אהרון טוויל: הבדלים בין גרסאות בדף
(תמונה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בארגנטינה]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]] | [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:54, 31 בדצמבר 2023
הרב אהרון טוויל (תרצ"ז – י"ב ניסן תשפ"א) היה המקורב הראשון של שלוחי הרבי בארגנטינה, ולאחר מכן - היה מראשוני השלוחים של הרבי במדינה, עסק לפרנסתו כשוחט ובודק ופעל בתחומי החינוך ועוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרצ"ז בבואנוס איירס שבארגנטינה והתקרב לחסידות חב"ד על ידי השליח הראשון של הרבי במדינה, הרב בערל בוימגארטן, ובעקבות כך נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 בה שקד על תלמודו במשך חמש שנים, עד לחתונתו שהתקיימה בראש חודש אדר תשכ"א, עם מרת שרה רבקה לבית ספיר.
פחות משנה לאחר החתונה נשלח עם רעייתו על ידי הרבי לפעול בעניני יהדות בעיר בואנוס איירס, וזכה שהרבי יצא ללוות אותו בדרכו לשדה התעופה, כפי שהיה נהוג באותן שנים.
במקביל לקבלת סמיכה לרבנות, למד גם את הלכות שחיטה והוסמך לשמש כשוחט ובודק ועם השנים היה לאחד מחשובי השוחטים בארגנטינה.
בעקבות העלייה לארץ של משפחת אשתו, רצו לעלות לארץ אך בכל פעם שביקשו את אישורו של הרבי הורה להם הרבי להיוותר במקום השליחות, ואף הבטיח להם שיעלו לארץ עם הרבי בעצמו בשורה הראשונה בקבלת פני משיח.
זכה לקירובים מהרבי, ומספר פעמים כשביקר בחצרות קודשנו ביקש ממנו הרבי במהלך ההתוועדות לשיר את הניגון עזרני א-ל חי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב שלמה טוויל - מנהל בית חב"ד ברוסאריו, ארגנטינה.
- בתו, מרת דבורה אשת הרב דוד פלוטקה - דיין ומנהל 770 באונוס איירס.
- בתו, מרת חנה טוויל ברזיל.
- בתו, מרת חביבה גרברצ'יק פאולו ברזיל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבי הרבי לרב טוויל בתוך תשורה מנישואי צאצאיו - אלול ה'תשע"ט
- נפטר השליח של הרבי בארגנטינה
(אנגלית)