משחטת כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 12: שורה 12:


==ביקורת==
==ביקורת==
במכתב מ[[י"ט אייר]] [[תשע"ז]] תקף הרב [[מאיר אשכנזי]] רבו של הכפר את מנהלי המשחטה על התעלמותם מדברי הרבי, על השכרתם את המשחטה לגורמים זרים שאינם שומרי תורה ומצוות לע"ע, על גזלת שטח נרחב (של אלפי מטרים) השייך לחברי אגודת כפר חב"ד ורכוש ציבור, על הפרתה של משפחת ליפשיץ את התחייבותם כלפי הרב לא להרחיב את המשחטה, ולהשאיר את מספר שחיטת העופות ביום על מקסימום 10,000 עופות ביום כתקנת אביו של הרב אשכנזי [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב מרדכי שמואל]] ע"ה, על סיועו של יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ' (בשם שאר חברי הוועד ללא ידיעתם) במגעים עם עורכי הדין ובשתלדנות אצל הרשויות הממשלתיות לאפשר את פעולותיהם ההרסניות של משפחת ליפשיץ, בד בבד הרב אשכנזי הסיר את הכשרות מהמשחטה.
במכתב מ[[י"ט אייר]] [[תשע"ז]] תקף הרב [[מאיר אשכנזי]] רבו של הכפר את מנהלי המשחטה על התעלמותם מדברי הרבי, על השכרתם את המשחטה לגורמים זרים שאינם שומרי תורה ומצוות לע"ע, על גזלת שטח נרחב (של אלפי מטרים) השייך לחברי אגודת כפר חב"ד ורכוש ציבור, על הפרתה של משפחת ליפשיץ את התחייבותם כלפי הרב לא להרחיב את המשחטה ולהשאיר את מספר שחיטת העופות ביום על מקסימום 10,000 עופות ביום כתקנת אביו של הרב אשכנזי [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב מרדכי שמואל]] ע"ה, על סיועו של יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ' (בשם שאר חברי הוועד ללא ידיעתם) במגעים עם עורכי הדין ובשתלדנות אצל הרשויות הממשלתיות לאפשר את פעולותיהם ההרסניות של משפחת ליפשיץ, בד בבד הרב אשכנזי הסיר את הכשרות מהמשחטה.


בשנת תשע"ט הגיעו הרב אשכנזי ומשפחת ליפשיץ לפשרה מסויימת, והרב אשכנזי החזיר את כשרותו למשחטה.
בשנת תשע"ט הגיעו הרב אשכנזי ומשפחת ליפשיץ לפשרה מסויימת, והרב אשכנזי החזיר את כשרותו למשחטה.

גרסה מ־14:56, 17 בינואר 2024

משחטת כפר חב"ד היא משחטה הממוקמת באזור התעשיה בפאתי כפר חב"ד (סמוך לתחנת הרכבת), בבעלותם של האב ר' שלמה ליפשיץ, ובניו ר' בנימין ליפשיץ, ור' צביקה ליפשיץ, המשחטה כוללת גם חנות בשר הנקראת 'עוף חב"ד'.

מעמד כפרות במשחטה

היסטוריה

בתחילה התנגד הרבי לקיום משחטה בכפר, את התנגדותו נימק הרבי מהפן הרוחני בו רמת הכשרות תרד עקב נסיונות, דיונים, ולחץ של אנשים, הן מהפן הבריאותי - זיהום האויר שעלול לפגוע (ח"ו) בתושבי הכפר, הן מנקודת הפרנסה, שאפילו אם המשחטה תקבל תקציבים הן ודאי יופנו על חשבון עניינים אחרים, הרבי גם אומר שאף אם חששות אלו אינם קיימים יש לוודא שבעלי המשחטה הם מאנ"ש כדי לשמור על עצמאות הכפר ולהמנע מ'צינור להשפעות' (לשון הרבי)[1].

בשנת תשל"ז, הרב מרדכי שמואל אשכנזי נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' דוב שייקביץ לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר, תשובתו של הרבי לרב אשכנזי לא התפרסמה, ר' יוסף אשכנזי עורך הספר הרב אשכנזי טוען בספרו[2] (בשם ר' דוב שייקביץ) שהתנגדותו של הרבי להקמת משחטה הינה רק לעסק סיטונאי ולא לעסק מצומצם המיועד רק לאנ"ש[3].

בשנות המ"ם כתב ר' שלמה ליפשיץ שלושה פעמים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר[4], הוא קיבל את הסכמתם של הרב דוד חנזין, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מרדכי שמואל אשכנזי, ולבסוף הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי.

ר' שלמה ליפשיץ ובנו ר' צביקה במהלך מעמד הכפרות במשחטה

ביקורת

במכתב מי"ט אייר תשע"ז תקף הרב מאיר אשכנזי רבו של הכפר את מנהלי המשחטה על התעלמותם מדברי הרבי, על השכרתם את המשחטה לגורמים זרים שאינם שומרי תורה ומצוות לע"ע, על גזלת שטח נרחב (של אלפי מטרים) השייך לחברי אגודת כפר חב"ד ורכוש ציבור, על הפרתה של משפחת ליפשיץ את התחייבותם כלפי הרב לא להרחיב את המשחטה ולהשאיר את מספר שחיטת העופות ביום על מקסימום 10,000 עופות ביום כתקנת אביו של הרב אשכנזי הרב מרדכי שמואל ע"ה, על סיועו של יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ' (בשם שאר חברי הוועד ללא ידיעתם) במגעים עם עורכי הדין ובשתלדנות אצל הרשויות הממשלתיות לאפשר את פעולותיהם ההרסניות של משפחת ליפשיץ, בד בבד הרב אשכנזי הסיר את הכשרות מהמשחטה.

בשנת תשע"ט הגיעו הרב אשכנזי ומשפחת ליפשיץ לפשרה מסויימת, והרב אשכנזי החזיר את כשרותו למשחטה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ממכתבים לועד כפר חב"ד, ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא, י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג)
  2. בעמוד 408
  3. על טענה זו ניתן לערער משום שבמכתבו הראשון של הרבי אכן מוזכרת טענה זו אך לאחריה ובמכתבים הבאים הרבי מביא עוד טענות (מובאות בתחילת קטע זה), בנוסף הוא מביא את העובדה שבכפר התקיימו מאז ומתמיד שחיטות עופות לתושבים, המקור לטענה זו הינו עפ"י עדויות תושבים (ששמם משום מה אינו מופיע בהערות בספר)
  4. כשבפעם השלישית לאחר שוועד הכפר התמהמה במתן האישורים כתב הרבי "מפורסם שזה שייך להרבנים ולהועד ואין מקום כלל שהועד ישאל..."(המילים המודגשות הן מילים שאותן הדגיש הרבי במענה), (ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה לח, ספר הרב אשכנזי ע' 410)