הרש"י הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רשיהא.png|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] מקריא מתוך ה[[חומש]] את פירוש [[רש"י]] הראשון, במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]] [[כ"ט תשרי]] [[תש"מ]]]] | |||
פירוש '''הרש"י הראשון''', שעל ה[[תורה]], בפסוק הראשון של [[ספר בראשית]], הוא יסודי ביותר ומצוטט ב[[שיחות]] קודש רבות של [[הרבי]] כהסבר אודות עניין [[שלימות הארץ]] ומעלתם של [[עם ישראל]]. | פירוש '''הרש"י הראשון''', שעל ה[[תורה]], בפסוק הראשון של [[ספר בראשית]], הוא יסודי ביותר ומצוטט ב[[שיחות]] קודש רבות של [[הרבי]] כהסבר אודות עניין [[שלימות הארץ]] ומעלתם של [[עם ישראל]]. | ||
==דברי רש"י== | |||
{{ציטוט|תוכן='''בְּרֵאשִׁית.''' אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"{{הערה|שמות יב, ב.}}, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? | |||
משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"{{הערה|תהלים קיא, ו.}}. | |||
שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.|מקור=רש"י בראשית פרק א' פסוק א'{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קפז.}}|מרכאות=כן}} | |||
[[רש"י]] פותח בשם [[רבי יצחק | [[רש"י]] פותח בשם רבי יצחק{{הערה|ה[[חיד"א]] בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים אות ש סעיף לה, ערך רש"י) כותב נגד האגדה שהייתה רווחת בעבר אודות זהותו של רבי יצחק, שהוא אביו של רש"י, ומצד כיבוד אב הכניסו רש"י לפתיחת פירושו על התורה. כי מצא מדרש זה בילקוט בפרשת בא עם מאמרו של רבי יצחק וכן בזוהר (פרשת בא דף ל"ט ע"ב).}} שלכאורה היה מן הראוי לפתוח את התורה שהיא ספר של חוקים ומצוות במצוה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל, מצוות [[קידוש החודש]]. ואכן למה התורה נפתחה בסיפור כל מעשה הבריאה ומעשי האבות שבהם כלולים הבטחת הארץ לבני ישראל? | ||
על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים ש[[ארץ ישראל]] שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה{{הערה|יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה}}. | על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים ש[[ארץ ישראל]] שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה{{הערה|יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה.}}. | ||
==ביאורי הרבי== | ==ביאורי הרבי== | ||
===יסוד התורה והמצוות=== | ===יסוד התורה והמצוות=== | ||
הרבי הקשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/27/330.htm בשיחת אחרון של פסח תשי"ז]}} שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אך מדוע צורך לשנות את סדר התורה; כיון שעיקר ענין התורה הוא המצוות שנצטוו בני ישראל, יש להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל", ואילו המענה על טענת אומות העולם יכל לבוא לאחרי כן? | הרבי הקשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/27/330.htm בשיחת אחרון של פסח תשי"ז].}} שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אך מדוע צורך לשנות את סדר התורה; כיון שעיקר ענין התורה הוא המצוות שנצטוו בני ישראל, יש להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל", ואילו המענה על טענת אומות העולם יכל לבוא לאחרי כן? | ||
וביאר שבעבודה הרוחנית "החודש הזה לכם" מצוות קידוש החודש קשורה עם חשבון ושכל, שכן, כדי לקדש החודש על פי הראיה צריכים לידע גם "דרכי החשבון" בחכמת התכונה. ואילו הענין ד"ארץ ישראל" – "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה" – הו"ע הרצון שלמעלה מהשכל, וכן "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שמורה על העבודה בקיום רצון העליון באופן תמידי, ללא שינויים. | וביאר שבעבודה הרוחנית "החודש הזה לכם" מצוות קידוש החודש קשורה עם חשבון ושכל, שכן, כדי לקדש החודש על פי הראיה צריכים לידע גם "דרכי החשבון" בחכמת התכונה. ואילו הענין ד"ארץ ישראל" – "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה" – הו"ע הרצון שלמעלה מהשכל, וכן "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שמורה על העבודה בקיום רצון העליון באופן תמידי, ללא שינויים. | ||
| שורה 17: | שורה 21: | ||
===תכלית התורה בירור העולם=== | ===תכלית התורה בירור העולם=== | ||
הרבי הקשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/137.htm בשיחת שבת בראשית תשכ"א]}} שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אל לצורך כך מספיק הפסוק הראשון בלבד, "בראשית ברא אלוקים", ולמה הוצרכה התורה לספר את כל הסיפורים שבין "בראשית" ובין "החודש הזה לכם"? | הרבי הקשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/137.htm בשיחת שבת בראשית תשכ"א].}} שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אל לצורך כך מספיק הפסוק הראשון בלבד, "בראשית ברא אלוקים", ולמה הוצרכה התורה לספר את כל הסיפורים שבין "בראשית" ובין "החודש הזה לכם"? | ||
וביאר, שענין התורה הוא לפעול את [[עבודת הבירורים|בירור העולם]] - [[דירה בתחתונים]], שלכן ניתנה התורה בעולם הזה התחתון דוקא, וביצוע הכוונה והתכלית הוא דווקא במצב של העלם והסתר האור האלוקי. | וביאר, שענין התורה הוא לפעול את [[עבודת הבירורים|בירור העולם]] - [[דירה בתחתונים]], שלכן ניתנה התורה בעולם הזה התחתון דוקא, וביצוע הכוונה והתכלית הוא דווקא במצב של העלם והסתר האור האלוקי. | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
*'''[https://chabad.info/musicnews/626995/ הרש"י הראשון]''' - [[שמחה פרידמן]] ביצירה על [[שלמות הארץ]] {{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/musicnews/626995/ הרש"י הראשון]''' - [[שמחה פרידמן]] ביצירה על [[שלמות הארץ]] {{אינפו}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=260&CategoryID=78&ParashaID=1 לחבר את התורה עם הארץ]''' - שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] | *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=260&CategoryID=78&ParashaID=1 לחבר את התורה עם הארץ]''' - שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] | ||
*'''[http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=60 שיחה של הרבי בעניין שלימות הארץ]''' - מוצאי ש"פ בראשית תש"מ - באתר השיחה היומית | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | [[קטגוריה:פרשת בראשית]] | ||
[[קטגוריה:שלימות הארץ]] | [[קטגוריה:שלימות הארץ]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:56, 8 בפברואר 2024
פירוש הרש"י הראשון, שעל התורה, בפסוק הראשון של ספר בראשית, הוא יסודי ביותר ומצוטט בשיחות קודש רבות של הרבי כהסבר אודות עניין שלימות הארץ ומעלתם של עם ישראל.
דברי רש"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
בְּרֵאשִׁית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"[1], שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית?
משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"[2].
שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
— רש"י בראשית פרק א' פסוק א'[3]
רש"י פותח בשם רבי יצחק[4] שלכאורה היה מן הראוי לפתוח את התורה שהיא ספר של חוקים ומצוות במצוה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל, מצוות קידוש החודש. ואכן למה התורה נפתחה בסיפור כל מעשה הבריאה ומעשי האבות שבהם כלולים הבטחת הארץ לבני ישראל?
על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים שארץ ישראל שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה[5].
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
יסוד התורה והמצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הקשה[6] שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אך מדוע צורך לשנות את סדר התורה; כיון שעיקר ענין התורה הוא המצוות שנצטוו בני ישראל, יש להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל", ואילו המענה על טענת אומות העולם יכל לבוא לאחרי כן?
וביאר שבעבודה הרוחנית "החודש הזה לכם" מצוות קידוש החודש קשורה עם חשבון ושכל, שכן, כדי לקדש החודש על פי הראיה צריכים לידע גם "דרכי החשבון" בחכמת התכונה. ואילו הענין ד"ארץ ישראל" – "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה" – הו"ע הרצון שלמעלה מהשכל, וכן "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שמורה על העבודה בקיום רצון העליון באופן תמידי, ללא שינויים.
וזהו הטעם שהתחלת התורה היא בנוגע להענין ד"ארץ ישראל" – כיון שענין זה הוא ההתחלה והיסוד שעליו בונים כללות ענין התורה והמצוות.
תכלית התורה בירור העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הקשה[7] שאמנם יש צורך להשיב בתורה על טענת אומות העולם – אל לצורך כך מספיק הפסוק הראשון בלבד, "בראשית ברא אלוקים", ולמה הוצרכה התורה לספר את כל הסיפורים שבין "בראשית" ובין "החודש הזה לכם"?
וביאר, שענין התורה הוא לפעול את בירור העולם - דירה בתחתונים, שלכן ניתנה התורה בעולם הזה התחתון דוקא, וביצוע הכוונה והתכלית הוא דווקא במצב של העלם והסתר האור האלוקי.
ענין זה נעשה בפועל על ידי כל פרטי הענינים שמסופרים בתורה עד פרשת החודש – החל מחטא עץ הדעת על ידי אדם הראשון (שהוא השורש לכל החטאים, גם אלו שלאחרי מתן תורה, החל מחטא העגל), והחטאים דדור המבול ודור ההפלגה; וכן בנוגע לפרטי עניני האבות והשבטים עד לירידתם למצרים. כדי לברר את כל עניינים אלו. והתכלית היא – לגלות את שם אלוקים, היינו, הכוונה הפנימית דשם אלוקים, שהוא עניין ההעלם והסתר עד שיכולה להיות המציאות ד"נחלת גוים" – "לתת להם נחלת גוים", היינו, שבני ישראל יבררו ויעלו "נחלת גוים" ויעשו ממנה ארץ ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרש"י הראשון - שמחה פרידמן ביצירה על שלמות הארץ
- לחבר את התורה עם הארץ - שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר שולחן שבת
- שיחה של הרבי בעניין שלימות הארץ - מוצאי ש"פ בראשית תש"מ - באתר השיחה היומית
הערות שוליים
- ↑ שמות יב, ב.
- ↑ תהלים קיא, ו.
- ↑ ילקוט שמעוני שמות רמז קפז.
- ↑ החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים אות ש סעיף לה, ערך רש"י) כותב נגד האגדה שהייתה רווחת בעבר אודות זהותו של רבי יצחק, שהוא אביו של רש"י, ומצד כיבוד אב הכניסו רש"י לפתיחת פירושו על התורה. כי מצא מדרש זה בילקוט בפרשת בא עם מאמרו של רבי יצחק וכן בזוהר (פרשת בא דף ל"ט ע"ב).
- ↑ יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה.
- ↑ בשיחת אחרון של פסח תשי"ז.
- ↑ בשיחת שבת בראשית תשכ"א.