בן ציון מרוז: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
בהגיעו לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים | בהגיעו לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], והתקשר אליו בלב ונפש. | ||
כשהגיע לגיל גיוס, חבל באצבעות ידיו כדי להפוך את עצמו ללא כשיר לשירות. הוא חתך את גידי האצבעות ביד הימנית, וקשר קשר את האצבעות למטה במשך זמן מה עד שנשארו עקומות לצמיתות. כאשר ניגש לוועדת הגיוס ראו הרופאים את אצבעות ידו הימנית ופטרו אותו מיידית משירות, וכך הוא נחלץ לצמיתות מהחשש שיצטרך לעמוד בנסיון בשמירת התורה והמצוות. | כשהגיע לגיל גיוס, חבל באצבעות ידיו כדי להפוך את עצמו ללא כשיר לשירות. הוא חתך את גידי האצבעות ביד הימנית, וקשר קשר את האצבעות למטה במשך זמן מה עד שנשארו עקומות לצמיתות. כאשר ניגש לוועדת הגיוס ראו הרופאים את אצבעות ידו הימנית ופטרו אותו מיידית משירות, וכך הוא נחלץ לצמיתות מהחשש שיצטרך לעמוד בנסיון בשמירת התורה והמצוות. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר חתונתו, קבע את מגוריו בקהילה החב"דית ב[[קרמנצ'וג]], שימש במשך תקופה כר"מ בישיבה המקומית, ובשנת [[תר"צ]] בעיצומם של רדיפות ה[[ק.ג.ב.]], לקח על עצמו את ניהול רשת החדרים המחתרתית, ועל אף הסכה שבדבר, הקפיד במשך כל הזמן לשלוח דיווח תקופתי מפורט מקשיי והצלחות התלמידים. | לאחר חתונתו, קבע את מגוריו בקהילה החב"דית ב[[קרמנצ'וג]], שימש במשך תקופה כר"מ בישיבה המקומית, ובשנת [[תר"צ]] בעיצומם של רדיפות ה[[ק.ג.ב.]], לקח על עצמו את ניהול רשת החדרים המחתרתית, ועל אף הסכה שבדבר, הקפיד במשך כל הזמן לשלוח דיווח תקופתי מפורט מקשיי והצלחות התלמידים. | ||
בשנת תרצ"ז, כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט | בשנת [[תרצ"ז]], כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט ל[[מוסקבה]] וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו. | ||
עם התקדמות [[מלחמת העולם | עם התקדמות [[מלחמת העולם השנייה]], נמלט ל[[סמרקנד]], שם המשיך בעיסוקו בעבודת החינוך, כשבין חניכיו נמנו הנגיד החסידי ר' [[שלום דובער דרייזין]], הסופר החסידי הרב [[הלל זלצמן]], ועוד. | ||
כמחנך, גישתו הייתה להימנע ככל האפשר מפגיעה בתלמידיו כאשר לא נהגו כראוי, והעדיף לעזור לתלמידים להבין את רצינות חומרת המעשה, תוך שהוא משתמש בכשרון הביטוי שלו לתאר את חומרת ה'פשעים'. במקרי קיצון העמיד את הילד בפינה, ובמקרים בודדים ממש העניש את התלמיד באמצעות הכאה עם ידו של התלמיד על השולחן. | כמחנך, גישתו הייתה להימנע ככל האפשר מפגיעה בתלמידיו כאשר לא נהגו כראוי, והעדיף לעזור לתלמידים להבין את רצינות חומרת המעשה, תוך שהוא משתמש בכשרון הביטוי שלו לתאר את חומרת ה'פשעים'. במקרי קיצון העמיד את הילד בפינה, ובמקרים בודדים ממש העניש את התלמיד באמצעות הכאה עם ידו של התלמיד על השולחן. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הת' יהושע מרוז - [[נחלת הר חב"ד]] | *בנו, הת' [[יהושע מרוז]] - [[נחלת הר חב"ד]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2784618 ר' בנצ'ה, המלמד שלי במחתרת]''', בתוך הספר 'סמרקנד - מחתרת שהאירה למרחקים'''' | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2784618 ר' בנצ'ה, המלמד שלי במחתרת]''', בתוך הספר 'סמרקנד - מחתרת שהאירה למרחקים'''' | ||
{{מיון רגיל:מרוז, בן ציון}} | {{מיון רגיל:מרוז, בן ציון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023
הרב בנציון (בנצ'ה) מרוז היה מחנך חסידי בוגר ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, תחילה בקרמנצ'וג, ובשנים מאוחרות יותר במוסקבה ובטשקנט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהגיעו לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, והתקשר אליו בלב ונפש.
כשהגיע לגיל גיוס, חבל באצבעות ידיו כדי להפוך את עצמו ללא כשיר לשירות. הוא חתך את גידי האצבעות ביד הימנית, וקשר קשר את האצבעות למטה במשך זמן מה עד שנשארו עקומות לצמיתות. כאשר ניגש לוועדת הגיוס ראו הרופאים את אצבעות ידו הימנית ופטרו אותו מיידית משירות, וכך הוא נחלץ לצמיתות מהחשש שיצטרך לעמוד בנסיון בשמירת התורה והמצוות.
לאחר חתונתו, קבע את מגוריו בקהילה החב"דית בקרמנצ'וג, שימש במשך תקופה כר"מ בישיבה המקומית, ובשנת תר"צ בעיצומם של רדיפות הק.ג.ב., לקח על עצמו את ניהול רשת החדרים המחתרתית, ועל אף הסכה שבדבר, הקפיד במשך כל הזמן לשלוח דיווח תקופתי מפורט מקשיי והצלחות התלמידים.
בשנת תרצ"ז, כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט למוסקבה וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו.
עם התקדמות מלחמת העולם השנייה, נמלט לסמרקנד, שם המשיך בעיסוקו בעבודת החינוך, כשבין חניכיו נמנו הנגיד החסידי ר' שלום דובער דרייזין, הסופר החסידי הרב הלל זלצמן, ועוד.
כמחנך, גישתו הייתה להימנע ככל האפשר מפגיעה בתלמידיו כאשר לא נהגו כראוי, והעדיף לעזור לתלמידים להבין את רצינות חומרת המעשה, תוך שהוא משתמש בכשרון הביטוי שלו לתאר את חומרת ה'פשעים'. במקרי קיצון העמיד את הילד בפינה, ובמקרים בודדים ממש העניש את התלמיד באמצעות הכאה עם ידו של התלמיד על השולחן.
הקפיד שהתלמידים יקריאו את חומר הלימוד בנגינה ובהטעמה, ונהג לומר שהבחינה האם התלמיד אכן הבין את הגמרא היא כאשר הוא מצליח להסביר זאת אפילו לאמא שלו, שאין לה רקע בלימוד הגמרא.
היה בעל לשון חדה, וכשרון ביטוי מעולה.
באופן טרגי, סבל מאוד בחיי המשפחה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הת' יהושע מרוז - נחלת הר חב"ד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' בנצ'ה, המלמד שלי במחתרת, בתוך הספר 'סמרקנד - מחתרת שהאירה למרחקים'