עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏הגאון: - כמדומה למי? די להעתקות!)
שורה 19: שורה 19:
בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות דברים שנאמרו ע"י הרב הנ"ל באותה התקופה - וכן עשו.  
בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות דברים שנאמרו ע"י הרב הנ"ל באותה התקופה - וכן עשו.  


כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר (הנהוג הי' שהיו שולחים לאחר שבת לרחבי עולם, כמדומני) - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגה בפנים.  
כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגה בפנים.


== חיכוכים ==
== חיכוכים ==

גרסה מ־16:36, 14 באפריל 2010

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב עובדיה יוסף, מחשובי הפוסקים ומגדולי מנהיגי יהדות המזרח בדורנו, רב ראשי ספרדי לשעבר. מחבר הספרים "יום ליום" ו"יביע אומר".

הרב עובדיה יוסף נולד בבגדד בירת עירק, בי"א בתשרי ה'תרפ"א. כיהן כרב במצרים ובירושלים, ובין השנים תשל"ג לתשמ"ג כראשון לציון – הרב הראשי הספרדי בארץ ישראל. מפוסקי ההלכה החשובים בדורנו, ומנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס.

קשריו עם חסידי חב"ד החלו עוד בימי צעירותו, ובמשך השנים נטל חלק באירועים חב"דיים רבים בכל רחבי הארץ. כיום אנשיו מסייעים לחב"ד ומוסדותיה בתחומים מגוונים.

בספריו מזכיר תדיר את שו"ע הרב, הצמח צדק, ואת ספרי הרב חיים נאה.

קשר מיוחד היה לו עם הרב חיים נאה ע"ה, וכיום יש קשרים מיוחדים עם הרב שלום דובער וולפא והרב שמעון אליטוב מחשובי רבני חב"ד.

הגאון

הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת תשמ"ט, לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג בציצית, כפי האריז"ל ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף.

הרבי הביא בהערה בשיחה שם, בתור "אנצקלופדי'" כביכול שמביא כל השיטות למיניהם ומפרש - את ספרו של הר"ר עובדי' יוסף, בזה"ל [1]: "לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם."

בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות דברים שנאמרו ע"י הרב הנ"ל באותה התקופה - וכן עשו.

כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגה בפנים.

חיכוכים

הרבי התנגד חריפות למהלך שהתבצע על הרב עובדיה ועל ידי הרב שלמה גורן, בזה שקצבו את כהונת הרבנים הראשיים לישראל, לכהונה של 10 שנים בלבד, ובכך גרמו למושג מחודש של הדחת רב, ופגיעה בכבוד הרבנות.

מסיבה זאת, לא הסכים הרבי לקבלו ליחידות בגלימת הראשל"צ.

כאשר תיקן הרבי את מבצע הדלקת נרות של בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי הדבר הינו ברכה לבטלה. רבי ישראל אבוחצירא הבבא סאלי זצ"ל מחה נגדו בתקיפות.

הסכמה לספר יחי המלך

העניק הסכמה לספר יחי המלך בו מוכיח הרב שלום בער וולפא כי הרבי בחזקת משיח.

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד.

בשנת תש"ע אמר הרב כי כל בית חב"ד נחשב לבית משיח[דרוש מקור].

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. בשלהי הע' 3, נדפס בלקו"ש חל"ג עמ' 95 ואילך.