רבי משה אלשיך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''משה אלשיך''' (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, - [[י"ג בניסן]] ש"ס | רבי '''משה אלשיך''' (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, - [[י"ג בניסן]] ה'ש"ס), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), [[שד"ר]], ו[[פוסק]] ב[[צפת]]. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה. | ||
== תולדות חיים == | |||
נולד לאביו רבי חיים{{הערה|שם אביו על-פי הנכתב על מצבתו.}} באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי [[יוסף קארו]] ביחד עם חברו אברהם בן אשר. מאוחר יותר עבר לישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]]. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שאלות ותשובות בשם 'הרב משה'. | |||
ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון{{הערה|הקדמה לספרו רב פנינים.}}. בהקדמה לפירושו על התורה 'תורת משה' כותב שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא. | |||
לאחר חידוש ה[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, רבי [[יוסף קארו]]{{הערה|שם=לויטין}}. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון{{מקור}} ורבי [[חיים ויטאל]]{{הערה|ה[[חיד"א]] ב'שם הגדולים' ערך משה סק"א. ברכי יוסף חושן משפט א, ז.}}. ישנה מסורת לפיה סירב [[האר"י]] ללמד את ר' משה אלשיך [[קבלה]]{{הערה|ספר "שבט מוסר" כג, כא, גרסאות נוספות מופיעות בספר החזיונות למהרח"ו ירושלים תשי"ד עמ' ח', ובגרסה אחרת בספרו של ר' יוסף סמברי דברי יוסף (מהדורת י' שטובר) ירושלים תשנ"ד, עמ' 359-360.}}. מסופר שבשמעו דברי תורה מפי ה[[האר"י|אריז"ל]] בתורת ה[[סוד]] היה נרדם תוך כדי שמיעה. וחלשה דעתו מאוד עד שאמר לו האריז"ל שנשמתו ב[[גילגול]] זה שייכת לעולם הדרוש ולא לעולם הסוד{{הערה|ה[[חיד"א]] ב'שם הגדולים' ערך משה סק"א. את הנאמר ב[[תניא - פרק ד'|פרק ד' בתניא]] שהשגת האדם בתורה תלויה בשורש נפשו למעלה, מסבירים על-פי סיפור זה. ראו [[פניני התניא]].}}. הרבי סיפר סיפור זה כמה פעמים{{הערה|שם=לויטין|1=ראו ב[[יחידות]] עם הרב [[שמואל לויטין]], כ"ט אלול תשכ"ה. נדפס ב[[מקדש מלך (לאופר)|מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תט.}}{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5967816/jewish/page.htm#footnoteRef333a5967816 שיחת אחרון של פסח תשכ"ח]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4600&st=&pgnum=558&hilite= שיחת שבת פרשת צו תשכ"ט]. [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4275038/jewish/-.htm#footnoteRef150a4275038 שיחת שבת בראשית תשכ"א]. ועוד.}}. | |||
בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן בקירוב יצא כ[[שד"ר]] בשליחות אל סוריה, טורקיה ו[[איראן|פרס]]. | |||
רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת. | |||
==חיבוריו== | |||
הרב אלשיך חיבר פירוש על התורה בשם 'תורת משה', ופירוש על ספרי הנביאים ו[[חמש מגילות]]. בהקדמתו לפירושו על [[ספר דניאל]] הוא מסביר את דרך כתיבת פירושיו ומציין שפירושיו הם עיבוד של דרשות שנשא. כמו כן חיבר פירוש ל[[מסכת אבות]] בשם 'ירים משה', פירוש ל[[הגדה של פסח]] וכן קינות על חורבן [[בית המקדש]] ועל [[גלות השכינה]]. בסוף ימיו כתב הרב אלשיך מאמר בשם 'חזות קשה' ובה תיאר את ראשית ירידתה של העיר צפת מגדולתה. | |||
[[הרבי]] מביא בכמה הזדמנויות פתגם ששלושה מ[[גדולי ישראל]] העניקו לחיבוריהם שמות נעלים ביותר ולא עלתה בידם, ושמות אלו לא התקבלו בתפוצות ישראל: [[הרמב"ם]] העניק לספרו את השם [[משנה תורה]], [[השל"ה]] העניק לספרו את השם [[שני לוחות הברית]], והאלשיך קרא לספרו בשם 'תורת משה'. ולפועל ספרים אלו נקראים: 'רמב"ם', 'של"ה' ו'אלשיך'. אך הרבי מעיר "אבל מובן וגם פשוט, שחלילה וחס לומר שעניין זה פוגע חס ושלום בגדלותם והפלאת מעלתם של ספרים אלו, שהובאו בכמה וכמה מקומות בספריהם של גדולי ישראל האמיתיים בתור פוסקים"{{הערה|ראו [[הרב מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8318&CategoryID=1592 רשימה המלקטת אזכורים של הפתגם].}}. | |||
==בתורת החסידות== | |||
בכמה וכמה מקומות מבססים [[רבותינו נשיאינו]] הסברים עמוקים על דברי האלשיך הקדוש, ולקמן כמה מהם: | |||
===ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם=== | |||
במאמר [[באתי לגני תש"י]] מובא פירוש האלשיך הקדוש{{הערה|אמנם בכמה מקומות מובא עניין זה בשם רז"ל, אבל ראה לקו"ש חכ"ו ע' 173 הערה 45.}} על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"{{הערה|[[שמות]] כה, ח.}} - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד", ו[[הרבי]] הזכיר פירוש זה פעמים רבות. | |||
===[[צרעת|נגעים]] - דוקא באדם=== | |||
הרבי מלך המשיח שליט"א מסביר{{הערה|ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ב, פרשת תזריע.}} על פי דברי האלשיך הקדוש מדוע לא פוגעים הנגעים ברשעים (אלא בצדיקים בלבד, הקרויים "אדם"), שהדבר דומה לאדם מלוכלך מאד. שאצל אדם כזה תוספת לכלוך קטנה אינה מורגשת עליו, משאין כן אצל אדם נקי נרגש כל כתם. | |||
==מאכלים המעדנים את השכל== | |||
האלשיך כותב בנוגע למאכלים מסויימים (כמו בצל וכדומה) שהם מפריעים ל[[הבנה והשגה]], ולכן יש לאכול מאכלים עדינים (ולכן גם ה[[מן]] היה מאכל עדין), לתועלת ההבנה וההשגה{{הערה|[[ספר דניאל]] ה, א.}}. פירוש זה מובא בחסידות כמקור לכך שה[[אכילה|מאכלים]] משפיעים על תכונות [[גוף]] ה[[אדם]]{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תרצ"ט]] עמוד 57. ועוד.}} | |||
{{מיון רגיל:אלשיך, משה}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:מקובלים]] | |||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:25, 26 בפברואר 2024
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, - י"ג בניסן ה'ש"ס), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו רבי חיים[1] באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו ביחד עם חברו אברהם בן אשר. מאוחר יותר עבר לישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שאלות ותשובות בשם 'הרב משה'.
ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון[2]. בהקדמה לפירושו על התורה 'תורת משה' כותב שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא.
לאחר חידוש הסמיכה על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, רבי יוסף קארו[3]. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון[דרוש מקור] ורבי חיים ויטאל[4]. ישנה מסורת לפיה סירב האר"י ללמד את ר' משה אלשיך קבלה[5]. מסופר שבשמעו דברי תורה מפי האריז"ל בתורת הסוד היה נרדם תוך כדי שמיעה. וחלשה דעתו מאוד עד שאמר לו האריז"ל שנשמתו בגילגול זה שייכת לעולם הדרוש ולא לעולם הסוד[6]. הרבי סיפר סיפור זה כמה פעמים[3][7].
בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן בקירוב יצא כשד"ר בשליחות אל סוריה, טורקיה ופרס.
רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אלשיך חיבר פירוש על התורה בשם 'תורת משה', ופירוש על ספרי הנביאים וחמש מגילות. בהקדמתו לפירושו על ספר דניאל הוא מסביר את דרך כתיבת פירושיו ומציין שפירושיו הם עיבוד של דרשות שנשא. כמו כן חיבר פירוש למסכת אבות בשם 'ירים משה', פירוש להגדה של פסח וכן קינות על חורבן בית המקדש ועל גלות השכינה. בסוף ימיו כתב הרב אלשיך מאמר בשם 'חזות קשה' ובה תיאר את ראשית ירידתה של העיר צפת מגדולתה.
הרבי מביא בכמה הזדמנויות פתגם ששלושה מגדולי ישראל העניקו לחיבוריהם שמות נעלים ביותר ולא עלתה בידם, ושמות אלו לא התקבלו בתפוצות ישראל: הרמב"ם העניק לספרו את השם משנה תורה, השל"ה העניק לספרו את השם שני לוחות הברית, והאלשיך קרא לספרו בשם 'תורת משה'. ולפועל ספרים אלו נקראים: 'רמב"ם', 'של"ה' ו'אלשיך'. אך הרבי מעיר "אבל מובן וגם פשוט, שחלילה וחס לומר שעניין זה פוגע חס ושלום בגדלותם והפלאת מעלתם של ספרים אלו, שהובאו בכמה וכמה מקומות בספריהם של גדולי ישראל האמיתיים בתור פוסקים"[8].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכמה וכמה מקומות מבססים רבותינו נשיאינו הסברים עמוקים על דברי האלשיך הקדוש, ולקמן כמה מהם:
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם[עריכה | עריכת קוד מקור]
במאמר באתי לגני תש"י מובא פירוש האלשיך הקדוש[9] על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[10] - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד", והרבי הזכיר פירוש זה פעמים רבות.
נגעים - דוקא באדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מלך המשיח שליט"א מסביר[11] על פי דברי האלשיך הקדוש מדוע לא פוגעים הנגעים ברשעים (אלא בצדיקים בלבד, הקרויים "אדם"), שהדבר דומה לאדם מלוכלך מאד. שאצל אדם כזה תוספת לכלוך קטנה אינה מורגשת עליו, משאין כן אצל אדם נקי נרגש כל כתם.
מאכלים המעדנים את השכל[עריכה | עריכת קוד מקור]
האלשיך כותב בנוגע למאכלים מסויימים (כמו בצל וכדומה) שהם מפריעים להבנה והשגה, ולכן יש לאכול מאכלים עדינים (ולכן גם המן היה מאכל עדין), לתועלת ההבנה וההשגה[12]. פירוש זה מובא בחסידות כמקור לכך שהמאכלים משפיעים על תכונות גוף האדם[13]
הערות שוליים
- ↑ שם אביו על-פי הנכתב על מצבתו.
- ↑ הקדמה לספרו רב פנינים.
- ↑ 3.0 3.1 ראו ביחידות עם הרב שמואל לויטין, כ"ט אלול תשכ"ה. נדפס במקדש מלך חלק ד' עמוד תט.
- ↑ החיד"א ב'שם הגדולים' ערך משה סק"א. ברכי יוסף חושן משפט א, ז.
- ↑ ספר "שבט מוסר" כג, כא, גרסאות נוספות מופיעות בספר החזיונות למהרח"ו ירושלים תשי"ד עמ' ח', ובגרסה אחרת בספרו של ר' יוסף סמברי דברי יוסף (מהדורת י' שטובר) ירושלים תשנ"ד, עמ' 359-360.
- ↑ החיד"א ב'שם הגדולים' ערך משה סק"א. את הנאמר בפרק ד' בתניא שהשגת האדם בתורה תלויה בשורש נפשו למעלה, מסבירים על-פי סיפור זה. ראו פניני התניא.
- ↑ שיחת אחרון של פסח תשכ"ח. שיחת שבת פרשת צו תשכ"ט. שיחת שבת בראשית תשכ"א. ועוד.
- ↑ ראו הרב מרדכי מנשה לאופר, רשימה המלקטת אזכורים של הפתגם.
- ↑ אמנם בכמה מקומות מובא עניין זה בשם רז"ל, אבל ראה לקו"ש חכ"ו ע' 173 הערה 45.
- ↑ שמות כה, ח.
- ↑ בלקוטי שיחות חלק כ"ב, פרשת תזריע.
- ↑ ספר דניאל ה, א.
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ט עמוד 57. ועוד.