שלמה זלמן רייכמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שלמה זלמן הכהן רייכמן''' היה מזקני אנ"ש חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].
[[קובץ:שלמה זלמן רייכמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלמה זלמן רייכמן]]
הרב '''שלמה זלמן הכהן רייכמן''' ([[ו' ניסן]] [[תרצ"ז]]-[[י"ח טבת]] [[תשפ"א]]) היה מזקני אנ"ש חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' ניסן]] [[תרצ"ז]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] מדמויות ההוד של אנ"ש ב[[ירושלים]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]], ולאמו הרבנית מרת שרה נחמה, בתו של המשפיע [[שלמה זלמן הבלין]], שליח [[אדמו"ר הרש"ב]] להקמת ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים.
נולד ב[[ו' ניסן]] [[תרצ"ז]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] מדמויות ההוד של אנ"ש ב[[ירושלים]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]], ולאמו הרבנית מרת שרה נחמה, בתו של המשפיע [[שלמה זלמן הבלין]], שליח [[אדמו"ר הרש"ב]] להקמת ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. ונקרא על שמו.


למד בישיבות 'עץ חיים' ו'סלבודקא', ובעת לימודו בישיבה היה מרבה לנסוע ל[[התוועדות|התוועדויות]] של הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[חיים שאול ברוק]]. ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] היה קם בארבע לפנות בוקר, כדי להספיק לומר תהלים וללמוד חסידות לפני התפילה, שהיתה מתחילה בשבע. הקים שיעורי חסידות בישיבה, וזכה לקבל על כך מכתבים מ[[הרבי]] שעודד אותו להוות 'דוגמא חיה'.
למד בישיבות 'עץ חיים' ו'סלבודקא', ובעת לימודו בישיבה היה מרבה לנסוע ל[[התוועדות|התוועדויות]] של הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[חיים שאול ברוק]]. ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] היה קם בארבע לפנות בוקר, כדי להספיק לומר תהלים וללמוד חסידות לפני התפילה, שהיתה מתחילה בשבע. הקים שיעורי חסידות בישיבה, וזכה לקבל על כך מכתבים מ[[הרבי]] שעודד אותו להוות '[[דוגמא חיה‎]]'.


במשך כל חייו עסק בלימוד התורה 'לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', והיה בקיא גדול ב[[שולחן ערוך הרב]]. היה מהדר מאוד במצוות, ובמיוחד היה מקפיד ומהדר באפיית מצות, ובקניית ד' מינים. היה נזהר ביותר בלולב שלא יהיה פתוח אפילו ב'משהו' - כפי שפוסק בזה [[אדמו"ר הזקן]].
במשך כל חייו עסק בלימוד התורה 'לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', והיה בקיא גדול ב[[שולחן ערוך הרב]]. היה מהדר מאוד במצוות, ובמיוחד היה מקפיד ומהדר באפיית מצות, ובקניית ד' מינים. היה נזהר ביותר בלולב שלא יהיה פתוח אפילו ב'משהו' - כפי שפוסק בזה [[אדמו"ר הזקן]].
שורה 10: שורה 11:
בחול המועד סוכות [[תשד"מ]] נסע לרבי, ובמוצאי [[שבת בראשית]] הרבי חילק בקבוקי [[משקה]] לכהנים. הוא התלבט אם לגשת, ועמד קצת בריחוק, אך הרבי התרומם מעט ממקומו לכיוון והגיש לו את הבקבוק בשתי ידיו הקדושות.
בחול המועד סוכות [[תשד"מ]] נסע לרבי, ובמוצאי [[שבת בראשית]] הרבי חילק בקבוקי [[משקה]] לכהנים. הוא התלבט אם לגשת, ועמד קצת בריחוק, אך הרבי התרומם מעט ממקומו לכיוון והגיש לו את הבקבוק בשתי ידיו הקדושות.


בשנת [[תנש"א]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת המפרץ]], עבר ב[[חלוקת הדולרים]] ואמר לרבי שהוא נוסע ל[[ארץ הקודש]], והרבי בירכו בריבוי ברכות. וסיפר המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] אחר כך, שאיפשר לו לעמוד בצד, כי ראה את הנחת רוח הגדולה שיש לרבי, מזה שנוסעים לארץ הקודש בימים אלה.
בשנת [[תנש"א]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת המפרץ]], עבר ב[[חלוקת הדולרים]] ואמר לרבי שהוא נוסע ל[[ארץ הקודש]], והרבי בירכו בריבוי ברכות. וסיפר אחר כך, שהרגיש שהמזכיר נותן לו להישאר לעמוד, עקב הנחת רוח הגדולה שיש לרבי, מזה שנוסעים לארץ הקודש בימים אלה.


משנת [[תשמ"ז]] ועד [[תשס"ו]], זכה להגיע ל-[[770]] מידי שנה בשנה.
משנת [[תשמ"ז]] ועד [[תשס"ו]], זכה להגיע ל-[[770]] מדי שנה בשנה.


נמנה על המתפללים הקבועים של בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]].
נמנה על המתפללים הקבועים של בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]. בזמנים אחרים היה מתפלל בבית כנסת לדרמן, לשם היה מגיע כשהוא חגור ב'[[גארטעל]]'.


בחודש טבת [[תשפ"א]] נדבק ב[[נגיף הקורונה]] ובשבת קודש פרשת ויחי, י"ח טבת נפטר.
בחודש טבת [[תשפ"א]] נדבק ב[[נגיף הקורונה]] ובשבת קודש פרשת ויחי, [[י"ח בטבת]] נפטר.


הלוויתו התקיימה במוצאי שבת בבני ברק והוא נטמן בבית העלמין בעיר.
הלוויתו התקיימה במוצאי שבת בבני ברק והוא נטמן בבית העלמין פונביז' בעיר.


==משפחתו==
==משפחתו==
{{להשלים}}
*רעייתו, מרת דבורה - אשת חינוך. נפטרה ה' מרחשוון תשפ"ד.
*בתו, מרת שושנה.
*בתו, מרת זהבה.
*בנו, הרב אליעזר צבי רייכמן.
*בתו, מרת ציפורה.
*בתו, מרת חיה.
*בנו, הרב [[שלום בער רייכמן]] - משפיע בקהילת חב"ד קריית שמואל.
*בנו, הרב [[שלום בער רייכמן]] - משפיע בקהילת חב"ד קריית שמואל.
*בתו, מרת רחל.
*בתו, מרת יפה
*בנו, הרב משה יהודה רייכמן - בני ברק.
*בנו, הרב שמואל רייכמן.
*בנו, הרב ישראל רייכמן.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_107.jpg כרטיס שמילא בכתב ידו בספר החסידים]
*[https://chabad.info/bdh/645125/ ידיעה אודות פטירתו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/645125/ ידיעה אודות פטירתו] {{אינפו}}
*[kore.co.il/viewArticle/75208 הגרש"ז רייכמן זצ"ל] באתר כל רגע
*[http://kore.co.il/viewArticle/75208 הגאון ר' שלמה זלמן רייכמן] באתר כל רגע


{{מיון רגיל:רייכמן, שלמה זלמן}}
{{מיון רגיל:רייכמן, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת רייכמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

גרסה אחרונה מ־10:46, 26 באוקטובר 2023

הרב שלמה זלמן רייכמן

הרב שלמה זלמן הכהן רייכמן (ו' ניסן תרצ"ז-י"ח טבת תשפ"א) היה מזקני אנ"ש חסידי חב"ד בבני ברק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בו' ניסן תרצ"ז לאביו המשפיע הרב משה יהודה רייכמן מדמויות ההוד של אנ"ש בירושלים ומשפיע בישיבת תורת אמת, ולאמו הרבנית מרת שרה נחמה, בתו של המשפיע שלמה זלמן הבלין, שליח אדמו"ר הרש"ב להקמת ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. ונקרא על שמו.

למד בישיבות 'עץ חיים' ו'סלבודקא', ובעת לימודו בישיבה היה מרבה לנסוע להתוועדויות של הרב שלמה חיים קסלמן והרב חיים שאול ברוק. בשבתות מברכים היה קם בארבע לפנות בוקר, כדי להספיק לומר תהלים וללמוד חסידות לפני התפילה, שהיתה מתחילה בשבע. הקים שיעורי חסידות בישיבה, וזכה לקבל על כך מכתבים מהרבי שעודד אותו להוות 'דוגמא חיה‎'.

במשך כל חייו עסק בלימוד התורה 'לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', והיה בקיא גדול בשולחן ערוך הרב. היה מהדר מאוד במצוות, ובמיוחד היה מקפיד ומהדר באפיית מצות, ובקניית ד' מינים. היה נזהר ביותר בלולב שלא יהיה פתוח אפילו ב'משהו' - כפי שפוסק בזה אדמו"ר הזקן.

בחול המועד סוכות תשד"מ נסע לרבי, ובמוצאי שבת בראשית הרבי חילק בקבוקי משקה לכהנים. הוא התלבט אם לגשת, ועמד קצת בריחוק, אך הרבי התרומם מעט ממקומו לכיוון והגיש לו את הבקבוק בשתי ידיו הקדושות.

בשנת תנש"א, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת המפרץ, עבר בחלוקת הדולרים ואמר לרבי שהוא נוסע לארץ הקודש, והרבי בירכו בריבוי ברכות. וסיפר אחר כך, שהרגיש שהמזכיר נותן לו להישאר לעמוד, עקב הנחת רוח הגדולה שיש לרבי, מזה שנוסעים לארץ הקודש בימים אלה.

משנת תשמ"ז ועד תשס"ו, זכה להגיע ל-770 מדי שנה בשנה.

נמנה על המתפללים הקבועים של בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק. בזמנים אחרים היה מתפלל בבית כנסת לדרמן, לשם היה מגיע כשהוא חגור ב'גארטעל'.

בחודש טבת תשפ"א נדבק בנגיף הקורונה ובשבת קודש פרשת ויחי, י"ח בטבת נפטר.

הלוויתו התקיימה במוצאי שבת בבני ברק והוא נטמן בבית העלמין פונביז' בעיר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רעייתו, מרת דבורה - אשת חינוך. נפטרה ה' מרחשוון תשפ"ד.
  • בתו, מרת שושנה.
  • בתו, מרת זהבה.
  • בנו, הרב אליעזר צבי רייכמן.
  • בתו, מרת ציפורה.
  • בתו, מרת חיה.
  • בנו, הרב שלום בער רייכמן - משפיע בקהילת חב"ד קריית שמואל.
  • בתו, מרת רחל.
  • בתו, מרת יפה
  • בנו, הרב משה יהודה רייכמן - בני ברק.
  • בנו, הרב שמואל רייכמן.
  • בנו, הרב ישראל רייכמן.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]