רבקה אמנו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (רבקה הועבר לשם רבקה אימנו) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבקה''' היא השניה מבין [[ארבעת האמהות]] | {{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנצליקופדי}} | ||
[[קובץ:רבקה.png|שמאל|ממוזער|250px|איור המתאר את [[אליעזר עבד אברהם|אליעזר]] ורבקה נפגשים ליד הבאר]] | |||
'''רבקה אמנו''' בת בתואל ודבורה{{הערה|לפי המדרש זו שם אימה מניקתה}} היא השניה מבין [[ארבעת האמהות]]. אשתו של [[יצחק אבינו]] אחותו של [[לבן הארמי]]. | |||
לא ידוע מהו שם האם שלה. השם שכתבם הוא של המיינקת. | |||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
מבואר כי ענין רבקה הוא כמו ענין רבקות של שלש שלש בקר או של ארבע ארבע | מבואר כי ענין רבקה הוא כמו ענין רבקות של שלש שלש בקר או של ארבע ארבע{{הערה|ראה משנה ב[[מסכת עירובין]] פרק ב' משנה א'.}}, ש'''חיבור וקישור''' של שלש או ארבע בהמות יחדיו הוא ענין רבקה. וזהו כענין של חיות ה[[מרכבה]] שבהיותם כלולים יחד להיות "והחיות נושאות" הן בחינת רבקה, שענין שלש שלש בקר הוא התכללות של מידות [[חג"ת]], [[פני אריה]] אל הימין, [[פני שור]] אל השמאל ו[[פני נשר]]. ולפעמים ארבע ארבע בקר שהוא גם התכללות של [[פני אדם]] שבחיות המרכבה, וזהו התכללות של [[חגת"מ]], חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת ומלכות. | ||
ולכן נאמר ב[[מרכבת יחזקאל]], | ולכן נאמר ב[[מרכבת יחזקאל]], {{ציטוטון|חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם}}{{הערה|[[יחזקאל]] א ט.}} שהן בבחינת חיבור ו[[התכללות]] שעל זה דווקא נאמר "והחיות נושאות את הכסא"{{מקור}}. שעל ידי ההתכללות יחד דווקא ממשיכים מבחינה גבוהה מאוד ששם כל המידות כלולות יחדיו. | ||
==בעבודת ה'== | ==בעבודת ה'== | ||
כאשר יש באדם [[אהבה]] לה', ו[[יראה]] מה', והתעוררות [[רחמים]] רבים על נפשו שירדה פלאים, זהו בחינת רבקה של שלש שלש בקר, שמדות [[נפש הבהמית]] מתבררים מ[[קליפת נוגה]] ועולים לה'. ובהתכללות של מידת ה[[מלכות]] שהוא בחינת [[ביטול]] ו[[קבלת עול]] ועבודת עבד, זהו רבקה של ארבע ארבע בקר. | כאשר יש באדם [[אהבה]] לה', ו[[יראה]] מה', והתעוררות [[רחמים]] רבים על נפשו שירדה פלאים, זהו בחינת רבקה של שלש שלש בקר, שמדות [[נפש הבהמית]] מתבררים מ[[קליפת נוגה]] ועולים לה'. ובהתכללות של מידת ה[[מלכות]] שהוא בחינת [[ביטול]] ו[[קבלת עול]] ועבודת עבד, זהו רבקה של ארבע ארבע בקר. | ||
וזהו ענין של "יצחק מצחק את רבקה אשתו", שבחינת [[יצחק]] שהוא | וזהו ענין של "יצחק מצחק את רבקה אשתו", שבחינת [[יצחק]] שהוא ה[[תענוג]] שיתגלה לעתיד לבוא הוא נמשך את רבקה אשתו. שדווקא על ידי הבירור של ה[[נפש הבהמית]] שהוא בבחינת [[שם ב"ן]] נעשה התענוג שלעתיד לבא. | ||
==להרחבה== | ==להרחבה== | ||
*פרשת תולדות ב[[תורה אור]] | *פרשת תולדות ב[[תורה אור]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:האבות]] | ||
[[קטגוריה:נשים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:21, 11 בנובמבר 2023
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא כתוב בסגנון אנצליקופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבקה אמנו בת בתואל ודבורה[1] היא השניה מבין ארבעת האמהות. אשתו של יצחק אבינו אחותו של לבן הארמי. לא ידוע מהו שם האם שלה. השם שכתבם הוא של המיינקת.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר כי ענין רבקה הוא כמו ענין רבקות של שלש שלש בקר או של ארבע ארבע[2], שחיבור וקישור של שלש או ארבע בהמות יחדיו הוא ענין רבקה. וזהו כענין של חיות המרכבה שבהיותם כלולים יחד להיות "והחיות נושאות" הן בחינת רבקה, שענין שלש שלש בקר הוא התכללות של מידות חג"ת, פני אריה אל הימין, פני שור אל השמאל ופני נשר. ולפעמים ארבע ארבע בקר שהוא גם התכללות של פני אדם שבחיות המרכבה, וזהו התכללות של חגת"מ, חסד גבורה תפארת ומלכות.
ולכן נאמר במרכבת יחזקאל, "חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם"[3] שהן בבחינת חיבור והתכללות שעל זה דווקא נאמר "והחיות נושאות את הכסא"[דרוש מקור]. שעל ידי ההתכללות יחד דווקא ממשיכים מבחינה גבוהה מאוד ששם כל המידות כלולות יחדיו.
בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר יש באדם אהבה לה', ויראה מה', והתעוררות רחמים רבים על נפשו שירדה פלאים, זהו בחינת רבקה של שלש שלש בקר, שמדות נפש הבהמית מתבררים מקליפת נוגה ועולים לה'. ובהתכללות של מידת המלכות שהוא בחינת ביטול וקבלת עול ועבודת עבד, זהו רבקה של ארבע ארבע בקר.
וזהו ענין של "יצחק מצחק את רבקה אשתו", שבחינת יצחק שהוא התענוג שיתגלה לעתיד לבוא הוא נמשך את רבקה אשתו. שדווקא על ידי הבירור של הנפש הבהמית שהוא בבחינת שם ב"ן נעשה התענוג שלעתיד לבא.
להרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרשת תולדות בתורה אור
הערות שוליים
- ↑ לפי המדרש זו שם אימה מניקתה
- ↑ ראה משנה במסכת עירובין פרק ב' משנה א'.
- ↑ יחזקאל א ט.