את רוחו אליו. שלב זה תלוי ביצירתיות של השחקנים, ומידי פעם נוספים ומטיבים שונים להצגת-ריקוד זה, כשברקע מתנגנת מנגינה איטית. בסופו של דבר בעקבות מאמציו של בן זוגו, החסיד שנשכב על הרצפה 'מתעורר' לחיים, ואז השניים פורצים בריקוד חסידי הסוחף את כל הקהל כשהתזמורת מגבירה את קצב הנגינה.
+ריקוד 'תחיית המתים' הוא מעין הצגה פנטומימית עם ניגון חסידי מיוחד הקרוי בשם זה, בה שני 'שחקנים' מציגים סיפור של חסידים השותים ביחד '[[לחיים]]', רבים ביניהם על שאריות ה[[משקה]] שנשאר בבקבוק עד שאחד מהם אחד נופל על הרצפה ללא רוח חיים, כאשר הרקדן השני מנסה להשיב את רוחו אליו. שלב זה תלוי ביצירתיות של השחקנים, ומידי פעם נוספים מוטיבים שונים להצגת-ריקוד זה, כשברקע מתנגנת מנגינה איטית. בסופו של דבר בעקבות מאמציו של בן זוגו, החסיד שנשכב על הרצפה 'מתעורר' לחיים, ואז השניים פורצים בריקוד חסידי הסוחף את כל הקהל כשהתזמורת מגבירה את קצב הנגינה.
 ===קול'ע===
 {{ערך מורחב|ערך=[[קול'ע]]}}
 בעיתות שמחה מיוחדים נוהגים החסידים להתהפך על הרצפה באופן שהראש למטה והרגליים למעלה, ובכך מבטאים את השמחה שחודרת בכל ה[[גוף]] באופן שהראש והרגל שווים, מבלי להתחשב בהבדלי המעמדות בין חסיד אחד למשנהו.
+==ראו גם==
+*[[שמחת בית השואבה]]
+*[[מילון חסידי:כאדאראם]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''לרקוד כמו חסיד''', ליקוט מאת הרב [[יוסף יצחק כץ]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 73
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=770&ArticleID=2420&SearchParam=%F8%E9%F7%E5%E3%20%E7%F1%E9%E3%E9 לקט פתגמים העוסקים בריקוד החסידי] - אתר צעירי חב"ד
+*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/26-10-2016-12-38-00-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf נעליים קרועות בגן עדן]''' {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] תשרי תשע"ז
+*טוביה בלוי, '''[https://col.org.il/news/143201 הניגון והריקוד החסידי]''', הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל {{אודיו}}{{COL}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:מושגי יסוד]]