תלמוד תורה חב"ד בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 44: שורה 44:


;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:
;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]],הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־00:04, 15 בדצמבר 2023

הכיתה המסיימת בתלמוד תורה (תשפ"א) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
מנהלי התלמוד תורה במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל

תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק, הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר בני ברק שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת תשכ"ה וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.

נכון לשנת תשפ"ג בראש ההנהלה הרוחנית של התלמוד תורה עומד הרב ירחמיאל בלינוב (בני ברק) ובראש ההנהלה הגשמית עומד הרב יוסף דוד הלל, ולומדים בו כ-200 תלמידים.

היסטוריה

העיר בני ברק הינה אחד הריכוזים הראשונים של בהם התקהלו חסידי חב"ד בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים מרוסיה הסובייטית דוגמת הרב זלמן לייב אסטולין (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב נחום גולדשמיד, הרב יעקב לנדא, ועוד.

על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד[1].

כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב נתן בלייכר, ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.

בשנת תשכ"ה הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב משה יהודה לייב לנדא (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולא התמנה עדיין לרב העיר), הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב יעקב כץ, הרב שמעון משה דיסקין והרב מרדכי גולדשמיד.

בשנים הבאות ליווה הרבי את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבת המוסד הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".

בין השנים תשל"ו-תשל"ז שימש הרב שלמה גרברצ'יק כמנהל המוסד, ובשנת תשל"ח עם כניסתו של הרב מרדכי אנגלסמן כמנהל המוסד, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים.

בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב אורי בן שחר.

בחודש ניסן שנת תשמ"ז התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב שלמה רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד במשך עשרות שנים[2].

מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26.

כיום משמש כמנהל החינוכי הרב ירחמיאל בלינוב וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל[3].

צוות התלמוד תורה

  • הרב מאיר רובינשטיין - מזכיר
מחנכים
  • הרב זבולון קזידו
  • הרב יעקב גרשוני
  • הרב משה סבינר
  • הרב משה דוב זילברשטרום
  • הרב אליעזר אצרף
  • הרב יוסף שולמן
  • הרב נתנאל קופרשמידט
  • הרב חיים קירש
  • הרב בנימין רייניץ
  • הרב יקותיאל פישר
בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת אחי תמימים תל אביב הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.
  2. צילום מהמכתב
  3. התמנה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד. קדם לו בתפקיד הרב מנחם מענדל גרינפלד.