שמעון הרשקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(38 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שימי הרשקוביץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שימי הרשקוביץ עם אביו הרב [[ישראל הרשקוביץ]]]]
{{אין תמונה}}
הרב '''שמעון הרשקוביץ''' (מכונה '''שימי'''; יליד שנת [[תשנ"ד]]) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ורכז מוסדות ובתי חב"ד בעיר [[אופקים]].
הרב [[שמעון הרשקוביץ]] ([[תרס"ד]]{{הערה|תאריך משוער}} - [[תשנ"ה]]) היה חסיד פולין ומקורב לחב"ד. זכה לקבל ברכה מ[[הרבי הריי"צ]].
== תולדות חיים ==
נולד בעיירה פאצ'נוב שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם הרשקוביץ{{הערה| על פי התשורה שחולקה בחתונת הרשקוביץ- קוביטשעק, שנערכה ע"י הרב [[מאיר הרשקוביץ]].}}. שם בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שרה זלדה ביתו של הרב הרשל בדילובסקי. לאחר נישואיו עסק בעיקר בעסקנות ציבורית להצלת היהדות.  


==תולדות חיים==
השאיפה התמידית בביתו הייתה לעלות לארץ ישראל, ואכן בשנת [[תרצ"ה]] החל לממש רצון זה והחל להתעסק בהכנות לנסיעה.  
נולד ב[[אופקים]] בכ"ז חשוון [[תשנ"ד]] לאביו הרב [[ישראל הרשקוביץ]] ולאמו מרת שרה.


בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ה]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
ר' שמעון התארגן ונסע ל[[ורשה]] כדי לנסות להשיג "סרטיפיקט".  
על אף הקושי הגדול בהשגת כרטיס זה, לא ויתר, ולן לילות רבים ליד פתח משרדי "מרכז אגודת ישראל" ב[[ורשה]] עד שהצליח סוף סוף להשיג את ה"סרטיפיקט" המיוחל.
באותם ימים כיון שלא היה הרבה כסף בכיסו, ושהות בוורשה הייתה יקרה, היה נכנס לישיבת תומכי תמימים בעיר, שם למדו בני דודו . ר' שמעון היה לן שם ואף נהנה להתחמם מכוס תה.


בשנות לימודיו בצפת היה ממקימי קייטנת [[גן ישראל]] שבשכונת נווה עופר שב[[תל אביב]], המיועדת לילדים מבתים מסורתיים.
=== קשריו עם הרבי הריי"צ ===
בימים אלה זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר פעמים. באחת הפעמים זכה לראות את הרבי עולה מפטיר וקורא את ה[[הפטרה]]. אמנם נאמרה היא בקול שקט, אך נחרתה בנפשו שנים ארוכות. בימים הבאים נסע [[הרבי הריי"צ]] לוינה כדי להיפגש עם הרופאים. קהל רב ליווה את הרבי לרכבת, ור' שמעון בכללם. בעמדו על יד החלון הרים הרבי את ידיו הקדושות ובירך את מלויו.


התחתן ב[[י"ד תמוז]] [[תשע"ח]] עם רעייתו מרת חנה, בתו של הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], ולאחר חתונתם קבעו את מגוריהם בעיר [[נחל'ה]].
ר' שמעון עצמו זכה להתברך אישית מהרבי הריי"צ '''"שיזכה לרוות נחת חסידי מצאצאיו"'''.{{הערה|נשמע מפי בנו הרב אברהם, בשבת משפחתית לפני כעשר שנים.}}


==השליחות באופקים==
לאחר מאמצים אלו בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחת הרשקוביץ מפאצ'נוב לארץ ישראל. לאחר שנים יתברר, שצעד זה הציל את חיי המשפחה כולה בעזרת השם.
בשנת תשע"ז הקים את דיי-קעמפ חיילי המלך לילדי חב"ד באופקים. הקעמפ זכה לצלחה רבה ובכל שנה נרשמים אליו כ-150 ילדים, בנוסף הקעמפ בראשותו מפעיל שבתות באמצע השנה לילדי הקעמפ ומוציא עלונים שבועיים למשתתפים.


בתחילת שנת [[תשע"ח]] פתח מחדש את סניף [[צבאות השם]] באופקים ובהנהלתו הביא לתנופה אדירה בכמות ובאיכות. מנהל את סניפי צבאות השם לבנים בעיר: סניף צעירים עד כיתה ו' בריכוזו של הרב שניאור ארבוב ובהשתתפות כ-110 ילדים מרחבי אופקים והסביבה, וסניף בוגרים - בדרך תמים לכיתות ז'-ח' בריכוזו של הרב שניאור פרקש בהשתתפות של כ-40 מילדי אנ"ש, הסניף בהנהלת הרב שימי הוא במתכונת ייחודית וכולל מבצעים מיוחדים לסיף אופקים בלבד והוא מוציא עלון שבועי מהנשמע בסניף, בנוסף בשנת תש"פ זכה הרב שימי בתואר "מנהל הסניף הטוב ביותר" בכנס של כל ראשי סניפי צבאות השם בארץ הקודש.
=== התקרבותו לחב"ד ===
בימים הראשונים להגעתם, התגוררו ב[[ראשון לציון]]. שם, למרות עבודתו הקשה ולמרות שהתאלמן מרעייתו, העניק ר' שמעון לשני בניו את החינוך החרדי הטוב ביותר שהיה בעיר.{{הערה|בנו השני יששכר הינו מהנישואין השניים לאחר פטירת רעייתו הראשונה.}}


בשנת [[תשע"ט]] פתח ביחד עם רעייתו את פרוייקט '''קהילה בשליחות''' - שזוכה להצלחה רבה בקרב אנ"ש אופקים, הפרוייקט מפעיל שמירה על קשר בין כל אנ"ש הפזורים ברחבי העיר על ידי כינוסים חודשיים לאנ"ש אופקים ולנשות אופקים, שי אישי למשפחות, הגרלות ומבצעים לילדים, וזכה לתנופה ושבחים בתקופת הקורונה בכך, שהצליח לשמור על אחדות הקהילה בתקופה קשה זו, בנוסף הפרוייקט מפעיל ועד שמתכנס פעם בחודש של כל ראשי בתי חב"ד והשלוחים בעיר שבו יוזמים לו"ז לשליחות בחודש הקרוב ודו"ח חודשי על השליחות שנעשתה.
באחד הימים הכיר ר' שמעון את הרב [[חיים שאול ברוק]] שכיהן כמשפיע ומנהל הישיבה "אחי תמימים" שבתל אביב. למעשה, שתי המשפחות היו גרים בסמיכות זו לזו. עד מהרה הוקסם ר' שמעון מדמותו של המשפיע, ובלילות שבת היה מגיע לשיעורים בביתו של המשפיע. שיעורים אלו הותירו בו רושם חזק לכל חייו.


בניסן [[תשע"ט]] פתח את סניף ישיבת בין הזמנים בעיר אופקים שמשתתפים בו מדי שנה כ-35 תמימים מאופקים והסביבה.
בעקבות זאת, כאשר בנו [[אברהם הרשקוביץ|אברהם]] גדל מעט, שלח אותו ללמוד בישיבה החב"דית בתל אביב. חבריו הטובים בישיבה היו הרבנים (אז בחורים) [[יצחק גינזבורג|איצ'קה גינזבורג]], [[אורי בן שחר]], [[שמעון יעקובוביץ]], ועוד רבים וטובים שהשפיעו עליו מתורת חב"ד וכן מהלחלוחית החסידית. מאז אותה תקופה נעשה בנו [[אברהם הרשקוביץ]] חסיד [[חב"ד]] בכל מאודו.


בשנת תשע"ט הצטרף לצוות המורים במתיבתא '''תלמידי התמימים''' באופקים.
לימים סנט בו המשפיע בו הרב ברוק ואמר לו "{{ציטוטון|האם אתה חושב שהכוס תה ששתית בתומכי תמימים ורשה היה ללא תשלום? זה ששלחת את [[אברהם הרשקוביץ|בנך]] לישיבה החב"דית זהו התשלום הטוב ביותר!}}"


בחשוון [[תש"פ]] מונה לרכז מוסדות ובתי חב"ד בעיר ותפקידו הוא לרכז על כל פעילות חב"ד בעיר.
הרב שמעון היה מקפיד לומר את תקנת החת"ת כפי הוראת הרבי, וכיון שלא היתה אז ידיעה ברורה, היה אומר כבר לילה לפני.{{הערה|מפי נכדו}}


בשנת [[תשפ"א]] פתח בית חב"ד בשכונת שפירא בעיר ומתקיים לאורך השנה פעילויות עונתיות, [[מבצע לולב]] בחג [[סוכות]], מסיבות [[חנוכה]] לנוער, מסיבות ו[[מגילת אסתר|קריאות מגילה]] ב[[פורים]], [[מבצע מצה|חלוקת מצה שמורה]] ב[[פסח]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ענק לילדים בל"ג בעומר]], מסיבות [[שבועות]] לילדים, [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] ב[[יומא דפגרא|יומי דפגרא]], שיעורי [[חסידות]] ועוד.
נפטר בשנת [[תשנ"ה]] ונטמן בבית החיים ב[[ראשון לציון]].
 
במקביל לתנופה זו, עם כניסתו לתפקיד החל בתהליך לרכישת ושיפוץ מבנה מסודר שיוכל לשמש את הפעילות בצורה קבועה ומסודרת.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* אביו, הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי רב קהילת חב"ד באופקים ויו"ר המוסדות
* בנו, הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]] - מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]].
* אחיו, הרב [[תנחום הרשקוביץ]] - חבר הנהלת בית חב"ד ורב בישיבת "תלמידי התמימים" באופקים
* בנו, הרב [[יששכר הרשקוביץ]] - חסיד באבוב ומקורב לחב
* אחיו, ר' מענדי הרשקוביץ - כפר חב"ד
* בתו, שושנה
* אחיו, ר' שניאור הרשקוביץ - אופקים
{{הערות שוליים}}
* גיסו, הרב [[שניאור קעניג]] - מנהל בית חבהמרכזי, מנהל בית התבשיל
* גיסו, ר' [[שלמה צבי ריזל]] (שלומי) - לוד
* גיסו, ר' לוי פרידמן - אור יהודה
* גיסו, הרב [[צביקה סגל]] - מרבני הישיבה בעיר עד שנסגרה
* גיסו, ר' מנחם מענדל בריל - לוד
 
{{מיון רגיל:הרשקוביץ, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אור יהודה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ה]]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]
[[קטגוריה:אישים באופקים]]
[[קטגוריה:משפחת ניסלביץ']]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ד]]

גרסה אחרונה מ־05:40, 23 בינואר 2024

הרב שמעון הרשקוביץ (תרס"ד[1] - תשנ"ה) היה חסיד פולין ומקורב לחב"ד. זכה לקבל ברכה מהרבי הריי"צ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה פאצ'נוב שבפולין לאביו הרב אברהם הרשקוביץ[2]. שם בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שרה זלדה ביתו של הרב הרשל בדילובסקי. לאחר נישואיו עסק בעיקר בעסקנות ציבורית להצלת היהדות.

השאיפה התמידית בביתו הייתה לעלות לארץ ישראל, ואכן בשנת תרצ"ה החל לממש רצון זה והחל להתעסק בהכנות לנסיעה.

ר' שמעון התארגן ונסע לורשה כדי לנסות להשיג "סרטיפיקט". על אף הקושי הגדול בהשגת כרטיס זה, לא ויתר, ולן לילות רבים ליד פתח משרדי "מרכז אגודת ישראל" בורשה עד שהצליח סוף סוף להשיג את ה"סרטיפיקט" המיוחל. באותם ימים כיון שלא היה הרבה כסף בכיסו, ושהות בוורשה הייתה יקרה, היה נכנס לישיבת תומכי תמימים בעיר, שם למדו בני דודו . ר' שמעון היה לן שם ואף נהנה להתחמם מכוס תה.

קשריו עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימים אלה זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים. באחת הפעמים זכה לראות את הרבי עולה מפטיר וקורא את ההפטרה. אמנם נאמרה היא בקול שקט, אך נחרתה בנפשו שנים ארוכות. בימים הבאים נסע הרבי הריי"צ לוינה כדי להיפגש עם הרופאים. קהל רב ליווה את הרבי לרכבת, ור' שמעון בכללם. בעמדו על יד החלון הרים הרבי את ידיו הקדושות ובירך את מלויו.

ר' שמעון עצמו זכה להתברך אישית מהרבי הריי"צ "שיזכה לרוות נחת חסידי מצאצאיו".[3]

לאחר מאמצים אלו בשנת תרצ"ו יצאה משפחת הרשקוביץ מפאצ'נוב לארץ ישראל. לאחר שנים יתברר, שצעד זה הציל את חיי המשפחה כולה בעזרת השם.

התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימים הראשונים להגעתם, התגוררו בראשון לציון. שם, למרות עבודתו הקשה ולמרות שהתאלמן מרעייתו, העניק ר' שמעון לשני בניו את החינוך החרדי הטוב ביותר שהיה בעיר.[4]

באחד הימים הכיר ר' שמעון את הרב חיים שאול ברוק שכיהן כמשפיע ומנהל הישיבה "אחי תמימים" שבתל אביב. למעשה, שתי המשפחות היו גרים בסמיכות זו לזו. עד מהרה הוקסם ר' שמעון מדמותו של המשפיע, ובלילות שבת היה מגיע לשיעורים בביתו של המשפיע. שיעורים אלו הותירו בו רושם חזק לכל חייו.

בעקבות זאת, כאשר בנו אברהם גדל מעט, שלח אותו ללמוד בישיבה החב"דית בתל אביב. חבריו הטובים בישיבה היו הרבנים (אז בחורים) איצ'קה גינזבורג, אורי בן שחר, שמעון יעקובוביץ, ועוד רבים וטובים שהשפיעו עליו מתורת חב"ד וכן מהלחלוחית החסידית. מאז אותה תקופה נעשה בנו אברהם הרשקוביץ חסיד חב"ד בכל מאודו.

לימים סנט בו המשפיע בו הרב ברוק ואמר לו ""האם אתה חושב שהכוס תה ששתית בתומכי תמימים ורשה היה ללא תשלום? זה ששלחת את בנך לישיבה החב"דית זהו התשלום הטוב ביותר!""

הרב שמעון היה מקפיד לומר את תקנת החת"ת כפי הוראת הרבי, וכיון שלא היתה אז ידיעה ברורה, היה אומר כבר לילה לפני.[5]

נפטר בשנת תשנ"ה ונטמן בבית החיים בראשון לציון.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תאריך משוער
  2. על פי התשורה שחולקה בחתונת הרשקוביץ- קוביטשעק, שנערכה ע"י הרב מאיר הרשקוביץ.
  3. נשמע מפי בנו הרב אברהם, בשבת משפחתית לפני כעשר שנים.
  4. בנו השני יששכר הינו מהנישואין השניים לאחר פטירת רעייתו הראשונה.
  5. מפי נכדו