ז' בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(לועזיות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פתיח יום|והיום השביעי ב[[עשרת ימי תשובה]]}} | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*ה'[[תרנ"ב]] (09/10/1891 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אליהו מיכל היילפרין]], מגזע חסידי חב"ד, איש הגות וסופר מחונן ומחשובי קהילת חב"ד בירושלים. | *ה'[[תרנ"ב]] (09/10/1891 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אליהו מיכל היילפרין]], מגזע חסידי חב"ד, איש הגות וסופר מחונן ומחשובי קהילת חב"ד בירושלים. | ||
*ה'[[תרצ"ו]] (04/10/1935 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[איסר פש]] - [[שליח]] [[הרבי]] ביישוב עין הנצי"ב. | *ה'[[תרצ"ו]] (04/10/1935 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[איסר פש]] - [[שליח]] [[הרבי]] ביישוב עין הנצי"ב. |
גרסה מ־18:49, 27 בנובמבר 2023
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
ז' בתשרי הוא היום השביעי בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי והיום השביעי בעשרת ימי תשובה.
תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים ראשון, שני, רביעי ושישי.
אירועים ביהדות
- ב'שי"ב (-1449 לפנה"ס) - זבולון בן יעקב אבינו, נפטר.
- ה'תצ"ז (12/09/1736 למניינם) - רבי דוד אופנהיים מפראג, מחבר ספר 'שו"ת נשאל דוד', נפטר.
- ה'תרי"ב (03/10/1851 למניינם) - רבי מנחם נחום טברסקי ממקארוב, נפטר.
- ה'תרל"א (02/10/1870 למניינם) - רבי יעקב ענתבי, רבה של דמשק, נפטר.
- ה'תרע"ט (13/09/1918 למניינם) - רבי יוסף ברבי, דיין בג'רבא, מחבר ספר 'בן פורת יוסף', נפטר.
ימי חב"ד
נולדו
- ה'תרנ"ב (09/10/1891 למניינם) - הרב אליהו מיכל היילפרין, מגזע חסידי חב"ד, איש הגות וסופר מחונן ומחשובי קהילת חב"ד בירושלים.
- ה'תרצ"ו (04/10/1935 למניינם) - הרב איסר פש - שליח הרבי ביישוב עין הנצי"ב.
הפתגם היומי - ז' בתשרי - מלוח היום יום |
---|
קיצור ביאור אופן הד':
ב, "בכל דרכיך דעהו" - האדם השׁם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלוקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין ראיית אלקות במוחש. עבודת התשובה הבאה בראיית השגחה פרטית. |