אריה ארליך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
בשנת [[תשפ"ג]] בסיום ראיון שערך עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס מר אהרון ברק, הצליח להשפיע עליו [[הנחת תפילין|להניח תפילין]], על אף עמדותיו, דבר שעורר ענין ציבורי רחב מאוד והתפרסם בכלי התקשורת בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/143296 מרגש: העיתונאי החב"די הניח תפילין לשופט בדימוס] {{COL}} {{*}} [https://chabad.info/video/888552/ מאחורי הראיון הסוער שהסתיים בהנחת התפילין מרגשת] {{אינפו}}}}.
בשנת [[תשפ"ג]] בסיום ראיון שערך עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס מר אהרון ברק, הצליח להשפיע עליו [[הנחת תפילין|להניח תפילין]], על אף עמדותיו, דבר שעורר ענין ציבורי רחב מאוד והתפרסם בכלי התקשורת בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/143296 מרגש: העיתונאי החב"די הניח תפילין לשופט בדימוס] {{COL}} {{*}} [https://chabad.info/video/888552/ מאחורי הראיון הסוער שהסתיים בהנחת התפילין מרגשת] {{אינפו}}}}.


==לקריאה נוספת==
*ברגע האמת, עורך שותף עם [[יוסי אליטוב]]
*אריה ארליך, תולדות הרב [[משה וובר]], ירושלים
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/141410 כל מה שלא ידעתם על איש התקשורת אריה ארליך]''' {{COL}} תשרי תשפ"ג
*'''[https://col.org.il/news/141410 כל מה שלא ידעתם על איש התקשורת אריה ארליך]''' {{COL}} תשרי תשפ"ג

גרסה מ־08:23, 1 באוקטובר 2023

אריה ארליך בהתוועדות י"ט בכסלו בבית כנסת חב"ד במאה שערים, תשע"א

ר' פנחס אריה לייב ארליך-וובר (יליד שנת תשמ"ז, 1987) הוא עיתונאי וסופר חב"די, המשמש כעורך המגזין של עיתון 'משפחה'.

אריה ארליך בעבודתו כעיתונאי (תשפ"ג)

תולדות חיים

נולד בשכונת בתי אונגרין בירושלים בט"ז אלול תשמ"ז לאביו הרב עידו וובר. את חייו בילה בצל המשפיע החסידי הנודע ר' משה וובר שהיה רבו המובהק של אביו הרב עידו-יצחק וובר.

בצעירותו למד בישיבת 'נזר התורה' ובישיבת חב"ד בבני ברק, אז החל את דרכו הספרותית בכתיבת מאמרים וטורים לשבועון כפר חב"ד תחת שמות עט שונים.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אפרת בתו של ר' דניאל כהן מצפת, קבע את מגוריו בביתר עילית, והחל בעבודה עיתונאית כעורך באתר 'בחדרי חרדים', ובהמשך החל לשדר תכנית שבועית ברדיו 'קול חי' יחד עם עמיתו שמעון ברייטקופף.

בשנת תשס"ט צורף לצוות עיתון 'משפחה', וכשלוש שנים לאחר מכן מונה כסגן עורך בעיתון. בשנת תש"פ מונה ארליך לכהן כעורך המגזין של עיתון משפחה.

במקביל לעבודתו כסופר ועיתונאי, משמש כמגיד שיעור בבתי כנסת שונים בביתר עילית, וכבעל קורא בבית הכנסת בו מתפלל.

בשנת תשע"ו הוציא לאור את הספר "עבדי משה", המתאר את חייו של המשפיע ר' משה וובר, במחיצתו גדל.

בשנת תשע"ז הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' יוסי אליטוב והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "ברגע האמת" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של הרבי בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך במהירות לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר'.

בשנת תשפ"ג בסיום ראיון שערך עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס מר אהרון ברק, הצליח להשפיע עליו להניח תפילין, על אף עמדותיו, דבר שעורר ענין ציבורי רחב מאוד והתפרסם בכלי התקשורת בכל רחבי הארץ[1].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים