ישראל סרוג: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
לאחר פטירת האר"י החל הר"י סרוג ללמד את קבלת האר"י לתלמידיו, באופן שונה במקצת משיטת קבלת האר"י שלימד הרב חיים ויטאל, שהיה המוסמך העיקרי להעביר את קבלת האר"י. מסיבה זו קמו עוררים על קבלת הר"י סרוג. | לאחר פטירת האר"י החל הר"י סרוג ללמד את קבלת האר"י לתלמידיו, באופן שונה במקצת משיטת קבלת האר"י שלימד הרב חיים ויטאל, שהיה המוסמך העיקרי להעביר את קבלת האר"י. מסיבה זו קמו עוררים על קבלת הר"י סרוג. | ||
עם זאת, ב[[תורת החסידות]] הובאו גם ענינים מקבלת הר"י סרוג שלא הוזכרו בקבלת הרח"ו, מכיון שלרבותינו נשיאנו | עם זאת, ב[[תורת החסידות]] הובאו גם ענינים מקבלת הר"י סרוג שלא הוזכרו בקבלת הרח"ו, מכיון שלרבותינו נשיאנו הייתה קבלה וידעו על אלו ענינים אפשר לסמוך. הרבי המליץ שלא להתמקד בעיסוק בנושאים מקבלת הר"י סרוג שלא הובאו בחסידות. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
לפני בואו של רבי [[חיים ויטאל]] מסוריה ל[[צפת]] לפגוש את האר"י הקדוש, | לפני בואו של רבי [[חיים ויטאל]] מסוריה ל[[צפת]] לפגוש את האר"י הקדוש, הייתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעולם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל. | ||
אחד מהעולמות בהם היה עוסק האר"י הקדוש לפני בואו של רבי חיים ויטאל היה [[עולם המלבוש]]. באותה תקופה למד לפניו הר"י סרוג, שלאחר מכן עבר לאיטליה. הר"י סרוג למד באותה תקופה את דרוש זה, ולימד אותה אחר כך לתלמידיו - ביניהם הרב נפתלי הירץ בכרך, מחבר הספר [[עמק המלך]], ספר המקיף את תורת הקבלה לפי שיטת הר"י סרוג. | אחד מהעולמות בהם היה עוסק האר"י הקדוש לפני בואו של רבי חיים ויטאל היה [[עולם המלבוש]]. באותה תקופה למד לפניו הר"י סרוג, שלאחר מכן עבר לאיטליה. הר"י סרוג למד באותה תקופה את דרוש זה, ולימד אותה אחר כך לתלמידיו - ביניהם הרב נפתלי הירץ בכרך, מחבר הספר [[עמק המלך]], ספר המקיף את תורת הקבלה לפי שיטת הר"י סרוג. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==הפולמוס== | ==הפולמוס== | ||
כאשר הודפס לראשונה הספר "עמק המלך", בשיטת הר"י סרוג, התעורר פולמוס בנוגע לשיטתו. כמה מהמקובלים ההולכים בשיטת הרח"ו יצאו בחריפות נגד שיטת הספר{{הערה|ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".}}. רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג, מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] שמזהיר {{הערה|עטרת צבי טו עב}} לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג, מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא | כאשר הודפס לראשונה הספר "עמק המלך", בשיטת הר"י סרוג, התעורר פולמוס בנוגע לשיטתו. כמה מהמקובלים ההולכים בשיטת הרח"ו יצאו בחריפות נגד שיטת הספר{{הערה|ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".}}. רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג, מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] שמזהיר{{הערה|עטרת צבי טו עב}} לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג, מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא הייתה מקובלת בידו שיטה זו. אם כי כתבי הרמ''ע מפאנו, תלמיד מהר''י סרוג, אפשר ללמוד יחד עם כתבי האר''י. | ||
היו מקובלים שקבעו כי אין סתירה בין תורת הר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל. רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. | היו מקובלים שקבעו כי אין סתירה בין תורת הר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל. רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. | ||
===הכרעת תורת החסידות=== | ===הכרעת תורת החסידות=== | ||
למרות הספק לגבי קבלת הר"י סרוג - [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וממלאי מקומו נשיאי חב"ד הביאו לפעמים גם מקבלה זו, מכיון | למרות הספק לגבי קבלת הר"י סרוג - [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וממלאי מקומו נשיאי חב"ד הביאו לפעמים גם מקבלה זו, מכיון שהייתה להם קבלה איש מפי איש מפי [[אחיה השילוני]] וידעו באילו ענינים אפשר לסמוך עליה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א ע' קסז].}}. | ||
בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} מובא דרוש המיוסד על קבלה זו, וכן בספרי ה[[מגיד ממעזריטש]] מובאים דרושים מהספר. [[הרבי]] מציין כי אצל המגיד היה צורך ברישיון מיוחד לייסד עניני חסידות על דברי הספר "עמק המלך"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=408&hilite= ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח]. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=116 ש"פ האזינו תשמ"ב] הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.}}. | בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} מובא דרוש המיוסד על קבלה זו, וכן בספרי ה[[מגיד ממעזריטש]] מובאים דרושים מהספר. [[הרבי]] מציין כי אצל המגיד היה צורך ברישיון מיוחד לייסד עניני חסידות על דברי הספר "עמק המלך"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=408&hilite= ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח]. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=116 ש"פ האזינו תשמ"ב] הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־13:14, 29 באוקטובר 2023
רבי ישראל סרוג היה מקובל, תלמידו של האר"י הקדוש, וקיבל את שיטתו בקבלה עוד לפני בואו של רבי חיים ויטאל.
לאחר פטירת האר"י החל הר"י סרוג ללמד את קבלת האר"י לתלמידיו, באופן שונה במקצת משיטת קבלת האר"י שלימד הרב חיים ויטאל, שהיה המוסמך העיקרי להעביר את קבלת האר"י. מסיבה זו קמו עוררים על קבלת הר"י סרוג.
עם זאת, בתורת החסידות הובאו גם ענינים מקבלת הר"י סרוג שלא הוזכרו בקבלת הרח"ו, מכיון שלרבותינו נשיאנו הייתה קבלה וידעו על אלו ענינים אפשר לסמוך. הרבי המליץ שלא להתמקד בעיסוק בנושאים מקבלת הר"י סרוג שלא הובאו בחסידות.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני בואו של רבי חיים ויטאל מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, הייתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעולם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל.
אחד מהעולמות בהם היה עוסק האר"י הקדוש לפני בואו של רבי חיים ויטאל היה עולם המלבוש. באותה תקופה למד לפניו הר"י סרוג, שלאחר מכן עבר לאיטליה. הר"י סרוג למד באותה תקופה את דרוש זה, ולימד אותה אחר כך לתלמידיו - ביניהם הרב נפתלי הירץ בכרך, מחבר הספר עמק המלך, ספר המקיף את תורת הקבלה לפי שיטת הר"י סרוג.
לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד אצל האר"י ז"ל, התייחס אליו האר"י כתלמידו העיקרי, וקבע כי רק הוא מבין את תורתו לאשורה והורה לתלמידיו ללמוד רק ממנו.
הפולמוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הודפס לראשונה הספר "עמק המלך", בשיטת הר"י סרוג, התעורר פולמוס בנוגע לשיטתו. כמה מהמקובלים ההולכים בשיטת הרח"ו יצאו בחריפות נגד שיטת הספר[1]. רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג, מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי צבי הירש מזידיטשוב שמזהיר[2] לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג, מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא הייתה מקובלת בידו שיטה זו. אם כי כתבי הרמע מפאנו, תלמיד מהרי סרוג, אפשר ללמוד יחד עם כתבי הארי.
היו מקובלים שקבעו כי אין סתירה בין תורת הר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל. רבי מאיר פאפירוש קובע ב"זוהר הרקיע"[3] כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש.
הכרעת תורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות הספק לגבי קבלת הר"י סרוג - הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן וממלאי מקומו נשיאי חב"ד הביאו לפעמים גם מקבלה זו, מכיון שהייתה להם קבלה איש מפי איש מפי אחיה השילוני וידעו באילו ענינים אפשר לסמוך עליה[4].
בספר דגל מחנה אפרים[5] מובא דרוש המיוסד על קבלה זו, וכן בספרי המגיד ממעזריטש מובאים דרושים מהספר. הרבי מציין כי אצל המגיד היה צורך ברישיון מיוחד לייסד עניני חסידות על דברי הספר "עמק המלך"[6].
במקום אחד התבטא הרבי שהספר "עמק המלך" מוזכר בחסידות פעמים ספורות, ורובם בהגהות אדמו"ר הצמח צדק, והנשיאים שאחריו הוסיפו מעט[7]. ובמקום אחר התבטא שדבריו מובאים ריבוי פעמים בדרושי הצמח צדק, בתור יסוד לביאור על פי חסידות, ולפעמים אפילו מדגיש שהענין לא נמצא בכתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל, ואף על פי כן סומך על זה[8]; ומכאן הוכחה שהוא בר סמכא, למרות הרעש שעוררו כנגדו הספרדים[9]. כמו כן בעוד מספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת הר"י סרוג - ביניהם בספר נועם אלימלך[10], אוהב ישראל[11].
עם זאת, הרבי התבטא ש"אלו המחפשים ביאורים דוקא בענינים שמקורם בעמק המלך, שלא זו הדרך, ויש די עמקות בעניני חסידות, כמו המשך תער"ב, וגם בענינים שבעמק המלך שהובאו בחסידות, ואין מקום לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמק המלך, ובפרט שיש הרבה ענינים לחדש בחסידות ובקבלה מלבד זה"[12].
הערות שוליים
- ↑ ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".
- ↑ עטרת צבי טו עב
- ↑ יט עב
- ↑ אגרות קודש חלק י"א ע' קסז.
- ↑ סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה
- ↑ ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח. ובש"פ האזינו תשמ"ב הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.
- ↑ ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל. המלך במסיבו שם.
- ↑ ראה לקוטי תורה שיר השירים כז, א - הובא באג"ק שם, וכן בחלק כ"א ע' קח. ובשיחת בדר"ח מרחשון תש"מ, שלמרות שלכאורה אין זו מעלה שהענין לא נזכר בעץ חיים, שהרי בכך פוחתת סמכותו, אף על פי כן ציין זאת הצמח צדק - בגלל החשיבות לדייק בכל ענין בתורה.
- ↑ ש"פ האזינו תשמ"ב הנ"ל.
- ↑ פרשת פנחס ד"ה עוד
- ↑ דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר
- ↑ ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל.