חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים בורשה" ב־"קטגוריה:אישים בוורשה") |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו). | הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו{{הערה|1=במהדורה הראשונה של תהלים [[יהל אור]] ([[פולטובה]] [[תרע"ח]]) שנדפסה על ידי הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והרב [[חיים מאיר הילמן]] חסידי חב"ד-ליאדי. מובא בהקדמה הסיפור: "פעם אחת חלה [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|בן השלישי]] של אדמו"ר [הצ"צ] (הוא שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר ואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך [[תהלים]] והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".}}). נשא לאשה את הרבנית חיה בת הרב ישעיה הלוי. | ||
לאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי). | לאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי). | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]]. | *בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]]. | ||
*בתו, [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בנישואיו הראשונים. | *בתו, [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בנישואיו הראשונים. | ||
* | *בתו, מרת ראדא<ref>מסמכי אנ"ל (אג"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' קכב).</ref> אשת בזוו"ר ר' [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]], בן אחיו רבי [[יעקב שניאורסון]]. ובזוו"ש רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]]. | ||
==ראו גם== | |||
*[[מכתב לרבי (ניגון)]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקע"ד]] - [[ד' טבת]] [[תר"מ]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] והאדמו"ר רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק מסיראטשין]]}} | {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקע"ד]] - [[ד' טבת]] [[תר"מ]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] והאדמו"ר רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק מסיראטשין]]}} | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:אישים בוורשה]] | [[קטגוריה:אישים בוורשה]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בליאדי]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:37, 20 בינואר 2024
האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (תקע"ד - ד' בטבת תר"מ) היה בנו השלישי של הצמח צדק. בשנת תרכ"ו כשהתפתחה מחלוקת כביכול, מי ימלא את מקום הצמח צדק בנשיאות חסידות חב"ד, נסע הרב חיים שניאור זלמן לעיר ליאדי, התגורר שם כשנה, עד שביקשוהו חסידי העיירה שיהיה להם לאדמו"רם. כך התייסדה שם חסידות חב"ד ליאדי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד בליובאוויטש בשנת תקע"ד לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו[1]). נשא לאשה את הרבנית חיה בת הרב ישעיה הלוי.
לאחר הסתלקות אביו אדמו"ר הצמח צדק נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת תרכ"ט העתיק את מושבו לעיר ליאדי, שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדי).
בד' בטבת תר"מ נסתלק, ומנוחתו כבוד בליאדי.
בספר בית רבי נכתב אודותיו ואודות הדימיון בינו לבין זקנו - אדמו"ר הזקן, ומצוין שם כי נולד בשנה הראשונה להסתלקות אדמו"ר הזקן ונקרא על שמו, וכן הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה - כמו אדמו"ר הזקן, והוא נפטר בן ס"ו שנה - כמו אדמו"ר הזקן, וגם תאריך הפטירה היה בחודש טבת - כמו אדמו"ר הזקן.
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' יצחק דובער שניאורסון, בעל סידור מהרי"ד, ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין (צאצא לאדמו"רי רדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר לורשה שבפולין ושם נפטר בשנת תרס"ה. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת אדמו"ר הרש"ב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, רבי יצחק דובער שניאורסון.
- בתו, שטערנא שניאורסון, אשתו של אדמו"ר המהר"ש בנישואיו הראשונים.
- בתו, מרת ראדא[2] אשת בזוו"ר ר' שניאור שניאורסון, בן אחיו רבי יעקב שניאורסון. ובזוו"ש רבי לוי יצחק מסיראטשין.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: חסידות חב"ד ליובאוויטש |
אדמו"רי ליאדי תקע"ד - ד' טבת תר"מ |
הבא: האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון והאדמו"ר רבי לוי יצחק מסיראטשין |
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
- ↑ במהדורה הראשונה של תהלים יהל אור (פולטובה תרע"ח) שנדפסה על ידי הרב חיים אליעזר ביכובסקי והרב חיים מאיר הילמן חסידי חב"ד-ליאדי. מובא בהקדמה הסיפור: "פעם אחת חלה בן השלישי של אדמו"ר [הצ"צ] (הוא שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר ואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך תהלים והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".
- ↑ מסמכי אנ"ל (אג"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' קכב).