דוב דוברוסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
הרב החסיד '''דוב דוברוסקין''', המכונה בפי חסידים בשם '''בערעל משה'ס''', היה מנכבדי החסידים בקהילת חב"ד ב[[קרמנצ'וג]], גאון עצום בנגלה ובחסידות, בעל רגש, ומשכיל עצום בחסידות, שהפך לשם דבר במסורת החסידית. | הרב החסיד '''דוב דוברוסקין''', המכונה בפי חסידים בשם '''בערעל משה'ס''', היה מנכבדי החסידים בקהילת חב"ד ב[[קרמנצ'וג]], גאון עצום בנגלה ובחסידות, בעל רגש, ומשכיל עצום בחסידות, שהפך לשם דבר במסורת החסידית. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
נולד לאביו ר' משה דוברוסקין, וכיון שבעיר [[קרמנצ'וג]] בה התגורר היו כמה חסידים בשם זה{{הערה|מלבד שלושת 'די בערעלעך', היו עוד שלושה או ארבעה חסידים בעיר בשם זה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שסח.}}, על מנת להבדיל ביניהם כונה בשם 'בעריל משה'ס', כלומר - דב, בנו של משה. | נולד לאביו ר' משה דוברוסקין, וכיון שבעיר [[קרמנצ'וג]] בה התגורר היו כמה חסידים בשם זה{{הערה|מלבד שלושת 'די בערעלעך', היו עוד שלושה או ארבעה חסידים בעיר בשם זה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שסח.}}, על מנת להבדיל ביניהם כונה בשם 'בעריל משה'ס', כלומר - דב, בנו של משה. | ||
היה מבחירי תלמידיו של הרב [[ברוך תמר'ס]] (טאמארעס), ונמנה על קבוצת ה'בערעלעך'{{הערה|אודות קבוצה זו, ראו גם אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד ריח. רשימות הרב"ש קה"ת תשס"א עמוד מג. ניצוצי אור תשס"ז עמוד 194. ספר הזכרונות דברי הימים (גורקוב) עמוד יז.}}, שלושה חסידים בעלי דעה רחבה בעיר [[קרמנצ'וג]] מתלמידיו של רבי ברוך, שנודעו כמשכילים מופלאים בחסידות. אדמו"ר הריי"צ העיד עליהם ש"היו בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו חוזרים [[דברי אלוקים חיים]], וכל החסידים - גם בני פולין - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם"{{הערה|אגרות קודש שבהערה הקודמת.}}. | היה מבחירי תלמידיו של הרב [[ברוך תמר'ס]] (טאמארעס), ונמנה על קבוצת ה'בערעלעך' יחד עם ר' [[דוב מוסיוב]] ור' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]]{{הערה|אודות קבוצה זו, ראו גם אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד ריח. רשימות הרב"ש קה"ת תשס"א עמוד מג. ניצוצי אור תשס"ז עמוד 194. ספר הזכרונות דברי הימים (גורקוב) עמוד יז.}}, שלושה חסידים בעלי דעה רחבה בעיר [[קרמנצ'וג]] מתלמידיו של רבי ברוך, שנודעו כמשכילים מופלאים בחסידות. אדמו"ר הריי"צ העיד עליהם ש"היו בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו חוזרים [[דברי אלוקים חיים]], וכל החסידים - גם בני פולין - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם"{{הערה|אגרות קודש שבהערה הקודמת.}}. | ||
מלבד היות משכילים אדירים בחסידות, הנהיגו יחד מעין חבורה שהתנתקה לחלוטין מעניני העולם לצורך ההתעלות בהשכלת החסידות, דבר שלא היה לשביעות רצונם של רבותינו נשיאינו{{הערה|מעשה חש"ב.}}. | מלבד היות משכילים אדירים בחסידות, הנהיגו יחד מעין חבורה שהתנתקה לחלוטין מעניני העולם לצורך ההתעלות בהשכלת החסידות, דבר שלא היה לשביעות רצונם של רבותינו נשיאינו{{הערה|מעשה חש"ב.}}. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]] | [[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:55, 29 בספטמבר 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב החסיד דוב דוברוסקין, המכונה בפי חסידים בשם בערעל משה'ס, היה מנכבדי החסידים בקהילת חב"ד בקרמנצ'וג, גאון עצום בנגלה ובחסידות, בעל רגש, ומשכיל עצום בחסידות, שהפך לשם דבר במסורת החסידית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' משה דוברוסקין, וכיון שבעיר קרמנצ'וג בה התגורר היו כמה חסידים בשם זה[1], על מנת להבדיל ביניהם כונה בשם 'בעריל משה'ס', כלומר - דב, בנו של משה.
היה מבחירי תלמידיו של הרב ברוך תמר'ס (טאמארעס), ונמנה על קבוצת ה'בערעלעך' יחד עם ר' דוב מוסיוב ור' יצחק חיים דובער וילנסקי[2], שלושה חסידים בעלי דעה רחבה בעיר קרמנצ'וג מתלמידיו של רבי ברוך, שנודעו כמשכילים מופלאים בחסידות. אדמו"ר הריי"צ העיד עליהם ש"היו בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו חוזרים דברי אלוקים חיים, וכל החסידים - גם בני פולין - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם"[3].
מלבד היות משכילים אדירים בחסידות, הנהיגו יחד מעין חבורה שהתנתקה לחלוטין מעניני העולם לצורך ההתעלות בהשכלת החסידות, דבר שלא היה לשביעות רצונם של רבותינו נשיאינו[4].
לאחר פטירתו של רבי ברוך, לקח יחד עם חבריו את תפקיד הדרכת צעירי האברכים החסידיים בעיר, אך חלק עליהם באופן ההשפעה, וכעבור זמן לא ארוך נפטר גם הוא[5].
באחת ההתוועדויות כאשר ניגנו את ניגון ההכנה של ר' בערל משה'ס בפני אדמו"ר הריי"צ, פנה אדמו"ר הריי"צ לר' שמואל זלמנוב ואמר לו שאם ר' בערל משה'ס היה שומע כיצד מנגנים את הניגון, היה שואל בתמיהה: "כך מנגנים ניגון?!...."[6].
נפטר זמן קצר לאחר רבו ר' ברוך תמר'ס.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מלבד שלושת 'די בערעלעך', היו עוד שלושה או ארבעה חסידים בעיר בשם זה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שסח.
- ↑ אודות קבוצה זו, ראו גם אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד ריח. רשימות הרב"ש קה"ת תשס"א עמוד מג. ניצוצי אור תשס"ז עמוד 194. ספר הזכרונות דברי הימים (גורקוב) עמוד יז.
- ↑ אגרות קודש שבהערה הקודמת.
- ↑ מעשה חש"ב.
- ↑ פרדס חב"ד גליון 5 עמוד 69. ביטוי לכך ניתן למצוא גם בכתבי אדמו"ר הריי"צ ששמע מר' צבי חנוך הענדל קונין שבשנת תרכ"ז-תרל"א, התבטא אדמו"ר המהר"ש לאחר שיצאו ממנו כמה מאברכים אלו 'גורי האריות' תלמידי הבערעלעך, שברוך השם הגורים גדלים ומשגשגים בידיעת החסידות, אך ב'עבודה' עדיין חסר (אגרות קודש הנ"ל).
- ↑ תשורה וואגעל-הוס תשע"ג, עמוד 12.
- ↑ לפי ההשערה. זהו ניגון קי"ז בספר הניגונים המכונה גם ניגון לר' דוב מוסיוב, וייתכן שהיה מורגל בפיהם של כל הבערעלעך והתקבע על שמו של ר' דוב מוסיוב דווקא מפני שהאריך ימים יותר מכולם.