חוצנים: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חוצנים''' או '''חייזרים''' הוא כינוי ליצורים | {{מקורות}} | ||
'''חוצנים''' או '''חייזרים''' הוא כינוי ליצורים שייתכן שקיימים ומקורם אינו בכדור הארץ. יש רמזים בתורה לקיומם של חיים על פני כוכבים אחרים, אך הם לא יכולים להיות תבוניים ובעלי תרבות. | |||
== | ==בתלמוד== | ||
בגמרא{{דרוש מקור}} על הפסוק ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), "אורו מרוז אמר [[מלאך]] ה', אורו ארור יושביה", נכתב ש"מרוז" הוא כוכב שבשונה משאר הכוכבים שבאו לעזרת ישראל תושבי כוכב זה לא באו לעזור, [[רש"י]] גם מזכיר פירוש בספר שופטים, ומביא אותו ראשון. | |||
==בתורת הרבי== | |||
על אף שהנושא אינו נוגע ישירות לקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], התייחס [[הרבי]] לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן ייתכן שקיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים{{הערה|{{ציטוטון|"אינה נוגעת ישירות ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז"ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים - יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה' להניח [[תפילין]], לשמור שבת ו[[מבצע כשרות|לאכול כשר]] - עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: ב[[מסכת שבועות]] (לו'-א') - מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות וב[[מסכת מועד קטן]] (טז'-א) - אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן "[[בין המצרים]]".}} - שיחת [[פרשת דברים]] [[תשכ"ט]].}} | |||
בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ ל[[כדור הארץ]], עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!{{דרוש מקור}}". | |||
בנוגע למהותן של אותן ציוויליזציות, כתב הרבי, כי ללא ספק מדובר ביצורים הנחותים מדרגתינו אנו, כיוון שאנו קיבלנו את התורה, ואילו הם - לא קבלוה. | |||
במענה לשאלה של פרופסור יהודי "מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ", עונה לו הרבי תשובה מפורטת, כאשר בתחילתה מצטט הרבי בקצרה את האמור לעיל, ואחר כך ממשיך: | |||
"בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הלכות תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי [[בחירה חופשית]] "מין זה של אדם.. יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם. | "בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הלכות תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי [[בחירה חופשית]] "מין זה של אדם.. יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם. | ||
והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד. | והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד. | ||
"מכאן, שאם מניחים שישנם במקום כלשהו בתבל יצורים נבונים, חייבים לומר שיש להם תורה - וזה לא | "מכאן, שאם מניחים שישנם במקום כלשהו בתבל יצורים נבונים, חייבים לומר שיש להם תורה - וזה לא ייתכן: לא ייתכן שהתורה של אותם יצורים נבונים היא תורה אחרת, שונה משלנו, כי התורה - תורת אמת - יכולה להיות רק אחת. מאידך, גם אי-אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה שניתנה לנו, שהרי סיפור [[מתן תורה]] ל[[עם ישראל]] על כדור הארץ מתואר בתורה עצמה בפרטי פרטים, כשתשומת לב רבה מוקדשת בה לפרטים אלו, באשר הם משמעותיים ביותר לגבי עצם הבנת התורה"{{הערה|'''[[אמונה ומדע]]''', עמ' 103 - 104.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/140307 ההוכחות לקיומם של חוצנים. הרבי: "מי אמר שאין חייזרים?"{{COL}}] | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:49, 11 במרץ 2024
חוצנים או חייזרים הוא כינוי ליצורים שייתכן שקיימים ומקורם אינו בכדור הארץ. יש רמזים בתורה לקיומם של חיים על פני כוכבים אחרים, אך הם לא יכולים להיות תבוניים ובעלי תרבות.
בתלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא[דרוש מקור] על הפסוק ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), "אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה", נכתב ש"מרוז" הוא כוכב שבשונה משאר הכוכבים שבאו לעזרת ישראל תושבי כוכב זה לא באו לעזור, רש"י גם מזכיר פירוש בספר שופטים, ומביא אותו ראשון.
בתורת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף שהנושא אינו נוגע ישירות לקיום תורה ומצוות, התייחס הרבי לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן ייתכן שקיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים[1]
בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ לכדור הארץ, עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא![דרוש מקור]".
בנוגע למהותן של אותן ציוויליזציות, כתב הרבי, כי ללא ספק מדובר ביצורים הנחותים מדרגתינו אנו, כיוון שאנו קיבלנו את התורה, ואילו הם - לא קבלוה.
במענה לשאלה של פרופסור יהודי "מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ", עונה לו הרבי תשובה מפורטת, כאשר בתחילתה מצטט הרבי בקצרה את האמור לעיל, ואחר כך ממשיך: "בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הלכות תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי בחירה חופשית "מין זה של אדם.. יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם.
והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד.
"מכאן, שאם מניחים שישנם במקום כלשהו בתבל יצורים נבונים, חייבים לומר שיש להם תורה - וזה לא ייתכן: לא ייתכן שהתורה של אותם יצורים נבונים היא תורה אחרת, שונה משלנו, כי התורה - תורת אמת - יכולה להיות רק אחת. מאידך, גם אי-אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה שניתנה לנו, שהרי סיפור מתן תורה לעם ישראל על כדור הארץ מתואר בתורה עצמה בפרטי פרטים, כשתשומת לב רבה מוקדשת בה לפרטים אלו, באשר הם משמעותיים ביותר לגבי עצם הבנת התורה"[2].
הערות שוליים
- ↑ ""אינה נוגעת ישירות לתורה ומצוות ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז"ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים - יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה' להניח תפילין, לשמור שבת ולאכול כשר - עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: במסכת שבועות (לו'-א') - מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות ובמסכת מועד קטן (טז'-א) - אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן "בין המצרים"." - שיחת פרשת דברים תשכ"ט.
- ↑ אמונה ומדע, עמ' 103 - 104.
