משתמש:חסיד של הרבי/קהילת חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===משנת [[תרס"ט]] עד [[מלחמת העולם השנייה]]=== | ===משנת [[תרס"ט]] עד [[מלחמת העולם השנייה]]=== | ||
הקהילה החב"דית בוורשה נוסדה על-ידי חסידים שברחו מרוסיה לפולין בעקבות [[גירוש מוסקבה]] בחורף של שנת [[תרנ"א]], והם הקימו בעיר בית כנסת חב"ד וניהלו חיי קהילה עם [[משפיע]] [[רב]] ועוד, בחודש ניסן של אותה שנה נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] על-ידי הרב [[בערל שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] והקהילה התחזקה,בשנת [[תרפ"ב]] שלח [[אדמו"ר הריי"ץ]] לישיבה את המשפיע הרב [[אלטער שימחוביץ]] מה שחזק יותר את הקהילה החב"דית בעיר. בשנים הבאות בעקבות רדיפת המשטר הקומוניסטי מרבית ישיבות תומכי תמימים נסגרו ומאלה שלא נסגרו ירדו ל[[מחתרת]], כך שהישיבה בוורשה הפכה לישיבה המרכזית והמוני חסידים עברו להתגורר בסמוך אליה, עד שבשיא פריחתה מנתה הישיבה כ-300 תלמידים. בשנת [[תרצ"ד]] העביר [[אדמו"ר הריי"צ]] את מרכז חב"ד מ[[רוסטוב]] ל[[וורשה]] בירת [[פולין]] והתגורר בסמוך ל[[תומכי תמימים וורשה|ישיבת תומכי תמימים בעיר]], בשנים אלה והקהילה החב"דית בעיר הייתה הקהילה החב"דית הגדולה בעולם ומנתה מאות משפחות ואלפי נשפות, בשנת [[תרצ"ו]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מוורשה לאטוואצק{{הערה|{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 497, עמודים46-47}}. | הקהילה החב"דית בוורשה נוסדה על-ידי חסידים שברחו מרוסיה לפולין בעקבות [[גירוש מוסקבה]] בחורף של שנת [[תרנ"א]], והם הקימו בעיר בית כנסת חב"ד וניהלו חיי קהילה עם [[משפיע]] [[רב]] ועוד, בחודש ניסן של אותה שנה נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] על-ידי הרב [[בערל שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] והקהילה התחזקה,בשנת [[תרפ"ב]] שלח [[אדמו"ר הריי"ץ]] לישיבה את המשפיע הרב [[אלטער שימחוביץ]] מה שחזק יותר את הקהילה החב"דית בעיר. בשנים הבאות בעקבות רדיפת המשטר הקומוניסטי מרבית ישיבות תומכי תמימים נסגרו ומאלה שלא נסגרו ירדו ל[[מחתרת]], כך שהישיבה בוורשה הפכה לישיבה המרכזית והמוני חסידים עברו להתגורר בסמוך אליה, עד שבשיא פריחתה מנתה הישיבה כ-300 תלמידים. בשנת [[תרצ"ד]] העביר [[אדמו"ר הריי"צ]] את מרכז חב"ד מ[[רוסטוב]] ל[[וורשה]] בירת [[פולין]] והתגורר בסמוך ל[[תומכי תמימים וורשה|ישיבת תומכי תמימים בעיר]], בשנים אלה והקהילה החב"דית בעיר הייתה הקהילה החב"דית הגדולה בעולם ומנתה מאות משפחות ואלפי נשפות, בשנת [[תרצ"ו]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מוורשה לאטוואצק{{הערה|{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 497, עמודים46-47}}. | ||
רבני העיירות קופשוק, סקופישוק, פאנידעל, אבעל, ראקישוק שב[[ליטא]] היו חסידי חב"ד תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ובכל עיירה הייתה קהילה חב"דית קטנה. ב[[פוניבז']] הוקמה קהילה חב"דית בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] והיו בה כשני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד ו[[ישיבה]], משפיע הקהילה היה הרב [[שמואל צבי ליסון]]{{הערה|[[בית משיח]] גיליון מספר 500 עמוד 94}}. | רבני העיירות קופשוק, סקופישוק, פאנידעל, אבעל, ראקישוק שב[[ליטא]] היו חסידי חב"ד תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ובכל עיירה הייתה קהילה חב"דית קטנה. ב[[פוניבז']] הוקמה קהילה חב"דית בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] והיו בה כשני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד ו[[ישיבה]], משפיע הקהילה היה הרב [[שמואל צבי ליסון]]{{הערה|[[בית משיח]] גיליון מספר 500 עמוד 94}}. | ||
{{ערך מורחב|השואה}} | {{ערך מורחב|השואה}} | ||
גרסה מ־14:59, 19 בינואר 2024
קהילת חב"ד זהו כינוי להתבססות של משפחות חסידי חב"ד במקום מסויים, סביב בית כנסת משלהם, משפיע, רב, ומוסדות פרטיים.
רקע
המשפיע ר' מענדל פוטרפס אמר פעם ש"חב"ד זה כמו זבל של פרה, כאשר מפזרים את הזבל של הפרה - זה מועיל ומצמיח, כשמרכזים אותו במקום אחד - זה מסריח ודוחה", כשהמשמעות היא כשחסידי חב"ד מרוכזים סביב קהילה משלהם תמיד יהיו מחלוקות ומריבות, אך כאשר הם מתפזרים ברחבי העולם ויוצאים לשליחות - הדבר מועיל ומצמיח!
היסטוריה של קהילות חב"ד
בין השנים תקל"ב - תרכ"ו
בין השנים תרכ"ו - תרס"ט
| ערך מורחב – התפצלות חסידות חב"ד#ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול |
משנת תרס"ט עד מלחמת העולם השנייה
הקהילה החב"דית בוורשה נוסדה על-ידי חסידים שברחו מרוסיה לפולין בעקבות גירוש מוסקבה בחורף של שנת תרנ"א, והם הקימו בעיר בית כנסת חב"ד וניהלו חיי קהילה עם משפיע רב ועוד, בחודש ניסן של אותה שנה נוסדה בעיר ישיבת תומכי תמימים וורשה על-ידי הרב בערל שמוטקין והרב שרגא פייביש זלמנוב והקהילה התחזקה,בשנת תרפ"ב שלח אדמו"ר הריי"ץ לישיבה את המשפיע הרב אלטער שימחוביץ מה שחזק יותר את הקהילה החב"דית בעיר. בשנים הבאות בעקבות רדיפת המשטר הקומוניסטי מרבית ישיבות תומכי תמימים נסגרו ומאלה שלא נסגרו ירדו למחתרת, כך שהישיבה בוורשה הפכה לישיבה המרכזית והמוני חסידים עברו להתגורר בסמוך אליה, עד שבשיא פריחתה מנתה הישיבה כ-300 תלמידים. בשנת תרצ"ד העביר אדמו"ר הריי"צ את מרכז חב"ד מרוסטוב לוורשה בירת פולין והתגורר בסמוך לישיבת תומכי תמימים בעיר, בשנים אלה והקהילה החב"דית בעיר הייתה הקהילה החב"דית הגדולה בעולם ומנתה מאות משפחות ואלפי נשפות, בשנת תרצ"ו עבר אדמו"ר הריי"צ מוורשה לאטוואצק[1].
רבני העיירות קופשוק, סקופישוק, פאנידעל, אבעל, ראקישוק שבליטא היו חסידי חב"ד תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ובכל עיירה הייתה קהילה חב"דית קטנה. בפוניבז' הוקמה קהילה חב"דית בהוראת אדמו"ר הרש"ב והיו בה כשני בתי כנסת חב"ד וישיבה, משפיע הקהילה היה הרב שמואל צבי ליסון[2].
|
| ערך מורחב – השואה |
התבססות קהילות חב"ד לאר השואה
קהילות חב"ד כיום
|
| ערך מורחב – האוכלוסייה החב"דית |
שליחות
|
| ערך מורחב – שליחות |
ראו גם
הערות שוליים
- ↑
שבועון בית משיח גיליון מספר 497, עמודים46-47
- ↑ בית משיח גיליון מספר 500 עמוד 94